 |
/images/archive/gallery/253/240.jpg רונאלדיניו.
צילום: ברנט ארמנגה.  |
|
|
| חיוך כובש: ראיון מיוחד עם רונאלדיניו |
|
| זה כנראה לא מקרה שיוהן סבסטיאן באך ורונאלדיניו נולדו באותו תאריך, אבל אם גאון המוזיקה היה חי היום בברצלונה, גם לו היתה חולצה של הקולגה מהכדורגל. אליל גלובלי שהכדור הוא החברה שלו, שהמציא טריקים באימונים עם כלבים, ושהעצב היחיד בחייו הוא זכר אביו המת. ראיון בלעדי של מוסף "סופשבוע" עם ההוכחה שלא צריך להיראות כמו דייויד בקהאם כדי להיות השחקן הכי יפה בעולם |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
מיקי שגיא, ברצלונה
3/2/2005 19:54 |
|
|
|
|
|
|
|
הרומן הזה החל לפני כשנה וחצי. היא חיזרה אחריו במשך קיץ שלם (אבל במקביל רקדה גם על חתונה עם בחור אנגלי יפה תואר), והוא פלירטט עם אנגלייה אחרת. בסופו של דבר הם התחתנו, ולטקס שנערך בערב קיצי ביולי 2003, הגיעו 35 אלף מוזמנים ועוד מאות אלפים עקבו בטלוויזיה.
ז'ואן לאפורטה, נשיא מועדון הכדורגל המפואר של ברצלונה, דווקא הבטיח להנחית בבירת קטאלוניה את דיוויד בקהאם. רונאלדיניו, הכוכב המחוזר, שקבוצתו הצרפתית פריז סן ז'רמן היתה קטנה עליו בכמה מידות,ניהל מגעים מתקדמים עם מנצ'סטר יונייטד.אבל בסוף הקיץ קיבל כל אחד את הקלפים שחילקו לו האלים. בקהאם עם הצרות בריאל מדריד, ורונאלדיניו בברצלונה, עם חוזה על נייר לחמש שנים, וחוזה בלב שנראה ארוך יותר. כך לפחות מרגישים מאה אלף המאמינים שמגיעים לכל משחק ביתי של ברצלונה באיצטדיון הקאמפ נואו, וכך טוען גם הקוסם אדיר
השיניים, שאומר לכל מי שרוצה לשמוע, כי מבחינתו הוא לא עוזב את העיר עבור אף אחת.
ביום שלישי שעבר היו שערי העיתונים בברצלונה מרוחים בתמונות של דמיטריו אלברטיני, הרכש החדש של המאמן פרנק רייקארד. אבל עשרות התיירים האנגלים, צרפתים ויפנים שהגיעו למתחם האימונים של בארסה, לא באו לראות את אלברטיני. הם באו לראות את המרטיני. יורים בטירוף צרורות פלאשים לכיוון הג'יפ השחור (BMW 5X) של רונאלדיניו, שאותו מסיע לאימון, כרגיל, החבר והנהג הפרטי, טיאגו.
הג'יפ דוהר כמו פרארי בפורמולה 1 ובורח ישר לחניון התת קרקעי של הקאמפ נואו, השמור לשחקנים בלבד. שלושה שומרים לבושים בצהוב משלבים ידיים ביניהם כדי למנוע ממישהו להתקרב לכוכבים, אבל זה לא מפריע ליפנים לחייך בסיפוק סודי. מן הסתם המצלמה שלהם משוכללת מספיק כדי לתפוס משהו גם מעבר לחלונות הכהים של הג'יפ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כל קטאלוניה מאוהבת
|
|
|
 |
|
|
|
התיירים, כאילו אמצע הקיץ, תופסים מסביב למגרש האימונים כל פיסת גדר פנויה שלא מכוסה בדגלי פרסומת של BARCA TV. העיתונאים, קפואים מקור, משקיפים על האימון מתוך המכוניות שלהם. השחקנים עולים לדשא, רונאלדיניו לא שם. התיירים מאוכזבים, העיתונאים נכנסים לכוננות וקצין העיתונות של בארסה, חוסה טרס, מבהיר: "רונאלדיניו פגוע בשריר הרגל, הוחלט שיתאמן בחדר כושר כדי לא לקחת סיכונים".
