 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אבי רצון על התיקו 2:2 המחמיא של ישראל מול אירלנד במוקדמות המונדיאל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מי שטען, כמוני, שבית מספר 4 במוקדמות מונדיאל 2006 הוא החלש ביותר ביבשת, קיבל אתמול הוכחה ניצחת לכך. לא ראיתי את המשחק שבו ניצחה שוייץ את איי פארו 1-3, אבל אני משוכנע שהופגנה בו רמה גבוהה יותר מהרמה המחרידה של נבחרות אירלנד וישראל.
לעומת זאת, מי שקבע, כמוני, כי אירלנד היא נבחרת בינונית ולא יותר מכך, הבין אתמול כי טעה בגדול. הסך הכל של האירים אחרי שישה משחקים הוא מביך.
אבל מה לנו עם הנבחרת האירית כאשר נבחרת ישראל חוזרת מפיגור של 2-0 אחרי 11 דקות ומצליחה להשוות ל-2-2. כל הכבוד. באמת כל הכבוד.
למי? בראש ובראשונה לאבי יחיאל, שבהופעת בכורה כבש שער בנגיחה כאשר הוא מוקף בארבעה בלמים אירים חסונים, אם כי חובה להודות שגם די בוקים, והחזיר את ישראל לחיים. יתרה מכך, ליחיאל היתה הופעה מכובדת לאורך כל המשחק ואין לו קשר לשער של רובי קין שהעלה את אירלנד ל-0-2.
ואיך אפשר בלי דודו אוואט. לא רק שהוא הציל את השער הישראלי אינספור פעמים, אלא שבשלושה מקרים שהכדור עבר גם אותו, נגחו ובעטו אובריאן ודאף החוצה או לאורך הקו. אם אינני טועה יכולתו של אוואט הזכירה את ההופעה המדהימה של בוני גינצבורג בבראנקיה בתקופת ש.ג.
וכמובן אבי נמני, שכבש שני שערים למרות שהשופט היווני אישר לו רק אחד מהם. הניסיון, קור הרוח ואישיותו של נמני עשו את שלהם במקרה הזה, ומי שאמור להפיק מכך תועלת הוא גם ניר קלינגר שיקבל שחקן במוראל גבוה במיוחד.
וכן, יש לי מילה טובה למאמן הלאומי אברהם גרנט, שקיבל אתמול תזכורת נוספת כי אין ולא היתה לו שיטת משחק, ואחרי רבע שעה הוא נאלץ לקבל את הכרעת המודרניזציה ולעבור לשחק עם ארבעה שחקנים בקו האחורי. יחיאל עבר לקישור וקלמי סבן הפך למגן ימני. לא שיש לי הוכחה שהשינוי הזה הביא את השוויון. אני עדיין עומד על דעתי שהשחקנים שעומדים לרשותו של גרנט ניחנו בהבנה מקסימלית של המשחק והם אינטליגנטים דיים כדי להבחין בנסיגה האירית לאחור אחרי שני שערי הבזק שלהם.
אבל גרנט היה שם לעמוד בלחץ הנפשי ולבצע את השינוי שנכתב אתמול בחוקה החדשה של הנבחרת. גרנט, שעדיין עומד אך ורק במבחן התוצאה, כבר לא יעז לחזור ולשחק עם חמישה שחקני הגנה. מה שלא עשתה העבודה שלו, עשו 11 דקות של בליץ אירי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
