ראשי > ספורט > כדורסל > כתבה
בארכיון האתר
שלב התירוצים של הקבוצות שלא עלו לפלייאוף במערב
פציעות, שביתות איטלקיות, טעויות של ההנהלה, בעיות אגו, שחקן אחד שלא מספיק, בנייה מחדש שקרסה. לפני תחילת הפלייאוף, NRG מעריב מסכם את העונה של הקבוצות שלא עלו לשם. חלק 2: שבע קבוצות התחתית במערב
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
ערן סורוקה
21/4/2005 19:00
16 קבוצות עלו לפלייאוף של ה-NBA, אבל מה עם ה-14 האחרות? מה הן, עז? גם אם כן וגם אם
לא, ויש בליגה לפחות כמה קבוצות שנראו השנה קצת יותר כמו עזים, גם להן מגיע יחס. אחרי שבע המזרחיות, סיכום העונה של הקבוצות שלא עלו לפלייאוף מהמערב.

מאבקי האגו של מינסוטה

מינסוטה טימברוולבס (38:44, מקום 9 במערב)
אכלו לי, שתו לי: לא נתפס, פשוט לא נתפס. קווין גארנט, MVP מכהן שהביא את הקבוצה שלו לגמר עונה קודם, לא מצליח להגיע אפילו לפלייאוף. רק שהזרעים לכישלון נטמנו כבר בקיץ במשרדי ההנהלה, כשלא הוגשו לסם קאסל ולטרל ספריוול הצעות מספיק טובות, לטענת שני הוותיקים. השניים פתחו את העונה ממורמרים, קאסל גם נעדר לא מעט בשל פציעות, וככה זה אצל שכירי חרב מלאי אגו – אם לא משלמים להם, הם לא באים לעבודה. פליפ סונדרס פוטר, קווין מקהייל מינה את עצמו כמאמן חירום, גארנט נתן עוד עונה של כמעט MVP, אבל לסחוב לפלייאוף לבד קבוצה שלמה, שהשחקנים המרכזיים בה כבר מעבר לשיאם והפעם גם טורחים להראות את זה כמעט מדי יום ביומו, זה כנראה יותר מדי עבורו.

היה טוב, היה יוסי: השיקום של אדי גריפין, שאחרי שנים של בעיות משמעת הראה שעוד נשאר לו כדורסל טוב. למרבה הצער, כאן נגמרות הנקודות החיוביות בעונה של מינסוטה.

בשנה הבאה: וואלי שצ'רביאק כבר רוצה ללכת אם לא יוקפץ לחמישיה, קאסל וספריוול יסיימו כנראה את תפקידם ולפחות לגבי ספריוול, הוא סוף סוף יוכל ללכת ולהאכיל את משפחתו הרעבה, אחרי שנפל השנה מ-16.8 נקודות ו-3.5 אסיסטים לערב ל-12.8 נק' (העונה הגרועה בקריירה) ו-2.2 אס' בלבד. גארנט כבר לא ילדון, בן 29 הבחור, ועכשיו, אם הוא רוצה אליפות, מקהייל יצטרך לבנות מסביבו שלד חדש לחלוטין, כי מה שיש עכשיו, עם שצ'רביאק והדסון ואולווקנדי, כנראה כבר לא יספיק לשום דבר.

גליון הערכה: מלך הסלים: קווין גארנט 22.2. הריבאונדים: גארנט 13.5. האסיסטים: גארנט 5.7. שיא נקודות אישי: נחשו – יפה, גארנט 47. ריב': נכון – גארנט, 25. אס': סם קאסל ואנתוני קרטר 13. רגע השיא: מקהייל מתמנה למאמן, הוולבס מקבלים תנופה רגעית ומתחילים לשחק הגנה. השפל: ספריוול טוען שההצעה של הוולבס מעליבה וש"יש לו משפחה להאכיל". אחר כך הוא מתפנה להאכיל את הוולבס מרורים. ציון כללי: 2.
לטרל ספריוול. משפחה להאכיל. צילום: אי-פי-איי
ההצלחה השקטה של הקליפרס
לוס אנג'לס קליפרס (מאזן 45:37, מקום 10 במערב)
אכלו לי, שתו לי: המזל הרע המשיך להכות בקליפרס ללא רחמים, אבל הפעם הם הצליחו לשמור על חיוך. גם כשהחמישיה הפותחת המתוכננת שלהם – כריס קאמן, אלטון בראנד, קורי מאגטי, קרי קיטלס ומארקו יאריץ' – החמיצה 139 משחקים (קיטלס 71 מהם), ובנוסף עוד שלושה מהשחקנים היותר טובים מחוץ לחמישיה הזו, בובי סימונס, כריס ווילקוקס ושון ליבינגסטון, החמיצו יחד עוד 87. חוסר היכולת לסיים משחקים צמודים היתה גם היא פקטור בעייתי למדי – במשחקים שהסתיימו ב-3 הפרש ומטה, המאזן של הקליפרס הוא 13:4. קחו חמישה מה-13 האלה, תסיימו אותם הפוך ולקליפרס, לראשונה מזה 12 שנה, היה יכול להיות מאזן חיובי.