חס וחלילה לקחת סיכונים על מישהו שחבל קטאלוניה כולו מאוהב בו קשות. ככה זה כשהמשיח מוליך את בארסה למקום ראשון בליגה הספרדית ביתרון לא קטן על ריאל השנואה ממדריד, בדרך לאליפות ראשונה מ-99'. את חיוכו של השחקן הטוב בעולם (גם באופן רשמי, אחרי שנבחר לכדורגלן השנה של פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית), אפשר לראות בכל פינה בעיר המלהיבה. אולי חוץ מבאקווריום שבנמל ובכנסיות, כי שם באמת אסור. שדה התעופה אל פראט, שדרת הראמבלה, המסעדות, הפיצריות והמוניות, הכל מלא בחיוך הסימפטי כל כך. והאנשים פותחים את הארנק וקונים חולצות, סטיקרים, תמונות, אפשר למצוא אפילו עגלות תינוקות עם בד בצבעי הכחול-בורדו של ברצלונה ותמונה של רונאלדיניו. "החזרתי את החיוך לברצלונה", יסביר המחייך אחר כך, "כי הקבוצה מאוד חשובה לתושבים בעיר. כשהולך לנו אז כולם שמחים. אני מאוהב בברצלונה ואשמח לשחק פה עד הפרישה".
רונאלדיניו היום הוא יותר מסלבריטי כמו שחקני ריאל מדריד ואפילו יותר מהשחקן הטוב בעולם. הוא אליל עולמי במובן הכי עמוק: ילדים ומבוגרים, גברים ונשים, ואפילו כאלה שלא ממש אוהבים כדורגל. כמו שהגדיר אותו ז'וספ, סטודנט מקומי ושכן לנסיעה במטרו בדרך לקאמפ נואו: "הוא פנומן שמעורר סימפטיה. זה כמו ליהנות מתנועות של רקדן בלט, מוזיקה טובה או ציור יפה במוזיאון. הנאה אמנותית. גם הפנים והחיוך שלו הם משהו שלא רואים כל יום בכדורגל. העיניים שלו משדרות שמחת חיים שמדביקה את מי שמסתכל עליו. לא רק הקבוצה, העיר כולה שמחה יותר מאז שרונאלדיניו הגיע".
ביום שני, יממה לפני הראיון, רונאלדיניו נראה שמח מאוד באימון הקבוצה במתחם "לה מסיה", הצמוד לקאמפ נואו. האינסטינקט הישראלי עוד ניסה לייחס את השמחה הזו לשער הגדול שהבקיע יומיים קודם נגד סנטאנדר של יוסי בניון ודודו אוואט, אבל עיתונאים מקומיים מיהרו להסביר ש"לא, זה המצב הטבעי של רונאלדיניו. הוא תמיד ככה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רונאלדיניו בברצלונה. "אשמח לשחק פה עד הפרישה". צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
שיני זהב
|
|
|
|
|
|
|
הטמפרטורה מתקרבת לאפס מעלות בשבוע הקר ביותר בקטאלוניה זה 30 שנה. כל שחקני ברצלונה בכובעי צמר ובבגדי אימון ארוכים, רועדים מקור. רונאלדיניו כמו לא מרגיש אותו. הוא ממשיך לחייך ללא הרף, אפילו כשתורו להיות הקורבן במשחק המוכר שבו חמישה שחקנים מתמסרים ביניהם, ומסכן אחד בתוך המעגל מנסה לחטוף מהם את הכדור. חבריו לקבוצה חוגגים על חשבונו ודואגים להבהיר לו שהוא פחות טוב בלרדוף אחרי הכדור מאשר להחזיק אותו אצלו, עד שהשוער ויקטור ואלדס מתמהמה. רונאלדיניו לא צריך יותר מזה כדי לחטוף את הכדור, ובצ'פחה בריאה על הגב הוא גם סוגר חשבון עם דקו הפורטוגלי, שצחק עליו כמה שניות קודם לכן. בהמשך מחלק רייקארד את השחקנים לשתי קבוצות, אדומים מול צהובים. האדומים של רונאלדיניו ודקו מנצחים 5-6 עם צמד של הברזילאי. רונאלדיניו מנסה את כל רפרטואר התרגילים שלו ולא מתבייש לרדת לגליצ'ים על רייקארד, שהצטרף למשחק כדי לא לקפוא מקור.
אחרי האימון השחקנים בורחים מהר לחימום של חדר ההלבשה. רק דקו מסכים לעמוד לשנייה ולהסביר את פשר החיוך הבלתי פוסק: "הוא עושה את מה שהוא אוהב והוא נהנה, כמו שצריך". למה שחקנים אחרים שעושים את מה שהם אוהבים לא מחייכים ככה, זו כבר שאלה לדיון אחר. בינתיים מגיע קצין העיתונות, טרס, ומודיע לי שהראיון שתוכנן לאחרי אימון הבוקר, נדחה לערב. "רונאלדיניו נשלח הביתה על ידי הרופאים כדי לנוח לקראת אימון הערב. הוא יישב איתך בשבע". לא נותרה ברירה אלא להעביר את הזמן ולשבור תוכנית חיסכון בחנות הרשמית של בארסה, מול הכניסה לאיצטדיון. שם, כאילו אין מחר, מעמיסים המוני תיירים חולצות בשווי 83 יורו (65 החולצה , ועוד 18 להדפסת השם והמספר). המוכר הנחמד, ג' ורדי, מסביר במספרים: "בוא נגיד שמכל עשר חולצות שיוצאות מהחנות, שש או שבע הן שלו, והיתר של סמואל א'טו. פה ושם מגיע איזה שוודי שקונה חולצה של הנריק לארסון, או מישהו אחר שמעדיף את דקו, אבל 60 עד 70 אחוז זה רונאלדיניו".
