 |
/images/archive/gallery/200/122.jpg אורי מלמיליאן.
צילום: אלן שיבר  |
|
|
| אורי מלמיליאן מדבר: "הכדורגל שלנו מסריח מלמטה" |
|
| מאמן הכח ר"ג וכוכב בית"ר ירושלים בעבר פותח את הפה בראיון לשבועון 'מקור ראשון'. על הפועל ת"א: "רציתי לאמן שם", על השידורים: "המשחקים צריכים להיערך בשעה אחידה" ועל הפוליטיקה: "התנתקות בינינו לבינם זה הכי נכון בעולם" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
NRG מעריב
13/1/2005 22:37 |
|
|
|
|
|
|
|
"הכדורגל בארץ בירידה גדולה ובמידה רבה יש לשידורים הישירים בטלוויזיה חלק בכך". כך אומר מאמן הכח רמת-גן ובעבר כוכב בית"ר ירושלים, אורי מלמיליאן, בראיון ליעקב בר-און, שיתפרסם בסוף השבוע בעיתון 'מקור ראשון'. "המשחקים צריכים להיערך בשעה אחידה עם שידור משחק מרכזי אחד בטלוויזיה ואז אולי יחזור הקהל למגרשים. כשקהל לא בא, פוחתת המוטיבציה של השחקנים והרמה בהתאם".
מלמיליאן, שהיה קרוב מאוד לאמן את הפועל ת"א, לא מכחיש כי רצה להגיע לוולפסון: "כן, רציתי!
הכל נפל על שיחה שלא התקיימה בינם לבין הבעלים של הכח". למלמיליאן יש ביקורת נוקבת על הנעשה בכדורגל הישראלי: "עם הזרים של היום ותנועה בלתי פוסקת של שחקנים בין הקבוצות הכל חארטה ובלגן אחד גדול. מדברים על אירופה ושוכחים שאי אפשר להתחיל לבנות מהקומה העשירית. אבל הבלגן הוא לא רק בכדורגל אלא בכל. הרחבת הליגה אולי תביא קצת יותר עניין, אבל כשהכדורגל שלנו מסריח מלמטה, זה לא מספיק. לא עובדים נכון במחלקות הנוער. לא מביאים אליהן מאמנים ברמה גבוהה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מלמיליאן עם יהורם גאון, שני סמלים ירושלמים. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
 |
|
 |
|
"אנחנו צריכים להיות פה והם שם"
|
|
|
 |
|
|
|
קשר הנבחרת בעבר מאמן כעת בעונתו השנייה את הכח ר"ג מהליגה הלאומית, אבל בטוח שנראה אותו שוב על הקווים בליגה הבכירה. "כבר אימנתי במכבי נתניה ועוד אחזור לאמן בליגת העל. זה יבוא. יהיה בסדר. אני אהיה שם!". אבל לא בטוח שזה יקרה בבית"ר, קבוצתו המיתולוגית: "אם זה יצטרך להגיע, זה יגיע. אני מאמין שהכל מלמעלה. מגעים היו בעבר. סגרנו הכל ואז הם חזרו בהם. אני מתגעגע למגרשים מפוצצים בקהל. לכדורגל של ממש. לא למשחק שכיום הוא יותר שואו למצלמות הטלוויזיה".
בכל הנוגע להתרחשויות מחוץ לכדורגל תמיד היה מלמיליאן מעורב. "הייתי חסיד של בגין", הוא מעיד על עצמו. "לא קם ולא יקום מנהיג כמוהו במדינה. אני לא פנאטי, אני בעד שלום. גדלתי בשכונת ממילא, בירושלים, על גבול ירדן עד 67'. חיינו שם טוב. שיחקנו כדורגל על הגבול ולא פחדנו. היום המצב שונה, לא ברור. נהיינו מדינה שבה כל אחד אוכל את השני ורק כשיש מלחמה, כולם ביחד. התנתקות בינינו לבינם זה הכי נכון בעולם. אנחנו צריכים להיות פה והם שמה. אולי כשכל אחד יהיה בצד שלו, יהיה לכל הסיפור סוף ויבוא שלום".
|
|
|
|
|
|
|  | | מלמיליאן והאחיין ברוכיאן. "אני לא פנאטי, אני בעד שלום". צילום: עדי אבישי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