היה טוב, היה יוסי: קורי מאגטי עבר לעמדה מספר 2 ולאורך לא מעט זמן, היה הסקנד גארד היותר מצליח בלוס אנג'לס. כסמול פורוורד הקליפרס גילו את בובי סימונס, מועמד רציני לשחקן המשתפר של השנה. כריס קאמן ליקט ריבאונדים בצרורות, אלטון בראנד נשאר אי של יציבות, ואפילו שישה רכזים שונים שעברו בקבוצה לא מנעו מהקליפרס להיות מהקבוצות שקולעות (45.9 אחוז, מקום 5-7 בליגה) ומוסרות (יותר מ-22 אסיסטים, מקום 5) יותר טוב ב-NBA. וחוץ מזה, כשאתה קונה כרטיס למשחק בית של הקליפרס, זו אחת ההשקעות בליגה שגם מוכיחה את עצמה: תשעה משחקי בית, יותר מ-20 אחוז, הסתיימו לאחר הארכה אחת לפחות.

בשנה הבאה: קיטלס, יאריץ' וסימונס מסיימים חוזה. לראשון לא בטוח שיהיה ביקוש היסטרי עם בעיות הברכיים שלו, לשני האחרונים כנראה שכן. דונלד סטרלינג ידוע כאחד שלא מסכים לפתוח את הארנק כדי להשאיר שחקנים, אבל אחרי שעשה זאת בקיץ 2004 כדי להשאיר את קורי מאגטי, הוא יכול להדהים את העולם ולעשות זאת שוב.

גליון הערכה: מלך הסלים: קורי מאגטי 22.2 (בסה"כ נקודות: אלטון בראנד 1,622). הריבאונדים: בראנד 9.5. האסיסטים: מרקו יאריץ' 6.1 (סה"כ: ריק בראנסון 410). שיא נקודות אישי: קורי מאגטי 38. ריב': מאגטי 19. אס': ריק בראנסון 14. רגע השיא: 34 הפרש בחוץ על אינדיאנה שלפני הקטטה; שני נצחונות על הלייקרס, ומאזן טוב יותר מהיריבה העירונית. השפל: דונלד סטרלינג מסתכל על השחקנים שלו משחקים, ומבין שכדי להשאיר חלק מהם הוא יצטרך לשלם להם כסף. ציון כללי: 7.
אלטון בראנד. אי של יציבות. צילום: אי-פי
הסוף לתהילה של הלייקרס
לוס אנג'לס לייקרס (48:34, מקום 11 במערב)
אכלו לי, שתו לי: אם, אם רודי טומג'אנוביץ' לא היה פורש, אז השחקנים של הלייקרס היו ממשיכים לשחק עם מאמן שהם אוהבים, ולא צריכים לחזור למישהו מהצוות של פיל ג'קסון, פרנק האמבלן, שהרבה פחות מפרגן ותומך ואבהי וכל דבר שתרצו מאשר רודי T. בלי רודי הלייקרס התמוטטו, כשתורמים לכך גם פציעה של קובי בראיינט וחוסר היכולת של שאר השחקנים להסתגל אליו ואל האגו שלו; הגנה רופפת, שלא הצליחה לייצר שבוע רצוף של יציבות; רכז כושל (צ'אקי אטקינס) שמעיף יותר מדי שלשות; והתפרקות מנטלית טוטאלית של קבוצה שאף אחד משחקניה לא עשה מעולם דבר משמעותי בפלייאוף, חוץ מאחד, קובי, שהפעם ההגנות התמקדו רק בו, כי האח הגדול כבר הלך מזמן. הוא עדיין קלע 17 פעמים 35 ומעלה במשחק אחד, אבל נשאר הרחק מחוץ לפלייאוף.

