 |
/images/archive/gallery/275/492.jpg אוהדי מכבי ממלאים את האולם בזאגרב, בשבוע שעבר.
צילום: אתר היורוליג  |
|
|
| בחורף, בסתיו ובאביב - סיפורם של אוהדי מכבי ת"א |
|
| דב נטש בגללם את אביו הגוסס, ג'נט מבזבזת עליהם את רוב המשכורת ושמוליק נוסע איתם בגלל ההשראה המוזיקלית. קבלו את הגרעין הקשה של אוהדי אלופת אירופה, אלה שטסים עם הקבוצה למשחקי חוץ ומעודדים בלי הפסקה. שרופים עם תעודות (ובעיקר דרכונים) |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
חגי סגל
17/3/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
הערב, כשמכבי ת"א תשחק באבדי איפקצ'י מול אולקר, דב טל, אחד מראשי חוג האוהדים "הלב הצהוב", יישב בבית ויכסוס ציפורניים. הוא לא רגיל לזה, הוא רגיל להיות במגרשים. גם בבית, ובעיקר בחוץ. בכל מגרש חוץ. הסיבה להיעדרות הערב? "הבן של גיסי מתחתן והמשפחה מסרבת לשחרר אותי", מספר טל. "הייתי מגדיל להם את המתנה ב-200 דולר כדי להשתחרר, אבל זה לא עובד".
טל לפחות יתנחם בכך שהחברים שלו ייצגו אותו בטורקיה. התופעה כבר מוכרת באירופה, אבל עדיין מרשימה: מכבי יצאה אתמול בבוקר לאיסטנבול, אמנם באיחור של כשלוש שעות, אבל עם 200 אוהדים ששילמו יותר מ-200 דולר לאדם רק כדי להיות עם הקבוצה במטוס, קצת יותר מיממה בטורקיה, משחק, עידוד, וחזרה ארצה מיד אחרי המשחק. וזו
לא הפעם הראשונה. גם דרך כפתור הווליום בטלוויזיה אפשר היה לשמוע את העידוד של אוהדי מכבי בזאגרב, שגבר בדקות רבות על אלו של 4,000 קרואטים . ובשבוע שעבר זה עלה להם כפול. לאיסטנבול אמורים להגיע עוד כ-150 אוהדים בטיסות שונות, חלקם גם מרחבי אירופה.
"אין קהל כמו זה של מכבי בשום מקום בעולם. לא באירופה וגם לא ב-NBA", טוען שרונאס יאסיקביצ'וס, שבעונה שעברה עוד מתח ביקורת על הקהל של מכבי בטענה שהוא שקט בדקות מסוימות במשחקי הבית, והצליח להכעיס רבים. "זה היה מדהים, לא פגשתי כזה דבר", אמר איוואן יורקוביץ', דובר ציבונה על מה שראה מהקהל של מכבי בשבוע שעבר. "אני חושב שגם השחקנים והקהל שלנו היו בהלם. זה לא קרה לנו עם אף קהל אחר מאירופה מעולם".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שאראס. "אין כמו הקהל של מכבי בשום מקום בעולם". צילום: עדי אבישי
|
|
|
 |
|
 |
|
" כל נסיעה מרגשת מחדש"
|
|
|
 |
|
|
|
כבר בשנות השבעים והשמונים, לוותה מכבי על-ידי מאות ואלפים למשחקי השיא בבלגרד, וירטון ושטרסבורג. אבל כיום מדובר בתופעה אחרת. מדובר באנשים עובדים, שחוסכים שקל לשקל כדי לטוס עם הקבוצה בטיסות הצ'רטר המיוחדות שלה. תחביב יקר.
ג'נט בשן, עם הקעקוע של סמל מכבי בשיפול החזה, היא דוגמא טובה לכך. היא עלתה לארץ בשנת 1991 מטורקיה ומיד התאהבה. לא במדינה, במכבי. בשן עובדת במשרד נסיעות, ואתמול טסה עם הקבוצה בפעם החמישית העונה: "מרבית המשכורת שלי הולכת על מנוי ונסיעות עם מכבי, וגם בארץ אני הולכת לכל משחק. זו כיום ההוצאה המרכזית שלי בחיים, ואני שמחה להוציא את הכסף הזה. כמובן שאני צריכה לוותר בשביל זה על דברים אחרים, אבל זו ההחלטה שלי. כל נסיעה מרגשת אותי מחדש, ואני מאמינה שיש לנו חלק בהצלחה של מכבי במשחקי החוץ".
ההחלטה של מכבי, לקחת איתה אוהדים בטיסות השכר, עוזרת כדי לממן את אותן טיסות יקרות, אבל גם גורמת לשחקנים כאב ראש לא קטן בשדה התעופה ובמטוס, שם הם נאלצים להצטלם ולחתום עשרות ומאות פעמים. "יש כאלו נודניקים ולפעמים אני מרחמת על השחקנים", מודה בשן, "אבל מצד שני, לא פגשתי שחקן שסירב למישהו, ולא משנה באיזו שעה של היממה. אני כבר רגילה לטוס איתם, אבל אלו שטסים בפעם הראשונה או השניה לא תמיד יודעים את הגבול".
השחקנים היו מוותרים על חתימות וצילומים בשעות בוקר מוקדמות או אחרי הפסדים, אבל מוכנים לשלם את המחיר. "לא היה לי קל איתם בהתחלה", מספר שאראס, "היום זה אחרת. הקהל הזה דוחף אותנו לנצחונות והכל מגיע לו. יש חיבור נדיר בין הקהל לקבוצה, ובבית הוא כבר הוציא אותנו מכמה בורות עמוקים.
