 |
/images/archive/gallery/192/825.jpg קורט שילינג והרבה שמפניה, אחרי הניצחון בגמר, הלילה.
צילום: רויטרס  |
|
בייסבול: בוסטון זכתה באליפות, לראשונה מאז 1918 |
|
הרד סוקס ניצחו 0:3 בסנט לואיס והשלימו סוויפ מדהים בסדרת הגמר. קללת הבמבינו נמחקה, בוסטון כבר לא הלוזרית האולטימטיבית |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
דן גבעול 28/10/2004 9:29 |
|
|
|
|
 |
זהו. נגמר. פיניטו. הבוסטון רד סוקס, שהתחילו להפסיד עוד לפני ששמעון פרס בא לעולם (אפילו 10 שנים לפני הלחם הפרוס, וכמה שנים לפני מיקי מאוס), הפכו הלילה באופן סופי ומוחלט את קללת הבמבינו. בוסטון ניצחה הלילה 0:3 בקרירות מאוד לא אופיינית את סט. לואיס במשחק הרביעי בסדרה, סיימה בסוויפ 0:4 את גמר ה-MLB וזכתה באליפות ראשונה מזה 86 שנה. למרות שאת העונה הסדירה סיים במגמת ירידה, עלה הלילה הפיצ'ר דריק לואו למשחק החשוב בקרירה שלו חד מתמיד, כנראה שקורט שילינגיות זה דבר מדבק. את האינינג הראשון פתחה בוסטון עם הום ראן של ג'וני דיימון, ועלתה ליתרון 0:1, אותו לא שמטה עד לסיום. את החצי הביתי פתחו הקרדינלס כשטוני וומאק מנסה להחזיר טובה, אך לא מצליח להתקדם מעבר לבסיס השלישי. שני איננינגס מאוחר יותר הגדילה בוסטון את היתרון עם דאבל של טרוט ניקסון, שהביא עוד שני רצים בוסטונים הבייתה. כשחזר לגבעת הזריקות נראה לואו נינוח ושיחזר את יכולתו המדהימה מהסדרה נגד ניו-יורק, כששיתק כמעט לגמרי את החובטים המסוכנים ביותר של הקרדינלס. בסיום, עלה קית' פולק, עוד אחד מהרכישות המצויינות של
בוסטון מהחורף, ותקע את המסמר האחרון בקללת הבמבינו. המראות הנוראים של הקבוצות המקוללות של שמונת העשורים האחרונים כבר לא יחזרו, וגם אם כן, זה כבר לא ישנה כי הרד-סוקס של 2004 עשו היסטוריה. הקבוצה היחידה שחזרה מפיגור 0:3, הקבוצה היחידה שניצחה 8 משחקי פלייאוף רצופים, אחת מארבע קבוצות בלבד שלא פגרה במשך כל סדרת הגמר, וחשוב מכל הקבוצה שהחזירה את הכבוד לכל בוסטוני שאי פעם נצב בפני הספרות 1918. מני רמירז, שזכה בתואר השחקן המצטיין של סדרת הגמר, אמר בעיניים דומעות משמחה: "הוכחנו שהכל אפשרי, הפכנו את הקללה. אחרי החורף הקשה שעברתי, אמרתי לאשתי כבר כשחזרנו להתאמן, שזאת השנה שלי, אני מאושר". טרי פרנקונה, מאמן בוסטון: "בקבוצה הזאת אין מצטיין אחד, כולם מצטיינים. ללא תרומתם של כל אחד מהשחקנים לעולם לא היינו מגיעים הנה". קורט שילינג: "זאת קבוצת אנשים מדהימה, אני פשוט מאושר שהיה לי הכבוד להיות חלק מהקבוצה שהביאה את האליפות לבוסטון." טוני לארוסה, מאמן סט. לואיס: "הם עשו את כל התיקונים הקטנים שאנחנו לא הצלחנו לעשות במהלך כל הסדרה ובזכות זה מגיע להם לנצח".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מני רמירז, הלילה: "הוכחנו שהכל אפשרי". צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
תקציר הפרקים הקודמים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
חוק מרפי אומר שכל מה שיכול להשתבש ישתבש, אבל גם מרפי לא חשב על הרד סוקס כשהחליט להכניס חוקיות לחוסר המזל שלו. אחרי שזכו ב-5 אליפויות החלו הרד סוקס לעצבן את אלי הבייסבול, וכשמכרו את בייב רות' לניו-יורק יאנקיז קוללו הסוקס עד להודעה חדשה. במשך שמונים ושש שנים נטלו בוסטון וניו-יורק חלק ביריבות הגדולה באמריקה, אך תמיד ידם של המפצצים מהברונקס הייתה על העליונה (היאנקיז 26 אליפויות – בוסטון 0).