שעת אימון הערב הגיעה ורונאלדיניו שוב לא עולה לדשא. טרס דואג להרגיע ושולח אותי לחכות בחדר העיתונאים. את זמן ההמתנה עוזרת להעביר דייסי, אחותו של רונאלדיניו, שמתגוררת איתו בברצלונה ומשמשת כמזכירה פרטית.
ראית פעם את אחיך לא מחייך?
"כמעט לא. זו פשוט האישיות שלו. הוא בן אדם חסר תלונות. הכל טוב לו. היתה רק תקופה אחת שבה הוא לא חייך, כמו כולנו, כשאבא נפטר".
זה קרה כשרונאלדיניו היה בן שמונה. האב ז'ואאו, שהיה שחקן חובבני, עבד בייצור אוניות בפורטו אלגרה, עיר המגורים של המשפחה, ולאחר מכן כשומר בחניה באיצטדיון של גרמיו. כשבנו הגדול, רוברטו, חתם בקבוצה, הוא קיבל בית חדש עם בריכה, שאליו עברה המשפחה שהחליטה לחגוג את האירוע במסיבה גדולה. בזמן החגיגה קפץ ז'ואאו למים, קיבל דום לב וטבע למוות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רונאלדיניו והשיניים. כל הזמן מחייך. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
"מה מדברים בישראל? ערבית"
|
|
|
|
|
|
|
השעון הראה שבע. טרס זרק חצי חיוך. עברנו לחדר צדדי סמוך לאולם מסיבת העיתונאים המרשים, וכעבור שתי דקות הופיע המאסטרו. השיער הארוך אסוף מאחור, מה שאיפשר לראות בבירור את עגיל הכסף באוזן שמאל. השרשרת עם האות "R" מבצבצת מתחת לאימונית. בגדי אימון ארוכים בצבע כחול כהה של ברצלונה, כשהמכנסיים המקופלים מעט משאירים שמינית רגל חשופה מעל נעלי הספורט, ובסך הכל 180 סנטימטר של כישרון שנכנסים לחדר עם תיק יד קטן ופלאפון.
טרס עורך בינינו היכרות, ורונאלדיניו פותח עם השאלה הקלאסית: "מה מדברים בישראל, ערבית?". אמרתי שדווקא עברית. הוא חיפש את המתורגמן, ואז הגיע הרגע לגלות לו שאני ארגנטינאי בדם ויודע את השפה, ובאופן שיעשה לי הרבה צרות בבית, קשה לי לא לאהוב אותו. התגובה היתה צחוק מלא שיניים.
אין בעולם שחקן שמחייך כל כך הרבה כמוך על המגרש.
"אני לא מסתיר את הרגשות שלי. כיף לי לשחק כדורגל, במיוחד כשאני יוצא לדשא בקאמפ נואו ורואה מאה אלף איש. זו סיבה מספיק טובה לחייך. יש לי מזל לעשות את מה שאני הכי אוהב ואני אדם שמח".
אבל חונקים אותך מרוב אהבה. זה לא יותר מדי?
"לא, לא מפריע לי שכולם רודפים אחרי. כשהייתי קטן חלמתי על זה, אז אני לא מתלונן. אני רוצה להחזיר לאנשים את האהבה שלהם כלפי. עצוב לי רק שאני לא יכול לספק את כולם, לחתום ולהצטלם עם כל מי שמבקש".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התחיל לשחק בגיל חמש
|
|
|
|
|
|
|
עיניו של רונאלדיניו בורקות כשהוא מדבר על ההנאה מכדורגל ועל הרומן שלו עם הקהל. עיתונאים מקומיים אומרים כי בדיוק בגלל זה הוא אהוב יותר מכוכבי עבר ברזילאים אחרים של ברצלונה, כמו רונאלדו, ריבאלדו או רומאריו. פרנססק חימנו, מהעיתון המקומי "ספורט", מסביר: "הוא אדיב יותר ממה שניתן לצפות מכוכב כמוהו. תמיד נשאר לחתום ולהצטלם עם ילדים ומעריצים, יותר זמן ממה שכוכבים ברמתו מסכימים בדרך כלל".
