 |
כרגיל במדינתנו החאפרית, כולם מחכים. איתותים לא עוזרים ובזמן שאמיר רנד שוכב מחוסר הכרה, האלימות נמשכת, מרימה ראש ואיש אינו פוצה פה ונותן לה מכה סופנית. מחכים למוות, לדקירה, לרימון, לחזיז שיתפוצץ בפניו של מישהו. בינתיים סולחים, מרחמים, מדברים על שיקום הפושע. "הוא רק ילד", אומרים הסניגורים בבתי המשפט.
זוכרים את אדהם שביטה? כבר שכחתם, הא? שביטה הוא אוהד הפועל ת"א, שנפצע אנושות מפצצת תאורה. אם הוא היה מת חס ושלום, כולנו היינו זוכרים. אבל הוא בריא, אז ממשיכים כרגיל. הנה איתותי האזהרה שקיבלנו: רנד, שביטה, בעיטות במכוניות של שטראובר ודגו, איומים על חייו של קלינגר, קרבות בין מחנות אוהדים, שחקני בית"ר נרגמים באבנים ע"י אוהדי קבוצתם, גוטמן גורש ונסע עד קפריסין. האלימות משתוללת כאן והאחריות מתגלגלת בין אחד לשני, כאשר השלישי מגלגל את עיניו.
בכנסת יש ועדה ללא סמכויות שכבר מעל שנה יושבת ומקשקשת, השוטרים מסתכלים על המשחק במקום על האוהדים, האוהדים עושים צחוק מהמשטרה ומחדירים שוב ושוב חזיזים, רימוני עשן ושאר אמל"ח. מפקד משטרת חיפה, שבכל שבת אוהדי יציע ג' עושים ממנו צחוק, מצא את האשם: "הנהלת מכבי חיפה עוזרת לאוהדים להחדיר את אמצעי הלחימה", הוא אמר.
נו בחייך, קצת רצינות. אם אתם לא מסוגלים לעשות את העבודה, זוזו הצידה, תתפטרו. בבריטניה יצרו מערכת כוללת - הקציבו כסף, קבעו עונשי מינימום, הרחיקו את החוליגנים האלימים, יצרו מערכת אכיפה וענישה. אצלנו הכל מגוחך. הנה רק דוגמה אחת: לפני כשנה הורחק ממגרשה של מכבי נתניה אוהד שהתפרע. מה שלא ידע כבוד השופט הוא שהפושטק הוא בכלל אוהד הפועל ת"א. הבנתם את רמת החובבנות?
יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, אבל אם היד ששלחה את האגרוף לפניו של בנאדו לא תיקטע באכזריות, במהירות ובנחישות, היא בפעם הבאה תחזיק סכין.
אוהדי בית"ר ירושלים תקפו את אריק בנאדו
בנאדו: "קיללו אותי, הסתובבתי וחטפתי אגרוף בפנים"
|
 |
 |
 |
 |
|
|