 |
בימים האחרונים שמענו אין ספור פעמים את המונח 'מבחן התוצאה'. איתן רוב, בדרכו, נתן לכולנו להבין שמולי קצורין מסיים את דרכו בנבחרת ישראל, רק כי לא עמד במבחן התוצאה. זאת אומרת מר רוב, שבמבחנים האחרים קצורין עמד בהצלחה? זהו המבחן היחיד של מאמן לאומי?
בוא נבדוק. האם קצורין עמד במבחן הקשר שלו עם השחקנים? האם קצורין הפגין יכולת מנהיגות כיאה לאיש שמחזיק בתפקיד המקצועי הבכיר ביותר באיגוד הכדורסל? האם הדרך בה קצורין ניהל את כל הפרשות או יזם אותן בדרכו, מראות על דרך נכונה או דרך מקובלת?
וניתן לשאול עוד כמה שאלות: האם עוד יום גדול של מאיר טפירו, בבולגריה למשל, היה משנה את ההחלטה ומשאיר את קצורין בתפקידו? אם טל בורשטיין היה מחטיא את סל הניצחון נגד סלובניה באליפות אירופה, האם קצורין בכלל לא היה ממונה? האם לוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, יש בכלל כלים לבחון את יכולתו המקצועית של קצורין, מעבר לניצחון או הפסד, או שכל תפקידה הוא למנות אותו ולפטר אותו?
לא מר רוב, לא אדון קצורין, ספורט זה לא רק מבחן התוצאה, כי הרבה פעמים הדרך חשובה לא פחות. אפשר להפסיד, אבל צריך לראות איך עושים את זה. אסור להסתנוור מהניצחון, כי לא פחות חשוב איך הושג ומי היה היריב. מעבר לכישלון במבחן התוצאה, הנבחרת הנוכחית נכשלה בהתנהלות שלה, בטיפול במשברים, בהענקת מוטיבציה לשחקנים. כי הנבחרת הנוכחית איבדה זהות ובשביל זה לא צריך תוצאה.
המאמן הבא באיגוד, וכרגע זה בכלל לא משנה מי יהיה, צריך לדעת שעליו לעמוד בעוד פרמטרים ולא רק במבחן התוצאה. הוא צריך לדעת שהנבחרת שלו הופכת מחדש לבית עבור כל כדורסלן ישראלי או מתאזרח שישאף להיות בה, ולא יגיע רק כי הוא חייב. הנבחרת צריכה לחזור להיות של כולם: אוהדים, עיתונאים, שחקנים, מאמנים, עסקנים. זו לא נבחרת של מאמן, אלא נבחרת של כולם.
הנבחרת הבאה צריכה להיות נקיה מפרשיות. המאמן הבא צריך לדעת שאת הכביסה המלוכלכת, אם יש, הוא מנסה לכבס בפנים ובעיקר דואג שבכלל לא תתלכלך, כי אין שום סיבה שזה יקרה בקבוצה שמתכנסת מדי פעם וכסף הוא לא מהרכיב העיקרי בה.
והכי חשוב, אדוני המאמן הבא, איתן רוב נכבד, לנבחרת הבאה צריכה להיות שיטת משחק קבועה, דרך חדשה וברורה ואז, כשמסביב הכל יהיה שקט ונקי, נוכל כולנו שוב, לבחון את המאמן לפי מה שקורה על המגרש ולא מחוצה לו.
|
|
 |
|
 |
|
|