הפלאפון הקטן והכסוף שלו מצלצל. על הקו, כצפוי, טיאגו, החבר-נהג שממתין כרגיל בחוץ עם הג'יפ. העיתונאים מגדירים את טיאגו כיצור מיוחד, עוף מוזר שמחכה בקביעות בתוך הרכב ולא יוצא ממנו. טיאגו חסר סבלנות, אבל לבוס מצפה עוד ראיון עם עיתונאי יפני. "הוא חבר טוב שלי, אנחנו ביחד מגיל חמש, מהאפרוחים של גרמיו. הוא גר איתי בקאסטלדפלס", מנדב רונאלדיניו מידע. קאסטלדפלס היא שכונה המרוחקת כ-40 קילומטר ממרכז ברצלונה. לא אזור יוקרתי קלאסי כפי שאפשר לצפות, אבל עם יתרון קריטי למדי עבור ברזילאי: בית ליד הים.
"יש לי בית גדול, וחוץ מאחותי דייסי וטיאגו, גרים איתי חבר נוסף, בת דודה שלי ובן דוד. עכשיו גם אמא שלי, מיגליניה, באה לבקר. היא באה לפה אחת לכמה חודשים. מצד אחד אמא נורא אוהבת פירות ים ורוצה לבוא לספרד, אבל מצד שני היא פוחדת מטיסות. חוץ מזה, יש לה בברזיל את אח שלי רוברטו והנכד דייגו, אז היא הרבה זמן איתם. אני מת על דייגו, הוא הדבר הכי חמוד שיש. הוא בן עשר וכולם אומרים שהוא מצוין לגילו ויש לו פוטנציאל עצום".
אחותך סיפרה שאתה מאוד קשור למשפחה.
"כן, בשבילי המשפחה היא מעל הכל. אני מוכן לעשות הכל בשבילם. אמא שלי יכולה להיות גאה בכולנו. אחותי סיימה תואר באוניברסיטה, אחי הוא הסוכן שלי ובברזיל הוא עובד בכדורגל, ואני יצאתי שחקן טוב. כולנו עושים הכל כדי לשמח אותה. היא עבדה קשה מאוד, מסביב לשעון, הרבה שנים, כדי שיהיה לנו מה לאכול. בבקרים היתה עובדת בעירייה ואחר כך מכרה בשמים ומוצרי איפור ברחוב ומדלת לדלת".
רונאלדו דה אסיס מוריירה נולד ב-21 במרס 80' בוילה נובה, שכונה צנועה בדרום פורטו אלגרה, והוא מחלק תאריך יום הולדת עם יוהן סבסטיאן באך. משפחת אסיס גרה בבית קטנטן מעץ, סך הכל 36 מטרים רבועים. "תודה לאל, לא חסר לנו אוכל. אמא ואבא דאגו לזה", הוא נזכר. היום גרה המשפחה בווילה גדולה, במרחק לא רב מהבית הקודם, אבל רונאלדיניו מודע היטב לסכנות האורבות לכדורגלנים מצליחים בברזיל. פרשת רוביניו, כוכב ברזילאי עולה שאמו נחטפה והוחזרה תמורת כופר, עדיין טרייה בראש. "בברזיל מסתובבים איתי שישה שומרי ראש, וגם עם אמא שלי", הוא אומר בלי קצה חיוך, "זה ממש לא כיף".
מתי התחלת לשחק כדורגל?
"בגיל חמש כבר רצתי במגרש שלנו בשכונת'אוס פריקיטוס'. האחראי על המגרש היה צועק כשעלינו על הדשא, אז כשהוא היה באזור שיחקנו בין העצים בצמוד למגרש. שיחקתי גם הרבה קטרגל לפני שהגעתי לגרמיו, הקבוצה הראשונה שלי".
אז לא התחלת בים כמו שמספרות האגדות על הברזילאים.
"לא. בים הייתי משחק רק כשהיינו נוסעים לחופשה בקיץ".
איזה תלמיד היית?
"ממש לא טוב. ברחתי הרבה לשחק עם החברים. בגיל 15, כשכבר התחלתי מדי פעם להתאמן עם הבוגרים של גרמיו, עזבתי את הלימודים. זה היה בלתי אפשרי עם כל האימונים והנסיעות למשחקים בכל המדינה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הייתי תלמיד לא טוב, ברחתי כדי לשחק עם החברים". צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
הדוד של מראדונה
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שזכה עם גרמיו באליפות המחוזית וזומן כבר בגיל 15 וחצי לנבחרת ברזיל עד גיל 17, שאיתה הפך לאלוף עולם, כבר היה רונאלדיניו הטעם החדש של הכדורגל הברזילאי. אז גם היה ברור שהוא לא יכול להמשיך עם השם המקורי שלו, כבר יש רונאלדו אחד. מגזין הספורט הנפוץ בברזיל ערך סקר ושאל מה צריך להיות שמו החדש. הרוב המכריע בחר ברונאלדיניו. ב-99', בגיל 19 בלבד, הוליך את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה, אליפות דרום אמריקה, שבה כבש שישה שערים.
