 |
 |
|
|
|
|
|
|
| ערן סלע קורא לסיום דרכו של קצורין בנבחרת, גם בגלל כישלון הדרך |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ואף על פי כן, כמקובל לומר, אני עדיין חושב שנבחרת ישראל בסגל הזה ממש עוד עשויה להיות חלק מימים יפים של הכדורסל הישראלי. שני תנאים לכך: הראשון, החלפת מאמן מיידית מבלי להמתין לטורניר הניחומים. השני, שכל הישראלים שייצאו לשחק באירופה ואלה שיבואו בעקבותיהם, אם וכאשר, יישארו נאמנים לדגל ולנבחרת לא רק במלים, אפילו לא רק במעשים, אלא במלוא ליבם. להגיע לאימונים ולמשחקים לא כי צריך, אלא כי מאוד רוצים. הכי רוצים. כמו שנוביצקי, להבדיל, מגיע למשחקי גרמניה ממרום תפארת ה-NBA הפרטית שלו.
קצורין מוכרח לעזוב, כיוון שהכדורסל של הנבחרת החודש מתאים לקבוצת תחתית ולא לנבחרת לאומית. הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה, ועל כישלונה יש לשלם בתפקיד. עם מלוא ההערכה ליכולת של טפירו, האחד על אחד, השימוש הפנטסטי בפיקנ' רול
והיכולת לאתר מצוין את הגבוהים, זה לא סגנון שמתאים לאוסף השחקנים הבכירים במדינה.
קיים חוסר קומוניקציה וחוסר הערכה בולט בינו לשחקנים. אני לא חושב שאפשר להעיף את כל השחקנים ולהתחיל מאפס, אבל בהחלט אפשר להתחיל פרק חדש עם אותם שחקנים, ומאמן אחר.
בראשונה מזה שנים נערכים במסגרת הזו ששה משחקים בשלושה שבועות. תקופת האימונים נפרשה על פני 50 ימים בערך ובניגוד לעבר לא היה זמן לתקן, קשה היה להעביר מסר עיקבי או ליישם לקחים, כמעט בלתי אפשרי היה לשקם שחקן שאיבד ביטחון. במובן הזה, קצורין צדק. זו באמת היתה המשימה הקשה ביותר מאז הוא משמש כמאמן הנבחרת, אבל לא בגלל היריבות אלא בעיקר משום היעדר היכולת שלו לתפקד במאה אחוזים בתקופה קצרה שלא הותירה זמן התאוששות. לא למאמן עצמו וגם לא לשחקניו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
קצורין, חוסר הערכה בולט בינו לשחקנים. צילום: עדי אבישי
|
|
|
 |
|
 |
|
בדרך לעונת כדורסל מאכזבת?
|
|
|
 |
|
|
|
קצורין קיבל לידיים חבורת שחקנים שבעים, שרובם לקחו חלק משמעותי בעונה הגדולה ביותר שעברה על הכדורסל הישראלי. כפי שהצלחת הנבחרת בשבדיה 2003 היתה סמן לעונה מרתקת, עלול הכישלון הזה להניח את המסלול לעונה מאכזבת שמאיימת לצאת לדרך.
הדומיננטיות המוגברת של הזרים במכבי ת"א בעונות האחרונות פגעה בישראלים שלה לא רק במשחקי היורוליג, אלא גם כאן. בורשטיין משחק כדורסל אחד במכבי ואחר בנבחרת. הוא מתופקד בעמדות שונות לא פעם, נוגע פחות בכדור ולפעמים הוא עוד סטטיסט שממתין למוצא פיו של טפירו.
הלפרין צריך להיות שחקן חמישיה קבוע בנבחרת שזוכה לכל הקרדיט והאשראי, בדיוק כמו בעתודה. קצורין איבד אותו, יותם איבד את עצמו, ממש לא משנה כרגע מי אשם במה ומי נכנע ראשון. השורה התחתונה מראה, שהכדורסל הישראלי הבוגר אינו מפיק דבר משחקן העתיד שלו. וזה מחדל.
גור שלף לא היה שותף למשימה הכושלת, ואולי זה לטובתו. מבהיל לחשוב איך היה נראה השחקן המנוסה ביותר, אחרי אליפות אירופה לא מוצלחת מבחינתו ועונה אישית טובה עוד פחות במכבי ת"א.
ועניין אחרון. אחרי שנים, ולא מבחירה, יצאה הנבחרת למסע מוגדר בלי מתאזרח. בזמנו עלו סימני שאלה ואפילו טרוניות לגבי נוכחותם בנבחרת של מרסר, ליף, שארפ, או ברנסלי, בארמור ויוברט רוברטס, שלא לדבר על מדליית הכסף ב-79' שהושגה בזכות דם, יזע ודמעות מתאזרחים לרוב. הכדורסלן הצבר, לפיכך, ראוי להתבייש בעצמו. לפחות עד למאמן הבא. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
