 |
/images/archive/gallery/296/148.jpg אריה הלשטוק.
צילום: דייב בוימוביץ  |
|
|
| באתי, ניצחתי, הלכתי - סיפורו של אריה הלשטוק |
|
| היו"ר היחיד שהצליח להשתלט על הג'ונגל בהפועל אשקלון, אבל בכל פעם מחדש נאלץ ללכת הביתה * כשהעלה את הקבוצה לליגה הראשונה, רוסס ביתו ביריות מנשק אוטומטי * כשהוביל אותה לחצי גמר הגביע, העביר בית המשפט את זכויות הניהול מידיו * "יש לי היום תחושה שכל המדינה איתנו", הוא מסכם את פרק הכדורגל בחייו |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
סימון טטרו וחגי ירון
28/4/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
את 15 דקות התהילה שלו הרוויח אריה הלשטוק ביושר. היו"ר של הפועל אשקלון, סינדרלת הגביע, שהגשימה העונה את כל מטרותיה (אליפות הליגה הארצית וזכיה בגביע הטוטו), הסתובב השבוע בעיר כחתן ביום חופתו, ביקר בהתאחדות, זכה בזמן מסך יקר וכמעט שכח שיש לו ג'וב על הראש, סמנכ"ל שיווק בחברת אפרידר, ממנו הוא מתפרנס. אבל כל הפאסדה הזו מטעה. הלשטוק הוא היום הדמות הכי טרגית בכדורגל הישראלי.
למרות שהוא קבלן תארים (שלוש עליות בארבע עונות) והעונה הפנומנלית שטרם הסתיימה (מי יודע, אולי אשקלון תגיע לגביע אופ"א), אוטוטו הוא הולך הביתה. כמו משה רבנו שהוליך את בני ישראל לארץ המובטחת ולא זכה להיכנס אליה, כך הלשטוק ייאלץ לפנות את הבמה. באופן סימבולי, ביום רביעי שעבר, כמה שעות לפני שהפועל אשקלון העיפה את בני יהודה בדרך לחצי גמר הגביע, החליט בית-המשפט ליטול ממנו זכויות הקבוצה ולהעבירם לקבוצת ניהול חדשה, בראשות שרון חבזי ופרוספר אזגי, העברה הדרושה עדיין את אישור ההתאחדות.
עד לפני תשע שנים כל קשר בין הלשטוק לכדורגל היה מקרי בהחלט. אלא שאז, בהיותו מחזיק תיק הספורט בעירייה, הוא נשאב לשדה המוקשים הקרוי הפועל אשקלון. הנדוניה כללה קבוצה שירדה זה עתה לליגה א', אז הליגה השלישית, עם מוסר תשלומים גרוע, תביעות מפה עד הודעה חדשה ואוהדים שהפנו עורף. "אשקלון זה כמו לבנון, כולם כאן יורים על כולם, ממש פלנגות", ניתח אז את המצב מאמן העבר, ג'קי דקל.
עשרה חודשים אחר כך, אשקלון בפיקודם של הלשטוק וגיגי כהן, אותו מינה למאמן, חזרה לליגה השנייה. השכונתיות, החוזים הכפולים והקומבינות נעלמו מהנוף המקומי, אבל ההצלחה המקצועית לא עשתה רושם על חברי העמותה שאיבדו את הקבוצה לפוליטיקאי מהעירייה. האופוזיציה להלשטוק התרחבה, ואלמונים ניקבו את צמיגי רכבו של המאמן שייע פייגנבוים באימוני טרום העונה. שייע החזיק מעמד עוד כמה מחזורים
לפני שברח, אחרי שהתקשה להתמודד עם הלחץ האדיר שהפעילו האוהדים. דקל ניסח זאת כך: "הם רוצים שנוביל 0-1 כבר בחימום".
מנשה נוריאל, עוזרו של שייע, תפס את העמדה על הקווים, ובניגוד לכל התחזיות, עלתה הקבוצה בתום העונה לראשונה בתולדותיה לליגת הראשונה. הלשטוק חגג עלייה שנייה בשתי עונות והפך למשיח של האשקלון. העיר עצמה היתה שרויה באופוריה. הבעיות הקיומיות והפשע שאינו מרפה פינו את המקום לפסטיבל אחד גדול. הכל נמחק ב-1.8.1997 כאשר אלמונים ריססו בנשק אוטומטי את בית משפחת הלשטוק ואת רכבו השכור של בעל הבית. נפגעים בנפש לא נרשמו, אבל המסר היה ברור. "שלום משפחתי חשוב לי הרבה יותר מאשר כדורגל", הודיע הלשטוק יממה אחר-כך, והתפטר מתפקידו כיו"ר הפועל אשקלון.