בעונה הבאה הגיע המעבר הצפוי לאירופה, אבל במפתיע, במקום לנחות באחת הליגות הבכירות, חתם רונאלדיניו דווקא בפריז סן ז'רמן הצרפתית. "המעבר לפריז היה מסובך", הוא נזכר, "זו היתה הפעם הראשונה שיצאתי מברזיל והגעתי למקום עם שפה שונה, תרבות שונה, אבל למדתי הרבה גם כשחקן וגם כבן אדם. התבגרתי. היה לי קשה גם כי לא שיחקתי חמישה חודשים בגלל בעיות משפטיות בין גרמיו לסן ז'רמן. התקופה הזו היתה הכי קשה בחיים שלי ככדורגלן".
רצית לחזור לברזיל? כעסת על אחיך רוברטו שכסוכן שלך הסכים למעבר הזה?
"היו רגעים מאוד קשים, אבל לא התחרטתי. ידעתי שהבעיות ייפתרו. לא באתי בטענות לרוברטו, הבנתי שהוא דואג לי ותמיד החליט בשבילי את הכי טוב".
הדריבלים המדהימים של רונאלדיניו והאיכות הנדירה של כוכב, שהספיק גם לזכות עם ברזיל בגביע העולמי ב-2002, הביאו סוף סוף לתחרות עליו כפי שהגיע לו מצד כל גדולות היבשת. גם הבעיות החוזרות ונשנות עם המאמן הקשוח, לואיס פרננדז, גרמו לרונאלדיניו להבין שהקדנציה שלו בבירת צרפת הסתיימה. האח רוברטו שוב ניהל את העניינים.
נראה היה שאתה על סף חתימה במנצ'סטר יונייטד.
"נכון, רוברטו היה לא מעט באנגליה באותה תקופה, אבל בסוף קיבלנו הצעה טובה מברצלונה ואחרי כמה שיחות עם סגן הנשיא, סנדרו רוסל, השתכנעתי להגיע לבארסה".
אתה מתחרט שלא חתמת ביונייטד?
"מה פתאום".
בברצלונה מתחרטים עוד פחות. בקיץ האחרון, אחרי עונה אחת במועדון, דאגו בקבוצה לשדרג לו את החוזה. משכורת הבסיס שלו שופרה מ-3.8 מיליון יורו בשנה ל-4.8 מיליון, והפרמיות על תארים גדלו משני מיליון לשלושה. בנוסף, בעקבות השמועות על התעניינות מצד צ'לסי והמיליונים של רומן אברמוביץ', הוקפץ סעיף השחרור שלו ממאה מיליון יורו ל-150.
"רונאלדיניו הצליח לחולל אצלנו, בזמן קצר מאוד, דברים שמעט שחקנים בעולם יכולים", מסביר סגן הנשיא רוסל את הצעד הנדיר של פתיחת חוזה לשחקן אחרי עונה אחת. "המועדון שלנו היה על הקרשים מכל בחינה, גם כלכלית, והגעתו העלתה אותנו לרמות מהעשור הקודם". מאז בואו של רונאלדיניו עלה מספר חברי המועדון של ברצלונה לשיא של 130 אלף. מספר הזרים שמשלמים 130 יורו בשנה כדי להיות חברים ב"בלאוגראנאס" (כחולים-בורדו), עלה מאחוז אחד לכמעט 12. גם אחוז החברים מחוץ לקטאלוניה עלה משלושה אחוז לכמעט עשרה. רוסל: "יש התעוררות מדהימה. הרבה יפנים ואזרחים ממדינות רבות באירופה רוצים פתאום להיות חברי מועדון שלנו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רונאלדיניו במדי הנבחרת. שותף לזכייה במונדיאל 2002. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
למד מזיקו וגארינצ'ה
|
|
|
|
|
|
|
בברצלונה קוראים לזה "אפקט רונאלדיניו" ומחזיקים את הבטן מצחוק כשמדברים איתם על הגלאקטיקוס של ריאל מדריד. "לנו יש כוכב אמיתי, לא פברוקים כמו בקהאם ורונאלדו", מעניק בעל דוכן עיתונים ברמבלאס חוות דעת מקצועית אובייקטיבית. כדי לחזק את הטענה הוא מנפנף בעיתוני יום רביעי: "תראה, אצלנו כל השערים של עיתוני הספורט הם על כדורגל, כי ברצלונה מוליכה את הליגה. ב' מארקה' של מדריד שמים על כל השער את הרנו החדשה של פרננדו אלונסו מפורמולה 1. אין להם מה לדבר על ריאל, הגלאקטיקוס שלהם פישלו".
יש שמועות שסגן הנשיא רוסל רב עם הנשיא לאפורטה, והוא עלול לעזוב בקיץ. אם זה יקרה, תלך יחד איתו?
"לא, לא. נכון שסנדרו חבר קרוב שלי ואני מאוד אוהב אותו, אבל המחויבות שלי היא לברצלונה, לא אליו אישית. אני רוצה להישאר כאן כמה שיותר".
