 |
/images/archive/gallery/201/423.jpg דוויין ווייד.
צילום: רויטרס  |
|
|
| אח שלו: דוויין ווייד גונב את ההצגה משאקיל אוניל |
|
| דוויין ווייד נהנה להיות הרחק מאור הזרקורים, אבל היכולת שלו לא מותירה ברירה אלא לכוון אותו אליו. שאקיל אוניל שהתייאש מבראיינט מאוהב בפרטנר הצנוע, והחיים במיאמי נראים יפים מתמיד |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
11/11/2004 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
משפחה, אתם יודעים, לא בוחרים. רק אם קוראים לך שאקיל אוניל, ואתה מפלצת של 2.16 על 145 קילו, יש לך את הכבוד לבחור בעצמך את האחים הקטנים שלך. אחרי שהצליח להסתכסך עם האח הקודם, מצא לעצמו שאק אח קטן חדש, אהוב, נחמד, צנוע ובעיקר נטול אגו. דוויין ווייד, המצטרף הטרי למשפחת אוניל, מצליח להידמות לקובי בראיינט רק בדבר אחד: ההימצאות המשותפת שלהם, כרגע, בין שלושת הראשונים בליגה בטבלת מלך הסלים.
אחרי כל הקללות שסינן שאק לעבר האקסים בלייקרס, נראה שהמעבר למזרח, אחרי-הכל, מהווה עבורו הקלה. כשהוא עדיין משחק עם "גלגל מפונצ'ר", כאבים בשריר ברגלו, הוא מודה שמסביבו יש "הרבה אנשים אחרים שיכולים לשים את הזריקות". אף אחד במיאמי לא מתחרה מולו על תואר מלך הסלים, הקבוצה נבנתה
סביבו ובזמן שהוא חוזר אט-אט לכושר, הגארד שלצידו, ווייד, לוקח את העול על הגב. הוא נבחר לשחקן השבוע הראשון במזרח וקולע עד עתה 27 נקודות לערב, בדרך לפתיחה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של ההיט, עם ארבעה נצחונות בארבעה משחקים.
ההצטרפות של שאק להיט, כך חששו, תעצור את ההתקדמות המטאורית של ווייד. הגארד שהוליך את מכללת מרקט הקטנה לעונה גדולה ב-2003 עשה לעצמו שם בפלייאוף אדיר בשנה שעברה, ובונה את עצמו על חדירות חסרות אלוהים לעבר הטבעת. המרחב שתופס שאק מתחת לסל עלול היה לשלוח אותו להתמקד בזריקות מבחוץ, חלק פחות מוצלח במשחק שלו, רק שכרגע הנוכחות של שאק היא בעיקר סמלית. האיש הגדול עדיין מושך תשומת-לב ושמירות כפולות, אבל את הדברים הגדולים עושה ווייד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שאקיל, עדיין מושך תשומת לב. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
שאק משווה בין קובי לדוויין
|
|
|
 |
|
|
|
"הבעיה עם רוב הילדים בליגה, הפרימדונות שיש שם, היא שמעולם לא צעקו עליהם בבית-הספר, בתיכון, בקולג'", אמר שאק על הדור הצעיר בליגה, בראיון לוושינגטון פוסט. "אז עכשיו בכלל אי אפשר לדבר אליהם. אני, קווין גארנט וטים דאנקן, אנחנו האחרונים מהדור של 'ככה צריך לעשות את זה'. כבוד למשחק, קבוצתיות וכאלה. הם לוקחים 30 זריקות משוגעות וכשאחת נכנסת אז כולם אומרים, 'וואו, הוא השחקן הכי גדול שיש".
ווייד שונה מהם, וזה מה ששאק אוהב בו יותר מכל. הוא תמיד חסה בצילם של שני הרוקיז הגדולים במחזור 2003, לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני. רק שבזמן שג'יימס משחק בקבוצה שמתמודדת על הפלייאוף ואנתוני סופג שריקות בוז וקורס תחת עול הציפיות בדנבר, ווייד פתח מצוין את שנתו השניה. "אני לא חושב שאנשים יתנו לי לעמוד לפני כרמלו ולברון, הם הרי סומנו ככוכבים של הליגה", אמר ווייד בראיון לעיתונות במיאמי. "תמיד אהיה בצילם, מאחוריהם, אבל זה לא בהכרח רע. לא אכפת לי משיווק, רק מכדורסל".