היה טוב, היה יוסי: כריס מיהם, כשהחליט להופיע למשחקים, הראה יכולת נאה לקלוע, לקחת ריבאונדים ולחסום. קארון באטלר, בשליש האחרון והלא משמעותי של העונה, הראה סוף סוף את הפוטנציאל הגדול שיש לו. חבל שכבר לא נשארו מצלמות טלוויזיה בסביבה באותו זמן.

בשנה הבאה: אותה קבוצה, פלוס מינוס, בשינויים קלים. אולי יתבגרו קצת, אולי לא. אולי יימאס להם מקובי, אולי לא. אולי יעשו פוטש נגדו, אולי לא. אולי יקבלו רכז או סנטר טוב בדראפט שיוכל לעזור להם מיידית, אולי לא. ועם כל הכבוד לבראיינט, כנראה שהשחקנים מסביבו יקבעו אם הלייקרס תגיע לפלייאוף או לא.

גליון הערכה: מלך הסלים: קובי בראיינט 27.6. הריבאונדים: למאר אודום 10.2. האסיסטים: בראיינט 6.0. שיא נקודות אישי: בראיינט 48. ריב': כריס מיהם 21. אס': בראיינט 14. רגע השיא: לסוף שבוע אחד, כל התקשורת בארצות הברית הגיעה ללוס אנג'לס לכבוד החזרה של שאקיל אוניל. קובי, לרגע, שוב מרגיש נורא חשוב. השפל: אם מחברים את מספר הנצחונות שנוספו למיאמי (17) ושירדו ממאזנה של הלייקרס בהשוואה לעונה שעברה (22), זה יוצא די הרבה. כן, כנראה שמישהו בלוס אנג'לס מתגעגע לשאקיל. ציון כללי: 4.5.
קובי בראיינט והלייקרס, נפילה כואבת מחוץ לפלייאוף. צילום: רויטרס
הפריחה המאוחרת של גולדן סטייט
גולדן סטייט ווריורס (מאזן 48:34, מקום 12 במערב)
אכלו לי, שתו לי: עד למועד הטריידים האחרון, הווריורס היו בעיצומה של עוד עונה גולדנסטייטית טיפוסית: טובה של השחקנים, במיוחד ג'ייסון ריצ'רדסון וטרוי מרפי, עונה רעה של הקבוצה שעמדה כבר על מאזן 37:14. המאמן מייק מונטגומרי לא הצליח, כמאמן רוקי, לקחת את הווריורס למעלה והסנטר אדונל פויל אמר תודה על חוזה 41 מיליון הדולרים שקיבל, בתפוקה אפסית לחלוטין.

היה טוב, היה יוסי: ואז, בסוף פברואר, הגיע בארון דייויס. הכריזמה שהבחור הביא לעמדת הרכז, היכולת שלו להריץ קדימה את הקבוצה הרבה יותר טוב מספידי קלקסטון ודרק פישר, העובדה שמדובר באחד הרכזים היותר טובים בליגה בימים כתיקונם ובאדם שהיה מאושר לברוח מה"כלא" כהגדרתו בניו אורלינס, כל אלה הקפיצו את הווריורס קדימה, והם הצליחו לנצח פעמיים את פניקס, פעמיים את סקרמנטו, במינסוטה ואת סיאטל ויוסטון, והכל תוך חודש ושבוע. שלד של דייויס, ריצ'רדסון ומרפי, עם דנליבי ופייטרוס, יכול לקחת את הווריורס רחוק, אולי אפילו עד, קחו נשימה, איזור הפלייאוף.

