 |
עזבו אתכם משיטות הגנה, מחסימות, מדאבל טים. ההתאמה היחידה שלארי בראון ודטרויט פיסטונס
יצטרכו לעשות במשחקים הבאים של סדרת הגמר היא זו: ללמוד לקלל בספרדית.
סן אנטוניו – דטרויט 69:84 (0:1 בסדרת הגמר). מאנו ג'ינובילי שבר את הכלים. אחרי שלושה רבעים במהלכם ההגנות שלטו במשחק לחלוטין, והתוצאה היתה 51:55 לספרס, שזו בערך התוצאה בדקה התשיעית במשחקים של פניקס, התברר שיכולת אינדיבידואלית דווקא כן יכולה להכריע הרבה דברים בסדרה הזו. ואם עבור נבחרת הכדורגל של ארגנטינה המחצית הראשונה במשחק הגדול שלה נגד ברזיל היתה מושלמת, הרי שמאנו חי בשביל הרגעים הגדולים. והחל מהדקה ה-35 עד לסיום, הוא קלע 19 נקודות לבד, נקודה פחות ממה שקלעו כל שחקני הפיסטונס, אלופת ה-NBA המכהנת, יחד.
ב-2004 הפיסטונס הגיעו ללוס אנג'לס ונתנו מהלומת פתיחה, ב-2005 הפיסטונס הגיעו לסן אנטוניו ואחרי שבע דקות הובילו 4:17. הספרס מאוד התרשמו, אבל חזרו במהרה. הם הגבירו את קצב המשחק כשטוני פארקר רץ קדימה שוב ושוב, והצליחו לסגור את הפער בהדרגה, עד שטים דאנקן הישווה מהעונשין ל-33:33 לקראת סיום המחצית. הספרס קיבלו תרומה בדרך גם מגלן רובינסון (3 גגות ב-6 דקות), רוברט הורי ונאזי מוחמד, אבל צ'ונסי בילאפס המשיך לקלוע מהצד השני, כשהוא מנצל הגנה לא מדהימה של פארקר ואודריך, והמומנטום לא ממש מצא לעצמו כסא באיזור ה-SBC סנטר, עד שהגיע ג'ינובילי באמצע הרבע השלישי. באחרון הוא כבר היה פשוט מדהים, עם 15 נקודות, ועם ריצת 2:12 בהנהגתו שפתחה את הפער של הספרס.
"לא היה לי הרבה ביטחון בפתיחה", אמר ג'ינובילי, שסיים את המחצית הראשונה עם 4 נקודות, את הרבע השלישי עם 11 ואת המשחק כולו עם 26, בתוספת תשעה ריבאונדים. "עשיתי עבירות מהירות, התרגזתי על עצמי. החלטתי לשחק יותר אגרסיבי, עם יותר אנרגיות". ועוד אילו אנרגיות. גם טיישון פרינס, שבגמר 2004 תיסכל את קובי בראיינט, לא היה מסוגל להתמודד עם הסווינגמן הנהדר של הספרס, שחדר לסל פעם אחר פעם, צבר ביטחון ממהלך למהלך, והתעלם לחלוטין מקיומה של ההגנה הטוענת לכתר "הטובה ביקום". וגם אחרי שהוא כבר נעצר לכמה רגעים, והפיסטונס הורידו הפרש של 57:74 בריצה של 0:10, הוא חזר. חדירה מהשלוש שהסתיימה בדאנק ביד שמאל, שלשה במהלך הבא, עוד הוק-שוט. ריצה אישית של 0:7, ומשחק 1 ננעל בכספת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
בן וואלס וטיישון פרינס, המומים על הספסל הלילה. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
גרג פופוביץ' מחייך, הצליח לנצח את החבר הטוב בראון. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
דאנקן: היו לנו קצת פרפרים בבטן
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"ידענו שזה יהיה ככה", אמר דאנקן, בהתייחסו לפתיחה הקטלנית של הפיסטונס. "לכולנו היו קצת פרפרים בבטן, איבדנו כדורים, החטאנו זריקות קלות, אבל כשדברים הסתדרו, כולנו התחלנו להרגיש יותר בנוח. אנחנו יודעים שהם קבוצת הגנה אדירה, הם הראו לנו את זה היום, וככה זה יהיה כל הסדרה". דאנקן, למרות שמירה מצוינת של ראשיד וואלאס, הצליח לסיים את הערב עם 24 נקודות ו-17 ריב'. הפעם לא היה לו את החופש ההגנתי שהוא קיבל נגד הסאנס, אבל כבר הבנתם שפניקס היא לא דוגמה לכלום. את הנקודות שלו, טימי עשה בנחישות, באגרסיביות, מריבאונדי התקפה, ותוך ניצול יתרון הגובה שלו על הוואלאסים ויתרון הפיזיות על אנטוניו מקדייס.
אז בהגנה ראשיד היה לא רע, כבר הבנתם (6 חסימות יעזרו אולי להבין את העניין), אבל בהתקפה הוא לא היה אפקטיבי. הוא הסתבך בעבירות וסיים עם 6 נקודות בלבד, כולן במהלך הרבע הראשון. עם תרומה אפסית מהספסל (8 נקודות של חמישה שחקנים ב-4 מ-17 כולל מהשדה), עם 37.7 אחוז קבוצתיים מהשדה ועם בילאפס כנשק ההתקפי היחיד שעבד, לדטרויט לא היה הרבה מה לעשות. ריפ המילטון ראה כל הלילה שחקן עם גופיה מספר 12 בתור הצל שלו, והתברר שמדובר בברוס באוון, שהצליח לעצור את השוטינג גארד המצוין של הפיסטונס על 14 נקודות ב-7 מ-21 מהשדה. הישועה לא הגיעה גם מפרינס (11 נק' ב-4 מ-12) וגם לא מבן וואלאס (5 נק', 2 מ-5), ודטרויט התקשתה מאוד לתפקד מול הגנה לא פחות טובה מזו שלה עצמה.
משחק 2 ייערך בסן אנטוניו בין יום ראשון לשני, והפיסטונס, שגם ככה הגיעו מותשים יותר אחרי הסדרה הארוכה נגד מיאמי וקצרים יותר בספסל, יצטרכו לשכוח מהרבע האחרון הזה בו ספגו 29 נקודות, ולהיזכר בשלושת הרבעים הראשונים שלהם. בהגנה טובה הם הצליחו להחזיק את הספרס קצר, אפילו כשהם עצמם ביום התקפי די אנמי. ניצחון במשחק השני, והפיסטונס לוקחים את הביתיות. הפסד, והם ייאלצו לרדוף אחרי הספרס למשך יתר הסדרה. ולמרות הגאווה, הכבוד וההגנה שלהם, לא בטוח שיש להם כוח לעשות את זה. בטח לא כשממול עומד ג'ינובילי, האיש שניצח את בראון באתונה בשנה שעברה, ולא יוותר על הזדמנות לעשות את זה שוב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | לארי בראון מתדרך את ראשיד וואלס, הלילה בסן אנטוניו. צילום: רויטרס
| |
|