מכל התכונות שעושות את רונאלדיניו למה שהוא, השליטה הפנטסטית בכדור היא המרהיבה מכולן. יש לו אינספור תרגילי כדרור, ואין טריק שקשה לו. אולי זה בגלל שעוד לפני שהיה בן עשרה חודשים כבר התחיל ללכת, או אולי דווקא המדרסים שאיתם שיחק בנעוריו הם שעזרו לו. כך או אחרת, היכולות האלה מתסכלות מאוד את השומרים שלו והוא סופג הרבה בעיטות ברגליים. זה לא מפחיד אותו ובוודאי לא יגרום לו להשתעשע פחות.
"מה שאני עושה על המגרש יוצא כבר באופן טבעי, כשיש טכניקה אז עושים הכל כדי להשתחרר משמירות של היריב", הוא מנסה להסביר איך עובד קוסם. "כשהייתי קטן שיחקתי קטרגל במרחבים קטנים ולכן זה יותר קל עכשיו. שיחקתי כל היום עם הכדור, אפילו כשישבנו לאכול צהריים, הייתי מגיע לשולחן עם כדור ומשחק איתו בין הרגליים בזמן הארוחה. יש לי בבית בברזיל עשרה כלבים והייתי מקפיץ כדורים ביניהם ומעליהם. אני כמובן מתרגל את זה גם באימונים, לכן זה יוצא כל כך טוב במגרש. אני נהנה בדיוק כמו מי שרואה אותי".
ממי למדת כשהיית קטן?
"ריבלינו, זיקו, פלה, מראדונה, גארינצ'ה. גם היום אני מסתכל ולומד משחקנים כמו זידאן, רונאלדו, כל השחקנים הגדולים שכולנו אוהבים לראות".
אגב זידאן ורונאלדו מריאל, אתם מוליכים את הליגה בפער לא קטן. תזכו באליפות?
"אם נמשיך בקצב הזה, כן. אבל יש עוד הרבה זמן. אנחנו במקום הראשון בליגה ובשמינית הגמר בצ'מפיונס ליג, ואם לא נזכה בתארים העונה נהיה יותר מתוסכלים מהקהל. הלוואי שנזכה, אני מקווה שאלוהים יעזור לנו".
אגב אלוהים, כשאתה עולה למגרש אתה מסתכל לשמים ומצטלב. אתה אדם דתי?
"אני לא הולך לכנסייה בכל יום ראשון, אבל אני מאמין באלוהים. אני מודה לו על החיים שלי, על הבריאות שלי ושל בני משפחתי, ועל כך שאני יכול לעשות את מה שאני הכי אוהב".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עם פרס שחקן השנה של פיפ"א. מקפיץ מעל הכלבים. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
"אוהב לראות את יוסי בניון"
|
|
|
|
|
|
|
לא תרצה להגיע יום אחד לארץ הקודש?
"דיברתי על זה פעם עם אחי. כמשפחה דתית אנחנו רוצים לבקר בירושלים, זה נורא מסקרן אותנו ונשמח להגיע יום אחד. חבל שעוד לא הייתי בנבחרת כשברזיל היתה אצלכם במשחק ידידות".
אם כבר ישראל, על יוסי בניון שמעת?
"בטח, ראיתי אותו בכמה משחקים, הוא שחקן מצוין. לפני המשחק האחרון נגד סנטאנדר הוא היה אחד השחקנים שהמיסטר (כך מכנים השחקנים בספרד את המאמן) הזהיר אותנו מהם בשיחה לפני המשחק. זה אומר הכל".
אתה אוהב את סגנון המשחק שלו? מה הפוטנציאל שלו, לאן הוא יכול להגיע?
"ברור שאני אוהב לראות אותו, כמו כל שחקן טוב בליגה. יש לו איכות וטכניקה גבוהה, הוא חייב להתאמן קשה, לצבור ביטחון ואז הוא יגיע לקבוצה גדולה יותר".
מי השחקן הטוב בעולם?
"יש הרבה. זידאן, הנרי, שבצ'נקו, קאקה. לא יכול לבחור".
ומי הטוב בהיסטוריה? פלה או מראדונה?
"לא ראיתי את פלה משחק. כברזילאי, הוא הכי גדול בשבילי, רק מלשמוע מה שהוא עשה ולראות פה ושם מהלכים שמראים בטלוויזיה. את מראדונה ראיתי יותר. לאחיין שלי קוראים דייגו בגלל מראדונה".
אז לצד האחווה הברזילאית-ארגנטינאית הזו, מה אתה אומר על הגזענות הגואה במגרשים בכלל ובספרד בפרט?
"זה מגעיל. לא ייאמן שזה עדיין קורה בימינו. זו הבעיה הגדולה ביותר של הכדורגל האירופי כיום. אני מתבייש שיש אנשים בעולם שמסוגלים לקלל שחקנים ולנהום כלפיהם רק בגלל צבע עורם".
