 |
/images/archive/gallery/120/781.jpg ערן סורוקה
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| ערן סורוקה מעלה חמישה הרהורים על נבחרת הכדורסל והסטטוס החדש של אוהדי הענף בארץ |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1. לא, נו, די. תגידו ליצפאן שייצא מאחורי הקלעים, ליגאל שילון שישלוף את הסיגר ויחייך. אי אפשר להתעורר במיטה היום בבוקר, להגיד לעצמנו, היי, זו באמת היתה נבחרת ישראל בכדורסל, ולעבור לסדר היום. זה בטח חלום רע. זה לא היה טל בורשטיין מאלופת אירופה, וזה לא היה יניב גרין שחרך את היבשת רק לפני קיץ ונתן הופעה מכובדת במחנה הקיץ של אלופת ה-NBA, וזה לא מי שהכרנו, זה לא מי שבחרנו, זה לא נוח. תודו כבר באמת, שזה חלום רע. ותעירו אותנו, בבקשה, כי משום מה השעון המעורר לא מצלצל, ודווקא זכרנו להזיז אותו בשעה.
2. אף אוהד כדורסל ישראלי לא יכול לחיות כרגע
בידיעה שנבחרת הכדורגל יותר מצליחה מנבחרת הכדורסל. טוב, גם אלה לא יגיעו למונדיאל, אבל אפילו הטיעון הבסיסי ביותר של חובבי הכדורסל – אנחנו עולים לאליפות אירופה ואתם לא, נה נה נה נה נה (ועזבו את זה שבאליפות אירופה האחרונה בכדורגל, שהתקיימה בפורטוגל, היו יותר שבדיות ביציע מאשר צופים בכל משחקי אליפות אירופה בכדורסל בשבדיה עצמה. אנחנו נוטים להתעלם מפרטים קטנים) – לא עובד כבר. נו טוב, אולי נעלה מטורניר המפסידות, אבל גם אם נגיע לבלגרד, נהיה שם כמו הילדים המסכנים שעומדים בפינה וכולם צוחקים עליהם. "חה חה, אתם אלה שהפסידו לפורטוגל, לא?".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בורשטיין, לימונד וטפירו בהפסד לפורטוגל. צילום: אלן שיבר
|
|
|
 |
|
 |
|
ואייזנברג עוד רוצה לשדר ב'שלם וצפה'
|
|
|
 |
|
|
|
3. מולי קצורין, מה כבר אפשר לכתוב עליו שרבים וחשובים ממני לא כתבו. אבל גם אם מולי היה מבקש מהשחקנים לשחק עם נעליים הפוכות וחגורות צניעות, מעלה את קוז'יקרו רכז, ארז כץ סנטר ומאיר טפירו אפסנאי – עדיין, יש לנבחרת הזו, או אמור להיות לה לפחות על הנייר, מספיק כישרון, אינטגריטי וביטחון עצמי כדי לעלות מהבית הזה. אמור להיות. מי המציא את הפתגם שאמור זה שם של דג? היה צריך לקרות הרבה מאוד כדי שהביטחון העצמי של הנבחרת ייראה כל כך סדוק, דהוי, לא קיים.
4. בעצם, עוד משהו על קצורין. כשהתארח ב"טריבונה", הוא קבל שם על כך שיש עיתונאי כדורסל בארץ שרוצים שהנבחרת תפסיד. הם לא רוצים שהנבחרת תפסיד, מולי, הם רוצים שהיא תנצח. אבל כמו שאף אחד לא מחויב לאהוב את הממשלה, את המדינה, את מדיניות ההסברה, וכולם מייצגים אותנו – אף אחד לא מחויב לאהוב את הנבחרת. גם אם היא שלנו. אי אפשר להסתכל על הדבר הזה שהיה שם, ולאהוב את זה. היתה לנו נבחרת כדורסל, יש כאלה שזוכרים, ובמדינה הזו הזיכרון קצר, וזה לא חדש. מה שהלך בשבועיים וחצי האחרונים, מצטערים, פשוט לא היה כדורסל.
5. שאול איזנברג אמר אתמול שהוא יפעל כדי שכמה שיותר משחקי כדורסל בארץ ישודרו העונה בשיטת 'שלם וצפה'. אוקיי, שנה מדהימה היתה לכדורסל הישראלי, החל מהנבחרת בשבדיה, דרך ירושלים ביול"ב, מכבי ת"א ביורוליג, העתודה בפראג. בשנה הזו, רטרואקטיבית, היו הרבה משחקים שכל אחד היה פותח עבורם את הכיס. חלפה שנה וברכותיה, מתחילה שנה בקללה שאף אחד לא ציפה לה בכלל, ואם זה יימשך ככה, אולי עדיף לעבור לשיטת 'שלם וצפה' אחרת: לשלם לקהל בבית, כדי שיצפה במשחקי הכדורסל. בנבחרת ישראל, מודל קיץ 2004, לא בטוח שגם זה היה עובד.
|
|
|
|
|
|
|  | | שאול אייזנברג. אולי כדאי לשקול מחדש את ה'שלם וצפה'? צילום: עדי אבישי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | בוגר אקדמיית העכברים של מנחם לס, עיתון "שולמן" המהפכני של תיכון אילון בחולון, ושלוש שנים בדסק הספורט של גל"צ. איש דסק ה-NBA של "מעריב". אספן כרטיסיות, ריבאונדר טוב יחסית לגובהו, שאקיל מעולם לא קלע עליו סל
| | | | |
|
|
|
|
|
|
|
