 |
/images/archive/gallery/212/377.jpg מאליק דיקסון.
צילום: עודד קרני  |
|
|
| סיפורו של מאליק דיקסון, איש גדול של קבוצות קטנות |
|
| לגארד של מכבי ראשל"צ אין מזל: למרות יכולת מצוינת, הוא לא מגיע לטופ. לחנוך מינץ יש מזל: אחרי שלוש שנות חיזורים, הוא סוף סוף הצליח לקבל את דיקסון. העונה בראשל"צ השילוב ביניהם פורח, והכוונות מתבייתות על המקום השני |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
אבי אורנן
16/12/2004 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
כמעט כל אמריקני שנוחת כאן, עוד לפני שהוא מדבר על התמונות הקשות ב-CNN, מספר שהוא בא לנצח כל משחק, ושאף אחד לא מפחיד אותו, גם לא מכבי ת"א. מאליק דיקסון הצטרף בקיץ לקבוצה מפוררת משהו, עם תקציב צנוע, סגל ישראלי כמעט זניח וציפיות בהתאם. הוא עצמו התייצב עם רקורד מרשים משתי הליגות הבכירות באיטליה, אפילו סיבוב קצר (מאוד) ביוטה ג'אז, ולמרות זאת, אף אחד באיטליה לא רצה אותו יותר. האמת, גם קבוצות בכירות ממכבי ראשל"צ בליגת העל שלנו אמרו 'לא תודה' בנימוס, והשאירו אותו לחנוך מינץ, שמראש היה המאמן הראשון שהתעניין בו.
היום אנחנו רק במחזור השמיני, קצת
מוקדם לסיכומים ושזירת זרים, אבל בשבועיים האחרונים דיקסון (29, 1.88) ניצח בשביל מינץ את מכבי ת"א ואת הפועל ירושלים בהיכלן הן. וכן, ייתכן שלמרות הניצחון בנוקיה, בסופו של דבר הוא לא יקח ממכבי את האליפות. ועדיין, האיש הוביל את ראשל"צ לחמישה ניצחונות רצופים, הוא מלך הסלים (29.5 למשחק) וראשון במדד האיכות (32.9). הקיצר , בדומה למקרה אלווין יאנג בבני השרון, לא לגמרי ברור על שום מה זכינו בכבוד ובעונג, ומדוע, בלי לפגוע חלילה בתושבי ראשל"צ לדורותיהם, דיקסון לא משחק בקבוצות גדולות יותר ביבשת, תמורת סכומים הרבה פחות צנועים מאלו שהיו למינץ להציע.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אלווין יאנג. כמו דיקסון, לא ברור על שום מה זכינו בעונג. צילום: הרצל שפירא
|
|
|
 |
|
 |
|
חוויות מסטוקטון ומאלון
|
|
|
 |
|
|
|
"האמת, אני גם לא יודע מה אני עושה כאן", הודה הגארד השבוע. "אני רואה משחקי יורוליג כל הזמן, ואני מאמין שאני יכול להתאים לרמה. חברים שמשחקים ביורוליג כל הזמן שואלים אותי איך אני לא משחק איתם. בכל מקום, גם באיטליה, חוזרת אותה שאלה. תמיד יש לי מספרים טובים ושואלים אותי למה אני לא משחק ברמות יותר גבוהות".
והתשובה?
"אין לי מושג. הניחוש שלך טוב בדיוק כמו הניחוש שלי. אולי זה מזל, אולי זה סוכן, אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי".
אולי עניין של אופי, ולא של כדורסל נטו?
"שום סיכוי. מעולם לא שמעתי מישהו שאומר עלי מילה רעה ברמה האישית. אף פעם לא היו לי בעיות עם מאמנים. אני יכול להבין למה ירדתי לליגה השניה באיטליה, אחרי העונה בביילה מהליגה הראשונה. חזרתי בדיוק לארה"ב ושיחקתי כמה משחקים עם יוטה ג'אז בטרום העונה. יצא לי לשחק עם ג'ון סטוקטון וקארל מאלון, זה היה מדהים. מאלון היה בן 38, הגיע ראשון להרים משקולות ועזב אחרון אחרי האימון. סטוקטון בכלל, כל הזמן רק עמדתי לידו ושאלתי שאלות. הוא היה מקסים, מורה בנשמתו, הוא יהיה מאמן נהדר".