איך היחסים שלך עם הברזילאים של ריאל, רונאלדו ורוברטו קרלוס? אתם בקשר?
"אני שמח שהם משחקים בליגה הספרדית איתי, כי הם חברים טובים שלי. אנחנו לא נפגשים הרבה, בעיקר בטיסות למשחקי נבחרת, אבל אנחנו מדברים הרבה בטלפון".
אתה צוחק עליהם בימים האלה?
"עוד לא. באופן כללי אנחנו לא מדברים הרבה על כדורגל. בשנה שעברה צחקתי עליהם כשנתנו פיניש אדיר, סיימנו במקום השני ועקפנו אותם במחזור האחרון, אבל עכשיו אני לא אומר כלום, כי יכול לקרות דבר הפוך העונה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עם שבצ'נקו והנרי. השחקנים הטובים בעולם כיום. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
"יש בקרים שאין לי כוח"
|
|
|
|
|
|
|
כמעט 40 דקות של שיחה נינוחה מתקרבות לסיומן, והעיתונאים היפנים שממתינים בחוץ דואגים שישמעו אותם היטב. אני משחק על זמן ועובר לפינג פונג עם רונאלדיניו.
כדורגל זה בילוי או עבודה?
"ברור שעבודה, אבל אני נהנה ממנה".
לא בא לך לפעמים לזרוק הכל?
"יש בקרים שאין לי כוח לקום ולצאת לאימון, רגעים שאני חושב שהרבה יותר כיף לשחק בים עם חברים מלהיות תלוי בשעות של אימונים ונסיעות, אבל ככה זה".
הפרסום משפיע על חיי היומיום שלך?
"אני לא סובל ולא נמנע מלעשות דברים בגלל פחד ממעריצים. בשכונה שלי אני יוצא למסעדות ולברים. אין לי בעיה לצאת מהבית".
לאן?
"יש פאב ברזילאי ליד הבית שלי בקאסטלדפלס. אני אוהב לתופף שם עם הלהקות שמנגנות".
ותחביבים?
"מוזיקה, להיות עם המשפחה, ארוחות ערב, לשחק בפלייסטיישן".
איזו מוזיקה?
"להקת 'סמבה טרים', ולהקות סמבה בכלל".
את מי אתה בוחר בפלייסטיישן?
"ברצלונה או ברזיל".
עד כמה אתה מכור לכדורגל?
"זה החיים שלי. אני רואה הרבה משחקים ומת על כדורגל".
אמרת פעם שהכדור הוא החברה הכי טובה שלך, יש לך גם חברה אמיתית?
"אני לא מדבר על החיים הפרטיים שלי".
רק תגיד אם יש לך חברה. זה יפורסם רק בישראל, אני מבטיח שלא נגלה.
רונאלדיניו שוב צוחק: "היום הכל מגיע לכל מקום. החיים הפרטיים שלי בסדר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רונאלדיניו ורונאלדו. "אנחנו לא מדברים על כדורגל". צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
נכנס למגרש ברגל ימין
|
|
|
|
|
|
|
מה היית אם לא כדורגלן?
"אף פעם לא דמיינתי את עצמי כמשהו אחר, אבל אני לא נראה טוב וברור שלא הייתי יכול להיות דוגמן".
מה אתה אוהב חוץ מכדורגל?
"חיות. בחופשת חג המולד האחרונה הבאתי איתי מברזיל לכאן את אחד הכלבים שלי".
מאכל אהוב?
"אורז עם בשר. בעיקר בשר, צ'ורסקו".
אמונות תפלות?
"אני אוהב להיכנס למגרש ברגל ימין".
היית משחק בריאל מדריד?
"לא. לא מגיע לקהל של ברצלונה שאעשה כזה דבר".
אז הקהל של בארסה לא יסבול ממקרה בגידה נוסף כמו של לואיס פיגו שעבר לריאל?
"לאאאא. . . אבל האמת היא שאני מעריץ את פיגו. מדהים איך הוא משחק ושומר על ריכוז כשמאה אלף איש שורקים לו בוז ומקללים אותו בקאמפ נואו".
איזה שער אתה הכי זוכר בקריירה?
"מבחינת חשיבות, נגד אנגליה במונדיאל האחרון. הכי יפה היה נגד ונצואלה בקופה אמריקה 99' (במשחק הבכורה בנבחרת הבוגרת הוא הקפיץ עם העקב מעל המגן, עקף אותו, עצר את הכדור על הירך, הקפיץ שוב ומהאוויר בעט לחיבור), וגם נגד מילאן בצ' מפיונס ליג לפני חודשיים".
והרגע הכי עצוב?