היאנקיז התרגלו לקנות את מיטב שחקני הליגה, (נשמע מוכר?) והרד-סוקס התעסקו במה עושים בניו-יורק. עד שבחורף האחרון נפלו היאנקיז בפח כשקנו את אלכס רודריגס, השחקן היקר ביותר בתולדות הבייסבול (רבע מיליארד דולר ל-10 שנים), עטור התארים האישיים, שמעולם לא הצליח להוביל את קבוצתו לאליפות או אפילו לסדרת הגמר. להפך, רודריגס סובל ממקרה חמור של סינדרום פטריק יואינג (בו הקבוצה מתחילה להצליח רק אחרי שכוכב הקבוצה עוזב). וכך הוסיפו היאנקיז עוד שחקן מוכשר, יקר ולא נחוץ ובזאת הישוו את התוצאה אי-שם בשמים. קורט שילינג נשלח כדי להחזיר עטרה ליושנה והפך את אוהדי הרד סוקס מפחדנים שלא מסוגלים להביט במסך הטלוויזיה מחשש לעין רעה, לאומה שלמה שמאמינה. חמשת מיליון האנשים המתגוררים בבוסטון, ילדים, זקנים, סטודנטים, שיכורים, אפילו נהגי מונית שבקושי יודעים מילה באנגלית, כולם האמינו. תוסיפו לזה כמה מאות חיילים שמוצבים בעירק - כי אחרי הכל אם הם לא יאמינו שהכל אפשרי מי יאמין? (הם רק לא האמינו שדווקא עכשיו, כאשר הרד סוקס סוף-סוף מנצחים שלחו אותם לעשות שמונה-שמונה באמצע המדבר). לוזרים מכל רחבי אמריקה הראו סימני חיים וצעקו בקול: "אני מאמין". חשוב מכל, כוח הרצון של שילינג גרם ל-24 חבריו לקבוצה להפסיק להאמין בקללות ולהתחיל להאמין בעצמם. הרד סוקס העבירו את חלקה הראשון של העונה בצורה בינונית שביישה אפילו אותם, אבל אז ת'יאו אפשטיין, האיש מאחורי הקבוצה, עשה את המהלך שעם הזמן התברבר כניצוץ גאונות. אפשטיין השלים את החתיכה החסרה כששלח בסוף יולי את נומר גרסיאפרה, השחקן המזוהה ביותר עם הקבוצה, לשיקאגו בתמורה לשני שחקני הגנה מהטובים בליגה, אורלנדו קבררה ודאג מינטייביץ', כדי לוודא שתורת הניצחון של שילינג תתבצע. וכך היה, בוסטון סיימה את העונה הרגילה בסערה, ועברה בסוויפ נקי את אחת הקבוצות החמות בליגה עם מלאכים משלה, אנהיים אנג'לס. העיתונים בבוסטון הריחו דם, ודרשו רימאץ' מול היאנקיז, אחרי שבעונה שעברה נדמה היה שהרד-סוקס הולכים לשבור את הקללה רגע לפני שנפלו לאותה רוטינה כתובה מראש.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
קית' פולקה והגביע, הלילה. צילום: אי-פי-איי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
החזרה מהקבר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כשהעשן התפזר נמצאו הרד-סוקס בבור ממנו עוד לא חזרה אף קבוצה בהיסטוריית הבייסבול, פיגור 3:0 בסירדת הטוב משבע. רגעים מן העבר החלו משודרים ללא הרף, קללתו של בייב רות', ההום ראן של באקי דנט, הכדור האיטי בין רגליו של ביל באקנר, ההום ראן של ברט בון, וכמובן העובדה שהפסד נוסף יסיים עוד עונה בה בוסטון חשבה שזה אפשרי. אבל זאת לא עוד סתם קבוצה, זאת חבורה של מטומטמים, כמו שהם אוהבים לכנות את עצמם, והם המשיכו להאמין. ככה זה – אין שכל, אין דאגות. מאחורי מחבטו של דיוויד אורטיס, קרסלו המדמם של שילינג ומשחק כמעט מושלם של דריק לואו, עשו הרד-סוקס, סיפנת הדגל של כישלונות הספורט, את הלא יאומן וניצחו ארבע פעמים ברציפות ובזאת את הסדרה כולה. החלום נראה קרוב מתמיד. במבט בלתי מזויין נראה היה שהקללה הוסרה, אבל כל מי שראה את ה"בלתי משוחדים" יודע שלא פותחים את הפה עד שהמלאכה הסתיימה, כך שבבוסטון העסקים כרגיל. יכולת קבוצתית מדהימה שמעבר ל-25 השחקנים כללה את צוות המאמנים, הרופאים וגם את המנקה העבירו את הסדרה לסט. לואיס, כשהסוקס רוכבים על 6 ניצחונות רצופים, רק שני נצחונות מאליפות היסטורית. גם הפסימיים ביותר מבין אוהדי בוסטון הבינו שהקבוצה הזאת היא הדבר הטוב ביותר בעיר מאז מסיבת התה, במיוחד כשפדרו מרטינז פותח את המשחק השלישי, ודריק לואו, שניצח עבור בוסטון את שני המשחקים שהעלו אותם שלב, יפתח את הרביעי. צמד הפיצ'רים לא הרפו לרגע כשפדרו, אולי במשחקו האחרון במדי בוסטון מכתיב את הקצב ובקלילות מסדר ללואו ערב בלתי נשכח. ועל הסוף ההיסטורי, שבבוסטון לא ישכחו עוד שנים, כבר קראתם למעלה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | דייויד אורטיס, רכבו על המחבט שלו. צילום: רויטרס | |
|
|
|
|
|
|
|
|