"זה דבר אחד להיכנס לאולם באירופה וכל הקהל נגדך, ושונה לגמרי לראות מאות בצהוב מעודדים בלי הפסקה. אין תופעה כזו בשום מקום, שמדינה שלמה עוקבת אחריך, ואתה מרגיש מחויב. היום אנחנו משחקים גם בשביל הקהל וכדי לגרום להם אושר. לא קל להתרגל לכל מה שיש מסביב למכבי. בשנה שעברה היה לי קשה ורציתי להיות יותר לבד. היום אני מעדיף להיות מוטרד בטיסה ובשדה התעופה, כדי לקבל אותם במשחקים בחו"ל".
דב טל, שהוזכר קודם, הוא מאלו שמארגנים את הקהל, דואג לתוף הענק שיגיע, מחלק צעיפים ובחו"ל גם קובע את השירים: "לזאגרב הגיעו 120 סטודנטים מבודפשט בשלושה אוטובוסים. הם יצרו קשר עם מכבי והכרטיסים חיכו להם. ארגנתי להם צעיפים, שתי בחורות שצבעו להם את הפנים בצהוב-כחול ושיתוף הפעולה איתם היה מדהים. הם נסעו חמש שעות לכל כיוון. לרגע חשבתי שאני בהיכל נוקיה. מכיוון שזה לא הקהל הרגיל של מכבי, היה חשוב להכתיב שירים שכולם מכירים, וזה מה שעשינו".
"בשנה שעברה", מוסיף טל, "כשאבי היה על ערש דווי, נסעתי עם הקבוצה לאתונה והמשפחה החליפה אותי במשמרות ליד המיטה שלו. כשחזרתי הוא פקח את העיניים ואמר לי שהוא שמח שנסעתי. כמה ימים מאוחר יותר איבדתי אותו, וכשקמתי מהשבעה נסעתי עם הקבוצה לוולנסיה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'נט בשן. "לפעמים אני מרחמת על השחקנים". צילום: דני מרון
|
|
|
|
|
|
|
סהר מוריד את הכיפה
|
|
|
|
|
|
|
בין אוהדי מכבי אפשר למצוא אנשים מכל קצוות הקשת, דתיים, חילוניים, עשירים ותפרנים. שמוליק נויפלד, מוסיקאי מצליח, נוסע לא רק בשביל לעודד, אלא גם בשביל ההשראה: "הגעתי למסקנה שקשה ליצור מוסיקה במתח. כשמכבי בחוץ אני מתפקד פחות טוב, כשהם בבית אני רגוע. כשאני חוזר ממשחק של מכבי אני פתוח ליצירה. השקט שאחרי הרעש עושה לי טוב. במשחקים קריטיים אני מרגיש שאפשר לעזור להם מהיציע ולהעביר אנרגיה למגרש. אני מאוד מאמין באנרגיות שעוברות בין אנשים, למשל מהיציעים לשחקנים".
גם נויפלד, כמו טל, מוכר היטב לאנשי מכבי ויש לו רק מלים חמות עליהם. "נהוג לחשוב שמדובר באנשים קרים ומנוכרים, ההיפך הוא הנכון. סביבם אתה תמיד מרגיש רצוי, הם אנשים חמים ומזמינים שכיף להיות במחיצתם. לדעתי הקשר בינינו לשחקנים עוזר מאוד לקבוצה. לפני שנתיים, באולם הקטן של פנתינאייקוס, לא אשכח את המבט של מרקוס גורי, בדרך לפסק זמן, וכשהוא ראה אותי מעודד סימן לי עם האגרוף וניצחנו. בקובנה, אני צועק לניקולה מהיציע תדחוף, תדחוף ופתאום תוך כדי משחק, הוא מסמן לי עם האגרוף. אם יבדקו סטטיסטית, יגלו שבמשחקים שאין למכבי קהל בחו"ל היא מפסידה, וכשיש, היא מנצחת".
אבל אירופה של היום, עם האנטישמיות המתגברת, הוא לא המקום האידיאלי עבור ישראלים ויהודים. בברצלונה פרץ למשטח אוהד עם דגל פלשתין, בוויטוריה אשתקד הונפו עשרות דגלים דומים, בפזארו הושמעו נהמות כלפי השחקנים שחומי העור של מכבי. אלי סהר, פרשן ערוץ 1 ואדם דתי, החליט להסיר את הכיפה במשחקים בחו"ל ולהמיר אותה בכובע: "ההחלטה התקבלה בשנה שעברה בבולוניה, שם התחיל הקמפיין נגד הפיינל-פור בת"א. יש שם קהל פנאטי שיושב על הקווים. בסוף המשחק מכבי ירדו, ופתאום אנשי הביטחון האיטלקים מסמנים לי להסתכל מה קורה מאחורי. הייתי עם כיפה קטנה ועשרים איטלקים רוצים להרביץ לי. ברחתי למטה. בפזארו השנה היו מאתיים אוהדים מאחורי הסל, ולך תדע איך זה היה נגמר אם מכבי היו מנצחים שם".
|
|
|
|
|
|
|  | | אלי סהר. "באירופה קהל פנאטי יושב על הקווים". צילום: אלן שיבר
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/268/755.jpg
 |
|
|
ניקולה וויצ'יץ'
|
|
 |
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/255/287.jpg | | | שאראס | | | ![]()
|
|
|
|
|