"באולימפיאדת סידני, כשהפסדנו בחצי הגמר. כל כך רציתי להביא מדליית זהב לברזיל".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רונאלדיניו ואהדים יפנים. אליל גלובלי. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
מקבל עצות מאמא
|
|
|
|
|
|
|
יש לך חברים מהכדורגל?
"הרבה. רונאלדו, רוברטו קרלוס, דנילסון, דידה, קאפו, ויקטור ואלדס, לא רוצה להגיד שמות כי אני אשכח הרבה".
מי נותן לך עצות?
"אני מקשיב לאמא ולשני האחים שלי, הם גדולים ויודעים מה אני צריך לעשות. אני אומר לכולם כן ובמשפחה כל הזמן צועקים עלי שאני ישר מסכים לראיונות ולאירועים, ואחרי זה אני לא יכול להגיע לכולם וזה פוגע בשם שלי".
זרוק שלוש משאלות שלך.
"יש לי הרבה חלומות, כל לילה על תואר אחר. לזכות בליגה, בצ'מפיונס ושוב בליגה ושוב בצ'מפיונס, במונדיאל. אני רוצה לזכות בכמה שיותר תארים ולעשות היסטוריה".
בכית פעם בגלל כדורגל?
"לא, כי אני לא בוכה הרבה. אני לפעמים עצוב, אבל לא בוכה".
אתה משחק כל פעם עם שרשראות אחרות. למה?
"תמיד הייתי עולה עם כל מיני צמידים ואנשים נותנים לי מתנות, אז אני כל פעם עולה עם שרשרת אחרת".
במה אתה משקיע את הכסף?
"אני נותן הכל לאמא שלי. ברור שקניתי דירה יפה ורכב טוב, אבל מבחינתי לכסף אין הרבה משמעות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"אני לא בוכה בגלל כדורגל, לפעמים עצוב". צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
אין רגע פנאי
|
|
|
|
|
|
|
היומן העמוס של רונאלדיניו כולל כמובן לא מעט צילומי פרסומת. יממה אחרי הראיון תוכנן לו יום צילומים לחברת חומרי ניקוי מברזיל, ו-24 שעות מאוחר יותר הוא גם השתתף בקמפיין נגד הגזענות של "נייקי", כשתמונות שלו עם צמד הצמידים, אחד לבן ואחד שחור, נמרחו על שערי העיתונים. רונאלדיניו מרגיש בנוח על סט צילומים ולאחרונה גם השתתף בשתי הצגות תאטרון בספרד: "לפעמים מזמינים אותי, אז אני מגיע. אבל אני משחק על הבמה רק אם יש כדור, לא כשחקן תאטרון רגיל".
עד מתי אתה רוצה לשחק כדורגל?
בפעם הראשונה בראיון רונאלדיניו מהורהר ונראה שהשאלה קצת מעציבה אותו: "אני רוצה לשחק כמה שיותר. אני קצת צעיר מכדי להתחיל לחשוב על הסוף, לא אוהב לחשוב על פרישה ולא על פציעות".
תרצה להיות מאמן? להישאר בענף?
"תבוא לראיין אותי שוב אז".
קצין העיתונות טרס נכנס להודיע על סיום הראיון, היפנים מחכים. יוצאים למספר צילומים לפני הפרידה. רונאלדיניו מחייך, וכל עוד יחייך, יחייכו גם הכדורגל והאוהדים. למשל חואנמי, אוהד ותיק של ברצלונה שמשתדל לבוא לכל אימון: "אני מגיע רק בגללו. איזה שחקן בעולם מחייך כמוהו במהלך משחק כמו ברצלונה נגד ריאל מדריד? עבור רונאלדיניו הכדורגל נשאר משחק ולא עסק מלא בכסף כמו בשביל מרבית הכוכבים היום. הוא מרגיש את הכדורגל בדיוק כמו כשהיה ילד, לא משנה אם זה במגרש החול, בים או בקאמפ נואו. שחקנים אחרים סובלים במשחק, מזיעים, מתלוננים, הוא נהנה ומחייך. אחרים חורקים שיניים ממאמץ, הוא מראה אותן כשהוא מחייך. הוא עובר שחקן, הוא מחייך. הוא נכשל באיזה תרגיל, הוא עדיין מחייך. עושים עליו פאול, הוא מחייך. הוא כובש, אז הוא רוקד סמבה ומחייך. זה רונאלדיניו, זה הכדורגל".
|
|
|
|
|
|
|  | | "אני רוצה לשחק כמה שיותר, לא חושב מתי אפרוש". צילום: אי-פי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/233/681.jpg
 |
|
|
בניון. "שחקן מצוין"
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/244/916.jpg
|
|
|
רוברטו קרלוס. החבר הטוב ביותר
|
|
|
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/214/508.jpg
|
|
|
פלה. המקור להשראה
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/201/834.jpg | | | רייקארד. לא מתחרט | | | ![]()
|
|
|
|
|
