ראשי > ספורט > כדורגל עולמי > כתבה
בארכיון האתר
פעמיים סביליה: שתי הקבוצות של העיר חולמות צ'מפיונס
אחרי שנים של אכזבות ומסעות בליגה השניה, סביליה ובטיס חוזרות לצמרת הליגה הספרדית, מתחרות ביניהן על מקום בליגת האלופות ומציגות נשיאים לא שגרתיים, אוהדים חמים ושני כוכבי-על. הכדורגל חוזר לדרום ספרד
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
גיא צדיק
28/1/2005 13:30
הליגה הספרדית תוכרע העונה בין ברצלונה לריאל, אבל לאור הנפילה של לה קורוניה, המאבק על ליגת האלופות פתוח מתמיד עם 7-6 קבוצות שרואות עצמן מועמדות לגיטימיות, כשלראשונה אחרי שנים שתי הנציגות של העיר סביליה חזרו להוות פקטור ממשי בצמרת. וכיאה לבירה הגאה של הדרום, בה נרשמה פעם טמפרטורה של 51 מעלות, העיר שמספקת את הדרבי החם ביותר של ספרד התעוררה לחיים עם אצטדיונים מחשמלים ואווירה של מלחמת שוורים, שנאה תהומית ומסורת ארוכה, שהעונה מתחברת גם למאבק תחרותי על כסף גדול ושניים מהכוכבים הגדולים של הליגה.
 
אוהדי סביליה, שחוגגים העונה את שנת המאה של המועדון, יוחסו תמיד לשכבות המכובדות יותר של העיר. לכו תספרו את זה לטוני פראטס, שוער בטיס שמצא את עצמו נאלץ להדוף, בנוסף
לחלוצי סביליה, גם אוהד שירד מיציע האולטראס בריצת אמוק וניסה לתקוף אותו בדרבי של 2002. כמו לאיטלקים, גם לספרדים יש זיכרון ארוך והכדורגל מורכב ממעגלי שנאה עם שורשים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים. התוצאה היא תרבות כדורגל בה אף אחד לא מריע למפסידים, רחוק מאוד מהפייר-פליי האנגלי, אבל מלאה להט וחיים עד כדי אבסורד. ב-1918, למשל, חמישה משחקני בטיס ששירתו בצבא הספרדי נעצרו ע"י קצינים אוהדי סביליה, ננעלו בתא ולא שוחררו עד שמשחק הגביע בין הקבוצות הסתיים. בטיס עלתה כמחאה עם הנוער והובסה 22-0, בסביליה לא התרגשו מהעובדות היבשות והאוהדים מחזיקים עד היום ברפרטואר שירים לכבוד אותו משחק. בבטיס, לעומת זאת, אף שחקן מקומי לא יעז ללבוש את החולצה עם המספר המקולל.
 
בטיס חוגגת עם חואקין. צילום: אי-פי-איי
צוות מגובש וחיה רעה אחת
כשסביליה מכרה בעונה שעברה את חוסה אנטוניו רייס לארסנל, הצפי היה שהקבוצה תחזור לבינוניות שאפיינה אותה בעשור האחרון. "זה היה הדבר העצוב ביותר שהיינו צריכים לעשות אי פעם" הצהיר הנשיא חוסה מריה דל נידו, אבל בדיעבד 15 מיליון היורו עזרו למועדון להתייצב כלכלית, כשההכנסות הושקעו גם ברכש חכם. קרלוס אראנדה הגיע מויאריאל, רנאטו מסנטוס, השלד כבר היה בעונה שעברה והקבוצה שסיימה שישית שוב מסתערת על הצמרת עם כדורגל אגרסיבי ולוחץ, שמסתמך בעיקר על מוציא לפועל אחד, 'החיה הרעה' (לה בסטיה), ז'וליו באפטיסטה.
 
באפטיסטה בן ה-24, שנרכש לפני שנה וחצי מסאו פאולו תמורת סכום פעוט של כ-3 מיליון דולר, היה שחקן כמעט לא מוכר לפני שנחת בספרד. בליגה הברזילאית הוא תופקד כקשר אחורי אבל המאמן חואקין קפרוס הבין מהר מאוד איזו מציאה נחתה לו ביד, הזיז אותו לעמדה קדמית, ומקבל ממנו שערים ובישולים במנות קבועות, עם 20 בעונה שעברה ועוד 13 בינתיים העונה. רוב הגולים שלו באים במתפרצות קטלניות, כשהוא מנער את הבלם האחרון בעזרת עצמה אדירה ואז מסיים בקלאסה מול השער. השילוב הנדיר בין הטכניקה לדורסנות הביא אותו בינתיים גם לנבחרת ברזיל, במדיה כבש שער במספרת בלתי נשכחת נגד נבחרת קטאלוניה בקאמפ נואו.
 