גם אם שאק מדבר בכלליות, לא קשה להבין שהוא נותן רמזים עבים מדוע הוא מעדיף את ווייד על בראיינט: "הוא ילד צנוע ונחמד, והוא עשה הכל נכון: הלך למכללה, התחתן שם, נשאר מחוץ לצרות". קשה לומר שלאוניל, שגדל בבית תחת משמעת צבאית, לא היו בעבר גינונים של כוכב, רק שבגיל 32 כבר לא אכפת לו לזוז הצידה. מה רע לו? הוא במיאמי, עם משפחה, שלוש טבעות אליפות, שמש של פלורידה, עיר שסוגדת לו, חיים יפים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בראיינט. לא הלך למכללה, לא נשאר מחוץ לצרות. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
אידיליה על חוף האוקיינוס
|
|
|
|
|
|
|
"הוא כמו אח גדול בשבילי", אומר ווייד על שאק. "יש לנו אישיות דומה מחוץ למגרש, ומערכת היחסים בינינו נהדרת. לא אכפת לי מכל מה שקרה לו בלוס-אנג'לס, שאקיל שנמצא במיאמי זה השאק שחשבתי עליו". גם שאק עצמו השתנה, ולא רק בגלל הקילוגרמים הרבים שהוריד הקיץ. אחרי שפני הארדוויי וקובי בראיינט עלו לגדולה לצידו, הפרויקט הבא שלו הוא ווייד: "הילד הזה מקשיב, ואני הולך לחלוק איתו את כל הסודות הקטנים, לתת לו ידע. הוא הולך להיות אחד הגארדים הגדולים. אני עשיתי את שלי, עכשיו הזמן לתת לו לרוץ, ואם שנינו נעבוד ביחד, זה יהיה מצוין. התפקיד שלי הוא להרים ולהשאיר אותו למעלה".
האידיליה הזו בולטת במיוחד על רקע ההייפ שסבב את הארדוויי ובראיינט, כשהחלו לשחק יחד עם שאקיל. ספק גדול אם אוניל לבדו היה לוקח בלייקרס את שלוש האליפויות, אבל כרגע, נמאס לאוניל ממלחמות אגו. "אני לא הולך לעשות את הטעויות שעשיתי בקדנציות הקודמות. יש חבר'ה שאתה לא יודע כמה הם עדינים. צעקת עליהם, הם נעלמים. לעולם לא ארים את הקול על הילד הזה, ווייד. שני הקודמים לקחו את זה בצורה הלא נכונה".
בקיץ האחרון לקח לארי בראון את שלושת הרוקיז הגדולים של 2003 לאולימפיאדת אתונה: לברון שיחק פחות מדי, אנתוני סופסל קשות, ווייד היה אחד היחידים שתפקדו בצורה ראויה בנבחרת שנכשלה וסיימה רק במקום השלישי. "הרבה דברים שקרו שם דווקא נתנו לי ביטחון", אמר ווייד. עכשיו הוא ממשיך לשחק בבגרות מנטלית, ומראה שהדרך היחידה של ההיט היא למעלה - גם אם הקבוצה עדיין לא דופקת במאה אחוז, והיריבות עד עכשיו לא היו קשות מדי.
בעוד שלברון זכה מיידית לכינוי "קינג ג'יימס" וכרמלו הפך ל"מלו", רק לווייד עוד לא היה כינוי. האח הגדול דאג גם לזה. "פלאש הוא שחקן אדיר, ואני גאה להיות חלק מהקבוצה שלו", אמר שאק לאחר משחק השיא של ווייד בקריירה, עם 37 נקודות, 12 אסיסטים ו-8 ריבאונדים ביום ראשון נגד וושינגטון. ווייד לא מסתנוור בינתיים, גם כשהאח הגדול מפנה אליו את הזרקורים. אבל השנה, עושה רושם, הפלאשים יתנו ל' פלאש' סוף-סוף את הכבוד המגיע לו.
|
|
|
|
|
|
|  | | לברון קינג ג'יימס, זכה לכינוי מיידית. צילום: אי-פי-איי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
