 |
/images/archive/gallery/293/163.jpg רג'י מילר.
צילום: אי-פי  |
|
|
הלילה או ביום ראשון עשוי רג'י מילר בן ה-39 לדרוך בפעם האחרונה כשחקן על מגרש הכדורסל. פרידה מקלעי ענק, מאישיות נדירה, ומאדם שמעולם לא חשב לברוח מזריקה גדולה |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה 19/5/2005 8:00 |
|
|
|
|
 |
אם רג'י מילר היה רוצה עוד קצת תשומת לב, הוא היה יכול בקלות לעשות קרקס מעונת הפרישה שלו. הוא היה מדבר על זה כל שני וחמישי, מתלבט, מצהיר שאולי יישאר. לא. רג'י לא צריך יותר תשומת לב. הוא את שלו כבר השיג. לא בזכות הצהרות שחצניות, אלא בזכות החיוכים והאהבה שהעניק וקיבל, מפעולות צדקה ומעזרה לקהילה. לא בזכות אלבומי ראפ וטבעת אליפות, אלא בזכות צליל אחד.
סוויש. ועוד סוויש. ועוד אחד. בסך הכל, עד לג'אמפ של משחק מספר 6 נגד דטרויט הלילה, 2,560 סווישים בעונה הרגילה מעבר לקשת השלוש (שיא NBA), ועוד 316 כאלה בפלייאוף. הלילה, או ביום ראשון, אם האלופה הגאה מדטרויט (שניצחה 67-86 במשחק 5 אתמול) לא תתקפל לפתע, זה יקרה. רג'ינלד וויין מילר ילבש בפעם האחרונה את הגופיה מספר 31, ישפשף את ידיו באבקה לבנה, וירוץ למגרש עם מבט של ילד שרק רוצה את הכדור, שמגיע לכל אימון וזורק בלי הפסקה. ילד בן 39, שכבר מזמן הפך לאל, באינדיאנה, מדינה בה הכדורסל הוא לא פחות מדת.
"בגיל 39 היית חושב שהוא יהיה בדמדומי הקריירה", אמר לניו-יורק טיימס אנתוני ג'ונסון,
רכז הפייסרס, "ועדיין, רג' י היה השנה האופציה מספר 1 שלנו בהתקפה. הוא אוהב את האתגר, להראות לכולם שעדיין יש לו את זה. יש בו עוד המון כדורסל". אבל למרות כל מה שנשאר לו בזרועות, רג'י יודע שזה הסוף. הוא הודיע בפברואר שיפרוש בסוף העונה, נפרד מהקהל הביתי בטקס מרגש, וגם הבטיח ש"לא יהיה כאן משהו כמו אצל מייקל ג'ורדן". " רק השחקן עצמו יודע מתי הוא אמור לפרוש", הסביר לארי בירד, נשיא הפייסרס, לבוסטון גלוב. "בגיל 40, הוא כבר רוצה לעשות משהו אחר".
מילר לא נפרד ללא קרב, להפך. הוא ניצח את הפיסטונס במשחק 3 בסדרה, הוא נתן כמה תצוגות ענק נגד בוסטון בסיבוב הראשון. האיש שהסכים להוריד בשכרו כדי לאפשר החתמה של כוכבים אחרים, האיש שכבר הסכים להפוך לרול-פלייר ולתת לאחרים לפרוח, חזר העונה להיות הנשק ההתקפי העיקרי של אינדיאנה. בעונה עמוסת פציעות והשעיות, תחת צילה של הקטטה בדטרויט, מילר הנהיג ברוגע, חיבר את כולם יחד. וכשהודיע על פרישה, החליטו שחקני אינדיאנה שיעשו הכל כדי להעניק לו את הדבר היחיד בקריירה שמעולם לא השיג: אליפות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מילר, עולה לעוד אחד ההסווישים בקריירה. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
מילר, נתן תצוגות ענק לפני הפרידה. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הסנדק של כולם
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"כשהייתי צעיר, ניסיתי לתת דוגמה לאחרים", אמר רג' י בסוף השבוע האחרון לטיימס, "היה בי את הכוח הפיזי לצאת לכל משחק ולהראות לכולם. בשלבים מאוחרים של הקריירה, ניסיתי לדבר קצת יותר, ללמד. אני כבר לא יכול לעשות את מה שעשיתי בגיל צעיר". אחד האנשים ששיננו את החומר היטב היה ריפ המילטון מדטרויט, שבימים אלה שומר עליו בסדרה. גירסה צעירה של רג'י, "מיני-מי" לדברי מילר עצמו. "למדתי ממנו", הודה המילטון, "הוא הסנדק של כולנו, בכל מה שנוגע לכדורסל. לנוע בלי כדור, לנוע דרך חסימות, הוא עושה הרבה דברים שאף אחד אחר לא יכול ללמד".