"בכל מקרה, NBA זו חוויה מדהימה ואתה לא רוצה לוותר על ההזדמנות. אחרי שנחתכתי מיוטה שיחקתי ב-CBA, וחיכיתי להתפתחויות. בדיעבד, יכול להיות שחיכיתי יותר מדי, ועד שחזרתי לאיטליה כבר לא היו מקומות פנויים בליגה הראשונה. לא יודע מה קרה אחר כך. אני יכול רק להמשיך לשחק ולקוות שאולי מישהו יזהה שאני טוב כמו האחרים שנותנים להם עבודה, ויקח גם אותי לקבוצה גדולה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הוא היה מקסים, מורה בנשמתן", ג'ון סטוקטון והמשפחה. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
חנוך מינץ: "אני רוצה לסגל אותו"
|
|
|
|
|
|
|
למינץ יש תשובות, לפחות חלקיות, ובימים אלו ממש הוא עובד עם דיקסון על השיפוצים. "מאליק יודע שהוא שחקן גדול שלא רצים אחריו, וזה אחד הדברים שהכי מתסכלים אותו", אומר המאמן. "אני חושב שיש לו הרגלים שפחות מתאימים לקבוצה גדולה, אבל עם קצת הכוונה, אפשר לעבוד איתו על ההסתגלות. הוא מאוד רוצה, הוא מאוד פתוח ומוכן לשנות. "אני לא מלמד אותו לקלוע ולשחק כדורסל, אלא להביא את היכולות האלה לקבוצה גדולה. ישבתי עם רלף קליין, מורי ורבי. הוא אמר שצריך לתת לו לזרוק יותר. אמרתי שלא, שצריך לגרום לו לשתף יותר את האחרים. מאליק מבין ומשתף פעולה. אני לא רוצה לשנות אותו, אני רוצה לסגל אותו".
אז מה בעצם חסר?
"בקבוצה גדולה אתה צריך להיות חלק מקבוצה, לדעת לנוע בלי כדור, לחפש זוויות מסירה, לייצר להם מצבים מתוך בחירה ולא למסור אסיסטים בגלל שנתקעת והגעת למצב שאין לך ברירה. הוא עושה את הדברים האלה יותר טוב ממה שעשה פעם. מעבר לזה, גם בהגנה יש מקום לשיפור. הוא בחור מקסים ושחקן נהדר, וצריך לעזור לו להתקדם כדי שיתאים לקבוצות יותר גדולות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חנוך מינץ: "רלף קליין אמר שצריך לתת למאליק לזרוק יותר". צילום: אלן שיבר
|
|
|
|
|
|
|
" המקום השני פתוח לגמרי"
|
|
|
|
|
|
|
מינץ מספר שהוא עוקב אחרי דיקסון כבר 3 שנים. השנה, אחרי הרבה שיחות ושכנועים, הגיע סוף סוף תשובה חיובית מהמחוזר, אבל הדרך לראשל"צ טרם הסתיימה. "סוכני שחקנים מוכרים בשר", אומר מינץ, "הם מחפשים בכל רגע נתון את החוזה הכי טוב ומהיר עבור השחקן שלהם. כשרציתי אותו, דיברנו וחשבתי שזה כבר סגור, אבל מיד הלכו להציע אותו לקבוצות אחרות. השם שלו הגיע לשלוש הקבוצות הכי עשירות מתחת למכבי ת"א. ירושלים, נהריה ובני השרון. הן ויתרו. אני חושב שבמקרה הזה ראיתי יותר טוב מאחרים. זה לא רק מאליק. יש לנו עוד כמה יהלומים בקבוצה, רק שהם עדיין לא מלוטשים, וכשהם יתקדמו תהיה לנו קבוצה עוד יותר טובה. מה שאני רואה ממנו היום לא מפתיע אותי, אבל מאוד משמח אותי. אני חושב שגם מאליק מאושר מהחיבור בינינו".
דיקסון מאשר. "מערכת היחסים שלנו מצוינת, חנוך הוא הסיבה העיקרית שהגעתי לישראל. הוא דיבר איתי המון, אמרתי כל הזמן 'לא', בסוף השתכנעתי. הוא אחד המאמנים היחידים שפגשתי שאוהב להשתמש בכל היכולות שלי, נותן לי לקבל החלטות, רוצה שאהיה יותר מורה. אני לא חושב ששיניתי את המשחק שלי בצורה קיצונית, אבל חנוך נותן לי לראות את התמונה היותר גדולה. למשל, מבחינת אופי ומנהיגות. אף פעם לא הייתי שחקן קולני במיוחד. הוא גרם לי לדבר במגרש, לצעוק על שחקנים אם צריך. אם אתה רוצה להנהיג, אתה צריך שיקשיבו לך, שישמעו אותך, שירגישו אותך".
אתה מופתע מההצלחה שלכם?
"ידעתי שיש לנו קבוצה חדשה שייקח לה זמן להתחבר. כימיה מחוץ למגרש היתה מיד, וזה כבר היה סימן טוב. עם הזמן הסתדרנו והתחברנו, לדעתי, יותר טוב מרוב הקבוצות בליגה. גם כשפתחנו 3-0 ידעתי שאנחנו יכולים להתחרות בכל אחד, ומה שקורה עכשיו לא מפתיע אותי".
גם לא כשמנצחים קבוצות עם תקציבים גבוהים משמעותית. עזוב את מכבי, נגיד שזה צירוף מקרים. ירושלים, למשל, בנויה על תקציב שגבוה מזה של ראשון בערך פי שלושה. לאורך זמן אתם יכולים להיות יותר טובים גם מהם?
"גם כשלקבוצה יש הרבה כסף, זה לא אומר שהם קבוצה יותר טובה. לירושלים יש קבוצה נהדרת על הנייר, אבל רק על הנייר. לכל קבוצה, לפחות לקבוצות שהן לא מכבי, יש עליות וירידות ואני חושב שהקרב על המקום השני פתוח לגמרי. אין לי ספק שאנחנו מסוגלים לסיים במקום השני, גם אם כבודדים אין לנו את השחקנים הכי טובים בליגה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