באפטיסטה בדרך לשער טיפוסי מול ולנסיה. צילום: אי-פי
דל נידו מחכה ללאפורטה
אבל האוהדים, שפעם קיבלו למשך עונה אחת גם את דייגו ארמנדו מראדונה המזדקן, ראו כבר כוכבים גדולים שעשו לעצמם שם בסאנצ'ס פיסחואן ואז התעופפו למחוזות אחרים, השאלה היא כמה זמן תוכל סביליה להשאיר את המטאדור על הזירה. דאבור סוקר ואיבן סמוראנו, שניים מהחלוצים הבולטים באירופה בשנות ה-90', נתנו עונות גדולות במדים הלבנים-אדומים לפני שעברו לריאל. מאז, סביליה התרסקה לליגה השניה, חזרה, ירדה ושוב עלתה, עכשיו נראה שהקבוצה תוקעת יתד חזק בצמרת, גם בזכות מחלקת נוער משובחת. כישרונות כמו רייס לא צומחים במקרה. השם החם הוא המגן הימני סרחיו ראמוס, רק בן 18 וכבר מוערך בכ-11 מיליון יורו.
 
שיחזור האליפות היחידה מ-46' נשאר לעת עתה בגדר חלום, סביליה תסתפק בהסתערות על ליגת האלופות ותדבר חזק גם בגביע אופ"א, שם עברה בקלות את שלב הבתים הביזארי. כרגע רביעית, סביליה מחכה בשבת לברצלונה הגדולה, שנואת נפשו של הנשיא הפטפטן דל נידו. הסכסוך בינו לנשיא בארסה חואן לאפורטה הגיע לרמות הזויות בעונה שעברה, כשדל נידו סירב להקדים את המשחק בין הקבוצות ביממה, לאפורטה החליט באופן חד צדדי לקבוע את שעת המשחק על חמש דקות אחרי חצות של התאריך המקורי. באחד מהמחזות הסהרוריים שנראו באירופה, שתי הקבוצות נאבקו עד שתיים לפנות בוקר עם 85 אלף איש ביציעי הקאמפ נואו וסיימו ב-1:1. ההתאחדות אישרה את המהלך, דל נידו רתח על ההשפלה, עכשיו לקבוצה שלו יש הזדמנות לתקוע מקל בגלגלים של ה'בלאוגראנה' וגם להמשיך ולהיאחז במקום הרביעי.
 
פרננדו סאלס (מימין) סוגר את לוקה מדפורטיבו. צילום: רויטרס
ריאל בטיס דה-לופרה
עם בטיס אף פעם אי אפשר לדעת למה לצפות. כמו ברוב העימותים העירוניים הגדולים, 'ריאל בטיס בלומפי' הוקמה ע"י פורשים מסביליה ב-1907, קיבלה את אישור המלך לנשיאת התואר 'ריאל', מלכותית, אבל הפכה דווקא לקבוצה של פשוטי העם ומעמד הפועלים, ה'בטיקוס'. ב-35', שנה לפני הטראומה של מלחמת האזרחים וכשהעיר סובלת מעוני מחפיר, המלפפונים חגגו אליפות אחד ויחידה, וב-77' את גביע המלך הראשון והאחרון, שנה אחרי מותו של פרנקו, ההוא מ-35'. אליפות לפני פרנקו, גביע אחריו, ובתווך אינספור עליות וירידות בין הליגה הראשונה לשלישית, דיכאונות ארוכים לצד רגעי תהילה זמניים.
 
אלא שמאז שמנואל רואיס דה לופרה לקח את הקבוצה בתחילת שנות ה-90' כשהיא קבורה תחת חובות כבדים, בטיס היא כבר לא אותה קבצנית בפיג'מה ירוקה לבנה. לפני דה לופרה, היא עמדה בפני מוות כלכלי ודאי, ואחריו הפכה לדה לופרה ודה לופרה הפך לבטיס, שלטון אבסולוטי של איש אחד. כמו אוגוסטוס ברומא, ככה דה לופרה בבטיס. אפילו האיצטדיון הביתי קרוי על שמו. קתולי אדוק שמערב את אלוהים והכנסייה בכל אסיפת קבוצה, טיפוס מוחצן עם לב גדול, פה גדול, מזג הפכפך, תווית של ליצן וכיסים מרופדים במיוחד הם כנראה רק חלק קטן מהאישיות של האיש הכי מטורף בכדורגל הספרדי מאז חסוס חיל, האלוהים המנוח של אתלטיקו מדריד.
 
דה לופרה הזרים מיליונים למועדון והרים אותו חזרה לליגה הראשונה, וצירף במהלך השנים את אלפונסו, פינידי ג'ורג', אולי, רוברט יארני ורבים וטובים אחרים. האיצטדיון הביתי התמלא ב-45 אלך איש בכל משחק שראו עונות טובות בצמרת, ולמשך תקופה קצרה החזיקו גם בשיא ההעברות, 35 מיליון דולר עבור דנילסון, באחת מהעסקאות המפוקפקות של כל הזמנים. הרקדן הברזילאי סיפק אמנם כמה רגעים של קסם, אבל גם אחרי כמעט 7 עונות בספרד אף פעם לא ממש התאקלם בכדורגל הטקטי של אירופה. הכדרורים הבלתי נגמרים לא הביאו אותו לשום מקום, להוציא את שולחן הניתוחים, דה לופרה נתקע עם שחקן שמרוויח משכורת עתק ותויג כסחורה פגומה. המבוכה והבוז גדלו כשבטיס רשמה ב-99' עוד ירידה מפוארת.
 