מה שבטוח אי אפשר ללמד זה את היכולת המדהימה של רג'י בקלאץ'. אף אוהד ניקס, ובטח לא הבמאי ספייק לי שכל-כך נהנה להקניט אותו לעיני המצלמות, לא ישכח את 25 הנקודות שהמטיר רג'י על הניקס ברבע הרביעי בפלייאוף 1994, את ה-17 ברבע הרביעי ב-2000, ובטח שלא את שמונה הנקודות בתשע השניות האחרונות של משחק 1 בפלייאוף 1995. אוהדי שיקאגו יזכרו את התמונה הבאה מ-1998: מילר יוצא מחסימה, מעיף את ג'ורדן לכל הרוחות, דופק שלשת ניצחון וחוזר בקפיצות אקסטטיות לצד השני של המגרש.
לפעמים הוא עשה את זה בצורה קצת מלוכלכת, אבל זו היתה הדרך שלו להתמודד. הוא לא חזק במיוחד, לא רב גוני במיוחד, הזרועות שלו דקיקות, וגם כשהוא יצא ממכללת UCLA ב-1987 אף אחד לא ציפה שהוא יתחיל באינדיאנה קריירה מפוארת, במהלכה יגיע למקום ה-12 ברשימת קלעי כל הזמנים בעונה הסדירה (25,279 נק'), ויהפוך לסמל של העיר. "בורכתי באפשרות להיות פייסר וגם הוזייר (איש אינדיאנה) ", אמר בנאום הפרידה שלו. והקהל, שלפני 18 שנים שרק לו בוז בגלל שהפייסרס העדיפו אותו על פני כוכב מכללת אינדיאנה סטיב אלפורד, פשוט בכה.
"כשאתה משחק נגדו, בא לך להביא לו סטירה", אמר עליו פעם פטריק יואינג, אבל גם שונאיו של מילר ידעו לכבד את המקצוענות, את הנאמנות, את היכולת לקחת אחריות שוב ושוב. "הוא אף פעם לא ברח מזריקה גדולה", הגדיר זאת ג'ף ואן-גאנדי. "הוא אהב להיות האיש הרע", הוסיף ספייק לי. הלילה, ואולי ביום ראשון, לפיסטונס לא יהיו סנטימנטים. הם רוצים עוד אליפות, עבור הפייסרס זה נראה כמשימה כמעט בלתי אפשרית. אבל רג'י כבר הוכיח שאין דבר כזה, בלתי אפשרי, ואפילו את המיתוס הכי גדול הוא הצליח לשבור. גם בלי לקחת אליפות, הוא הוכיח, אפשר להיות ווינר.
NBA: פניקס עלתה ל-2:3 מול דאלאס בחצי גמר המערב
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מילר עם מאמנו האחרון ריק קרלייל. צילום: אי-פי-איי
|
|  |  | מילר ואחותו, במשחק האחרון בעונה הסדירה. צילום: אי-פי
| |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/296/899.jpg
 |
|
|
מילר. ווינר גם בלי אליפות
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/293/160.jpg
 |
|
|
אוהדי אינדיאנה נפרדים מרג'י אהובם
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/300/407.jpg
 |
|
|
מילר חוגג, העונה בפלייאוף
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/293/163.jpg
 |
|
|
רג'י בפעולה. "כשאתה משחק נגדו, בא לך להביא לו סטירה"
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/112/220.jpg  | | | מילר בפוזה אופיינית. אי אפשר ללמד את היכולת שלו בקלאץ' | |  | ![]() |

|
|
|
|