בשנה הבאה: הווריורס גם ככה מעל תקרת השכר בגלל החוזים האיומים של פויל ודרק פישר (שמדייק השנה בפחות מ-40% מהשדה, החיים קשים כשאין שאקיל אוניל שימסור לך מתוך דאבל טים). החוזים הארוכים שנחתמו עם ג'ייריץ' ומרפי לפחות מבטיחים שהם אמורים להישאר בסביבה. עם זאת, העובדה שבכל אחד מהקיצים הווריורס נוטים לאבד את שחקניהם הטובים ביותר, שנוחתים בדאלאס או וושינגטון, בעייתית משהו.

גליון הערכה: מלך הסלים: ג'ייסון ריצ'רדסון 21.7. הריבאונדים: טרוי מרפי 10.8. האסיסטים: בארון דייויס 8.3 (ובסה"כ: דרק פישר 301). שיא נקודות אישי: ג'ייסון ריצ'רדסון 42. ריב': טרוי מרפי ואדונל פויל 20. אס': בארון דייויס 15. רגע השיא: הניצחון בשתי הארכות על פניקס, כשדנליבי, ריצ'רדסון ופייטרוס קולעים יחד 14 מ-20 לשלוש. השפל: 29 בינואר: הפסד 96:85 מול הקליפרס, כשזליקו רבראצ'ה, הוא ולא שרף, מוריד 16 ריבאונדים, ומעניק לקליפרס את הסוויפ הראשון שלהם על מישהו מאז 1997. חודש ינואר מסתיים במאזן 14:1. אפילו הניקס היו יותר טובים באותו חודש. ציון כללי: 6.
בארון דייויס. הקפיץ קדימה את הווריורס. צילום: רויטרס
הקריסה של פורטלנד
פורטלנד טריילבלייזרס (מאזן 55:27, מקום 13 במערב)
אכלו לי, שתו לי: אחרי שליש עונה הם היו על מאזן של 14:14, אחר כך התחילו ליפול ל-33:22 ואז החליטו שהקבוצה צריכה זעזוע. מו צ'יקס עף הביתה אחרי כמה עונות סבירות יחסית, ובמקומו מונה קווין פריצ'ארד. תחתיו הבלייזרס סיימו את העונה 22:5, מה שהופך את פריצ'ארד למאמן עם המאזן הגרוע ביותר בבלייזרס אי פעם. ברכות. וזה לא רק פריצ'ארד. היו גם פציעות והיעדרויות של רוב שחקני המפתח: זאק רנדולף החמיץ 36 משחקים בעונה בה קיבל הארכת חוזה אסטרונומית, שאריף עבדור ראחים 28, דאריוס מיילס 19, ניק ואן אקסל 29, דרק אנדרסון 35 ותיאו ראטליף 19. כן, העונה שהתחילה עם תקוות פלייאוף מסתיימת כשבדף הבית של הקבוצה הכותרת הראשית היא "ויקטור חריאפה מצ'וטט עם אוהדים!".

היה טוב, היה יוסי: דווקא אפשר למצוא. הצעירים סבסטיאן טלפייר, טראוויס אאוטלו וויקטור חריאפה קיבלו הרבה דקות משחק בגלל כל הפציעות האלה. ג'ואל פריזבילה, בשקט בשקט, הפך לאחד הכוחות ההגנתיים העולים בליגה עם ממוצעים של 10.2 ריב' ו-3.6 חסימות במארס ואפריל. דיימון סטודמאייר רשם את השורה הסטטיסטית ההזויה של העונה – 54 נקודות, אסיסט בודד ואפס ריב', ועוד הצליח להפסיד באותו ערב לניו אורלינס. ואחרי שקינטל וודס הועף בגלל ארגון קרבות כלבים, ואחרי שדריוס מיילס יצא מהמשחק בכוונה ורובן פאטרסון טען שהוא טוב מדי בשביל הבלייזרס, הקבוצה לפחות נשארה בלי כותרות רועשות במדור הפלילים.

בשנה הבאה: הפיירול הנוכחי עושה הקיץ דיאטה שאפילו דוגמנית אנורקטית היתה חולמת עליה: החוזים של עבדור-ראחים וסטודמאייר מסתיימים, ובהנחה שגם ניק ואן אקסל ישוחרר, סך המשכורות יירד מ-79 מיליון דולר העונה לפחות מ-37 מיליון בעונה הבאה. זה אומר שלבלייזרס, לראשונה מזה שנים, תהיה קצת אפשרות לנשום. מצד שני, רנדולף, מיילס, פאטרסון, אנדרסון וראטליף עדיין סותמים את רוב המקום, אבל מדובר עדיין בקבוצה שבהרכב מלא יכולה להגיע לפלייאוף. סקנד גארד לגיטימי בדראפט לא יזיק בכלל. וגם מאמן.