כל ניסיונות השכנוע כשלו. נפגע הטרור הספורטיבי הראשון בעיר, סירב להתקפל. נוריאל הגדיר את האירוע כך: "ביום של היריות מתה הפועל אשקלון". " הם עוד יתגעגעו אליי", אמר הלשטוק כשנפרד מהקבוצה, ומאז הוא מסרב להתייחס ישירות לטראומה. "את מי זה מעניין? אני לא מסתכל על מה שהיה, אלא על העתיד. למה לעורר את המתים? ". אגב , מקרה הירי לא פוענח עד היום, ובעיר, לפחות באופן רשמי, איש אינו יודע מה עמד מאחוריו.
אשקלון של עידן פוסט הלשטוק חזרה למקורות. הגוורדיה הישנה חזרה לשלטון, הקבוצה החליפה ידיים, אבל הרפרטואר נשאר קבוע וכלל שריפת מכוניות, ניקוב צמיגים, איומים וניהול שערורייתי. "זה העונש על הלשטוק, שבע השנים הרעות שהגיעו אחריו", העירו בציניות חסידיו. בעונה שעברה, לאחר אנדרלמוסיה ניהולית שהביאה למינוי מפרק מטעם ביתמשפט, נקרא שוב הלשטוק לדגל. הפעם ההצלחה לא היתה מיידית. התקציב היה נאה, רמי לוי מונה כמאמן, אבל הריקבון הפנימי השאיר את הקבוצה בליגה הארצית. הלשטוק, שהתחייב להתפטר במידה והקבוצה לא תעלה, שכח את התחייבותו והקים עליו חזית של מבקרים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אשקלון חוגגת, הלשטוק כבר לא. צילום: אלן שיבר
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
העונה כבר הופקו הלקחים. רפי כהן, שהחליף את רמי לוי בשלהי העונה שעברה, ביצע בגיבויו של הלשטוק ניקוי אורוות רציני, וניפה מהקבוצה מספר שחקני בית שערערו את יציבותה. רבים העריכו שאשקלון הולכת לעוד עונה אפרורית, אך הלשטוק ורפי כהן חשבו אחרת. 14 שחקני רכש, בראשות הארגנטיני האלמוני, קרלוס אלברטו צ' קאנה, הפכו את השנה חסרת הציפיות הזאת לעונת השיא של המועדון ולחלום הרטוב של האוהדים התובעניים.
גם סופו הקרב בקבוצה לא גורם להלשטוק להרהר על היום שאחרי הכדורגל. "אני לא חושב על זה בכלל, זה לא מעניין אותי", הוא אמר השבוע. "יו"רים הולכים, יו"רים באים, ואם יזכרו את העונה הזאת כעונת הצלחה ברור שזה יעשה גם לי טוב. ברור שאשמח לסיים את גביע המדינה, זה יהיה חלומי. מה יותר יפה מזה שכל הארץ היום מדברת על הפועל אשקלון? מהתחתית הבאנו את הקבוצה הזאת לפסגות הכי גבוהות שלה. יש לי תחושה שכל המדינה איתנו".
אחרי כל מה שעבר, הלשטוק מתעקש שלא לרחם על עצמו. "אני דמות טרגית? ", הוא שואל. "אני הדמות הכי מאושרת בכדורגל הישראלי היום. מיד עם סיום העונה אני מפנה את מקומי ומאחל בהצלחה להנהלה שתבוא במקומי. אם הם יידעו לנהל את הקבוצה כמו שצריך, אין לי ספק שההצלחות ימשכו".
- ומה איתך? יש סיכוי שתחזור לקבוצה בעתיד?
"לא. אני עם הכדורגל גמרתי באופן סופי. אני חוזר עכשיו להנאות שלי ולחיי הפרטיים. שמישהו אחר ימשיך את העבודה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