דה לופרה ודנילסון. ציפיות בשמיים, היכולת קצת פחות. צילום: אי-פי-איי
הדרבי הלפני אחרון של חואקין
בטיס לא ירדה לבד באותה עונה - סביליה היתה עלובה עוד יותר ונשרה מהמקום האחרון. כמה מחזורים לסיום, כשהכל מבחינתם כבר אבוד, הלבנים-אדומים אירחו את אוביידו, שנאבקה עם בטיס על עוד עונה בליגה הבכירה. השוער הנורבגי פרודה אולסן לא דיבר מילה ספרדית, התאבד על כל כדור ברחבה ומיד הוחלף במחצית, האורחים כבשו עוד פעמיים בדרך ל-2:3 שערורייתי שקבר גם את בטיס, האוהדים חגגו ביציע (התרגיל נוסה בהצלחה רבה גם נגד הרקולס ב-78', כשסביליה תקועה באמצע הטבלה ובטיס זקוקה לטובה מהיריבה העירונית). עונה אחת בליגה השניה הסתיימה עם העפלה כפולה, כשבטיס מסיימת כסגניתה של היריבה השנואה.
 
להבדיל מסביליה, לבטיס כנראה לא יהיה זמן אחר. היום הוא היום. הירוקים-לבנים, במקום השישי מרחק שתיים מסביליה, נהנים מטריו ברזילאי מצוין הכולל את אסונסאו, אדו ואוליביירה, אבל הנכס העיקרי, הקיצוני הבינלאומי חואקין סאנצ'ס רודריגס, יעזוב את המועדון בסוף העונה. חואקין, שנולד באנדלוסיה למשפחה עם מחלת בטיס מתקדמת, נותן לקבוצה את הנשמה מידי שבוע, אבל שעון החול שלו במדים הירוקים-לבנים אוזל במהירות. הפרידה היתה אמורה לבוא כבר בפגרה, אלא שדה לופרה, שרואה בו כמו בן, התקשה להיפרד מהיהלום, גם כאשר הוא עמד לספק לו קופון של כ-30 מיליון יורו. העסקה עם צ'לסי כבר היתה גמורה, ואז הגיע הדרבי של העיר. בטיס הפסידה 2:1 אבל הסיפור הגדול היה שהקבוצה נאלצה להחליף את תלבושת הפסים בחולצה כל-ירוקה, דה לופרה התפוצץ. אנשי המשק של בטיס ההמומה רצו להביא את התלבושת החלופית מהאיצטדיון הביתי, המשחק התעכב ב-45 דקות. ואם זה קורה בליגה שתויגה כטובה בעולם, כנראה שבאמת כל העולם שכונה.
 
"אנחנו משחקים עם התלבושת הזו כבר 98 שנה, זו היתה בושה" זעק דה לופרה, וחזר הביתה למשחק מול אתלטיקו מדריד, שהיה אמור להיות האחרון של חואקין לפני המעבר. בטיס חזרה לפסים וניצחה 0:1 משער של ילד הפלא, אבל אחרי המשחק הדהים דה לופרה כשהצהיר שחואקין לא יעזוב עד שלא ילבש שוב את חולצת הפסים האהובה בדרבי מול סביליה, "כדי להיפרד כמו שצריך מהאוהדים", כהגדרתו. מעבר לסיפור המופרך, כנראה שגם ריאל מדריד היתה מעורבת בביטול העסקה, ולפי הפרסומים חביבו של הנשיא ינחת בסופו של דבר דווקא בברנבאו כמחליפו של פיגו. בינתיים יש לו עוד ארבעה חודשים כדי להיפרד מהאוהדים כמו שצריך, דה לופרה כהרגלו חולם הכי רחוק שאפשר. בדרך לשם, כמו תמיד, מול העיניים הוא רואה סדין בלבן ואדום.
באפטיסטה מול אדו בתלבושת הכל ירוקה. צילום: אי-פי-איי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

אייטור אוסיו, עוד חלק בפאזל של סביליה

סרחיו ראמוס, המגן בן ה-18 כבר מבוקש אצל ריאל והיונייטד

דניאל אלבס במשחק מול ראסינג

חוסה אנטוניו רייס. 15 מיליון יורו לקופה של דל נידו

ריקרדו אוליביירה חוגג יחד עם חואקין

אסונסאו, חלק מהמושבה הברזילאית של בטיס

אדו חוגג שער מול מאיורקה


כדורגל עולמי
מוריניו, סקולארי וביליץ' מבוקשים בסיטי  
פרגוסון מעדיף את ליברפול בגמר  
גרנט: לא רוצה שבניטס ידבר על השחקנים שלי  
עוד...