גליון הערכה: מלך הסלים: רנדולף 18.9 (ובסה"כ, דיימון סטודמאייר 1,277). הריבאונדים: רנדולף 9.6 (פריזבילה 588). האסיסטים: סטודמאייר 5.7. שיא נקודות אישי: דיימון סטודמאייר 54. ריב': ג'ואל פריזבילה 22 (וגם פעם אחת 21, שתיהן נגד סקרמנטו). אס': סטודמאייר 14. רגע השיא: השליש הראשון של העונה; פריזבילה רושם 17 נקודות ו-16 ריב' מול טים דאנקן בניצחון על סן אנטוניו. השפל: פורטלנד לא ניצחה משחק חוץ במערב בין ערב הפתיחה בגולדן סטייט לבין ה-10 באפריל (!!) בניו אורלינס. אאוץ'. ציון כללי: 4.5.
זאק רנדולף. 36 משחקים בחוץ. צילום: אי-פי
השיר העצוב של יוטה
יוטה ג'אז (מאזן 56:26, מקום 14 במערב)
אכלו לי, שתו לי: הפציעה של אנדריי קירילנקו טרפה את כל הקלפים. הקבוצה פתחה עם מאזן של 1:5, נראתה לוהטת לכמה רגעים ואותתה שהיא הולכת להתמודד חזק על הפלייאוף. ואז הכל הגיע ביחד: קירילנקו נפצע וההגנה התמוטטה, האגו של קרלוס ארויו חרג מגבולות הגיזרה של ג'רי סלואן והבחור בעט אותו לדטרויט בלי לקבל עליו כלום. סלואן הוא אדם מאוד קפדני ושמרן, ותופעות כמו האנדראצ'יבריות של קרלוס בוזר ועודף המשקל של ממט אוקור הוציאו אותו מדעתו. בלי קירילנקו, עמוד השדרה ההגנתי, ועם יתר בעיות האגו ופציעות מזדמנות (בוזר, ראול לופס) הקבוצה פשוט התפרקה לו בין הידיים.

היה טוב, היה יוסי: אממ... אנדריי קירילנקו. וזהו.

בשנה הבאה: תקרת השכר די אטומה בגלל החוזים של בוזר ואוקור. ג'רי סלואן אמר לאחרונה ש"לא אכפת לו מהדראפט", אבל אם הוא יישאר ביוטה, ויש לכך "סיכוי של 50-50" כהגדרתו, הוא בטח לא יתנגד לבחור איזה שחקן מכללות ממושמע וצייתן (רצוי מאוד רכז), שיוכל להוות עבורו פרויקט וישכיח ממנו את העונה הנוכחית. קירילנקו אמור להישאר קירילנקו ואיתו אולי יהיה אפשר להוציא מהקבוצה את הפוטנציאל הגדול שיש בה.

גליון הערכה: מלך הסלים: קרלוס בוזר 17.8 (בסה"כ: מאט הארפרינג 1,090). הריבאונדים: בוזר 9 (סה"כ: אוקור 610). האסיסטים: קית' מקלאוד 4.5 (בסה"כ: הווארד אייזלי 250). שיא נקודות אישי: קרלוס בוזר 36. ריב': בוזר 18. אס': ארויו 12. רגע השיא: ששת המשחקים הראשונים של פתיחת העונה; שני נצחונות מדהימים, אאוט אוף דה בלו, על סן אנטוניו ופניקס באמצע תקופת הדיכאון הגדולה. השפל: 74 המשחקים שלא נכללו בשורה הקודמת. ציון כללי: 3.
אנדריי קירילנקו. נקודת אור בודדה ביוטה. צילום: אי-פי
הבלוז של ניו אורלינס
ניו אורלינס הורנטס (מאזן 64:18, מקום 15 במערב)
אכלו לי, שתו לי: הקבוצה שבעונה שעברה עוד הגיעה לפלייאוף, נתקלה העונה בכל הצרות האפשריות בדרכה למאזן הגרוע בהיסטוריה של המועדון. פציעות של הכוכבים בארון דייויס, ג'מאל מגלור וג'מאל משבורן, שאילצו את ביירון סקוט להכניס לחמישיה אנשים כמו מט פרייג'י, ג'וניור הארינגטון ואלכס גארסיה. חוסר יציבות, חוסר נסיון, אווירה כללית של דיכאון ששררה מסביב לקבוצה. וגם המעבר למערב עשה את שלו. לאחר ההלם של תחילת העונה, הבינו בקבוצה שאליפות כבר לא תגיע השנה אז אולי לפחות בחירה טובה בלוטרי תצא ממנה, ושלחו את כל הבק-קורט שעמד לרשותו של סקוט למקומות אחרים (בארון דייויס, דייויד ווסלי ודארל ארמסטרונג).

היה טוב, היה יוסי: באתר הבית של הקבוצה אחת הסיסמאות היא "אני מאמין בעתיד". ואכן, כמה בחורים צעירים, כמו ג'יי.אר סמית' (מספר בחירות לרוקי החודש במערב), דן דיקאו, מאצ'יי לאמפה, בושטיאן נאכבר וג'קסון ורומן, שלא היו מקבלים דקות מן הסתם באף קבוצה אחרת שקוראת לעצמה תחרותית, גרמו להורנטס להראות ניצוצות של עתיד. לא בטוח איפה השחקנים האלה יהיו באותו עתיד, אבל כן, יש שם סוג של עתיד. חוץ מזה, ביירון סקוט לא פוטר. הוא באמת לא אשם. מחומר השחקנים שנשאר לו, רוב בני האנוש לא היו מצליחים להוציא 30 נצחונות.

בשנה הבאה: ניקוי האורוות הטוטאלי משאיר להורנטס, בהנחה שיקבלו בחירת טופ 5, יותר מ-20 מיליון דולר פנויים תחת תקרת השכר וזה המון. עכשיו רק צריך לשכנע מישהו שאכן שווה לבוא ולשחק בניו אורלינס.

גליון הערכה: מלך הסלים: לי ניילון, 14.2. הריבאונדים: פי.ג'יי בראון 9. האסיסטים: דן דיקאו 5.2. שיא נקודות אישי: בארון דייויס 36. ריב': כריס אנדרסן 18. אס': בארון דייויס 17. רגע השיא: נצחונות חוץ בשיקאגו, ממפיס ויוסטון, כשאלה נאבקו על הפלייאוף במארס ואפריל. השפל: מאזן 29:2 אחרי 31 משחקים, כריס אנדרסן נותן את ההופעה המגוחכת של כל הזמנים באליפות ההטבעות, ג'ימי ג'קסון מעדיף להתגייס לג'יהאד האיסלאמי מאשר ללבוש גופיה של ההורנטס. ציון כללי: 4.
כריס אנדרסן. מלך הריבאונדים וגם הופעת אולסטאר בלתי נשכחת. צילום: אי-פי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

קווין גארנט. לא יכול לבד

סם קאסל מחייך, לא קרה הרבה

קורי מאגטי. עונה מנוחסת עם חיוך עבור הקליפרס

מרקו יאריץ'. 6.1 אסיסטים למשחק

בראיינט. 27.6 נק' למשחק, אגו מחורבן

טומג'אנוביץ'. אם ואם ואם

צ'אקי אטקינס. יותר מידי שלשות

ג'ייסון ריצ'ארדסון. המשיך להתעופף

מייק דנליבי, גולדן סטייט

עבדור ראחים. החוזה נגמר, בפורטלנד יוכלו לנשום מעט

רובן פאטרסון. טוב מידי עבור הבלייזרס?

מהמט אוקור. 610 ריבאונדים

קירילנקו. הפציעה שלו טרפה את הקלפים

דן דיקאו. ניצוצות של עתיד

ג'יי אר סמית'. קיבל כמה קולות לרוקי החודש במערב


כדורסל
שחקני הנבחרת יגיעו לפתיחת האימונים  
הוא קוסם, הוא חוסם: אנדרסון ולאזמה במכבי  
רמה"ש סיכמה עם דורי לעונה נוספת  
עוד...