 | | | | סיכום האולימפיאדה: גליון ציונים, המשלחת הישראלית | |
| | | אחרי שהסתיימה לה עוד אולימפיאדה, הגיע הזמן לסכם את ההופעה הישראלית במשחקים. מי עשה היסטוריה, מי הפתיע, מי איכזב | |
| | | |  | | | ניר שועלי ואבי אורנן, אתונה
29/8/2004 8:00 | | | | | |
| | | האירוע אותו זוכרים יותר מכל מאולימפיאדה, אם לא קורה חלילה משהו שלא קשור לספורט, הוא הזכייה במדליות, במידה ויש. אין צל של ספק שאתונה 2004, בספורט הישראלי, תיזכר כראשונה בה קם לנו אלוף אולימפי, גל פרידמן. אחרי מדליית הארד באטלנטה 96', זכה גל במדליית הזהב בשייט, במקצוע גלשני רוח מדגם מיסטרל.
דגל ישראל עלה אל התורן הגבוה ביותר בטקס המדליות, ו'התקוה' נוגנה סוף-סוף במשחקים האולימפיים. נכון שהרגעים הבאים, ההתנפלות ההמונית על פרידמן, החזירו אותנו מהר מאוד למציאות היומיומית שלנו, אבל ההישג הספורטיבי של גל הוא ענק. הוא פשוט הוכיח שספורטאי ישראלי יכול להיות הטוב ביותר בעולם בתחומו. במיוחד כשהוא מנצח את ניקוס קקלמנאקיס, גיבור לאומי שהדליק את הלפיד האולימפי, על המים הטריטוריאלים שלו.
שבוע לפני כן, הוסיף אריק זאבי מדליה שלישית לג'ודו הישראלי, כשזכה בארד עד 100 ק"ג ביום קרבות מפואר. כפי שחזינו כאן, זאבי הוא הטוב באירופה בקטגוריה שלו, אבל עדיין לא הטוב בעולם. ההישגים של פרידמן וזאבי משמחים באמת, וגם הגעה לשבעה גמרים אולימפיים זה לא רע, אבל היה אפשר יותר.
שייטי ה-470, המתאבקים, הג'ודאים האחרים, הקלעים ועוד, כשלו. לחלק מהספורטאים, ההופעה היתה ממש גרועה. היו גם כמה הפתעות לטובה, כמו קרבצ'נקו בטניס שולחן, פסחוביץ' בקיאקים, והגמר האולימפי של פאבל גופמן. אפשר לשמוח עם המדליות, אבל צריך גם לבדוק למה הרבה ציפיות אחרות לא התממשו, מדוע מספר ספורטאים הגיעו לא מוכנים לאירוע שכזה, ומה כל זה אומר על הספורט הישראלי.
| |  | |  | | |  | | אלכס גלעדי מעניק לזאבי את הארד. צילום: עדי אבישי | /images/archive/gallery/156/459.jpg |
| | |  | |  | הקלעים אכזבו, גם באתלטיקה נחכה ליום אחר
| | | | | אלכס דנילוב, קליעה. ציון: 4. דנילוב נסע הפעם עם פחות ציפיות מאשר בסידני, לשם הגיע כאלוף אירופה באקדח אוויר. הפעם האקדח לא נפסל ולא היה ביזיון, אבל ההופעה של דנילוב היתה סתמית. מקום 20 באקדח אוויר, 15 באקדח חופשי.
גיא סטריק, קליעה, ציון: 5. לקראת אתונה התמקד סטריק בירי בשכיבה ברובה חופשי (50 מטר ). הוא הלך והשתפר במקצוע משנה לשנה, עד שהגיע למקום הראשון בדרוג העולמי לפני כמה חודשים. גם הירידה למקום השני מאז לא סימנה את הצפוי באתונה. סטריק דורג 16, מחוץ לגמר, עם ירי מאכזב של 592 נקודות, בזמן ש-595, פחות מרמתו, הספיקו לגמר.
איילת אוחיון, סיוף. ציון: 3. אוחיון זכתה בכרטיס האולימפי בתחרות הצ'אנס האחרון, והגיעה חסרת נשימה ונשמה לאתונה. היא לא התכוננה כמו שצריך, סבלה ממרפק פצוע והכישלון לא מפתיע. הפסד בקרב הראשון, עימות מביך עם המאמן מול המצלמות וסיום לא ראוי לקריירה יפה.
אלכס אברבוך, קפיצה במוט, ציון: 5. למרות שעלה לגמר אולימפי שני, וסיים בשני מקומות יותר טוב מבסידני, מקום 8, ההופעה נחשבת כאכזבה. אברבוך היה צריך לפחות להיראות כאחד שנאבק על מדליה. הוא כשל כבר ב-5.75 מטר בגמר, ואמר בעצמו שלא היה שווה 5.70 מטר באותו ערב שבת חגיגי, שכל-כך ציפינו לו.
אירנה לנסקי, 100 משוכות. ציון: 2. כישלון ידוע מראש. כל העונה היתה פצועה, לא ירדה מ-13 שניות , לא הוכיחה כשירות וכשרות לאולימפיאדה, ולמעשה, היא לא היתה צריכה להגיע לכאן, כדי לסיים 33 מתוך 36 רצות במוקדמות.
נילי אברמסקי, מרתון. ציון: 6. עשתה את שלה, מקום 42, במרתון קשה מאוד וחם, כשגם המנצחות בו לא היו במיטבן, כפי שרואים בתוצאות ובפרישתה באמצע של שיאנית העולם, פולה רדקליף. ביום כזה, גם לסיים מרתון זה הישג.
| | | | |
| |  | | אלכס דנילוב. לא פגע. צילום: דוד פליגל | /images/archive/gallery/114/435.jpg |
| | | | | | ג'ודו: זאבי ועוד ארבעה
| | | | | גל יקותיאל, ג'ודו. ציון: 5. בלי ציפיות, בלי הפתעות, יקותיאל, שעלה ברגע האחרון על הרכבת לאתונה, לא דורג בטורניר האולימפי. הוא הצליח לנצח בקרב הראשון, אבל הפסיד ליריב אמריקני אלמוני והודח.
מיכל פיינבלט, ג'ודו. ציון: 4. מיכל בת ה-20 הגיעה בזכות, אבל המטרה העיקרית היתה צבירת ניסיון, לאחר שרק סיימה גיל נוער (עד 20 בג'ודו). חוסר מזל וניסיון גרם לה להיפצע עוד בחימום. בקרב עצמו היא היתה צל של ג'ודאית, פסיבית וחסרת מעוף, בניגוד למה שהביא אותה למקום ה-7 באליפות העולם האחרונה לבוגרות.
אודי וקס, ג'ודו. ציון: 3. התעלומה של משלחת הג'ודו. עם כל הכישרון והפוטנציאל, הגיע הזמן שווקס יעשה הישג בטורניר גדול, אחרי שכבר דורג חמישי באליפות אירופה. גם אנשי מקצוע לא הצליחו להבין את הג'ודו של וקס, שלא רק שהפסיד בקרב הראשון, אלא גם הותיר רושם לא מקצועני.
יואל רוזבוזוב, ג'ודו. ציון: 6. כשיואל הפיל את יריבו הקובני אחרי תשע שניות באיפון, היה נראה שמחכה לנו יום ארוך של ג'ודו עם סגן אלוף אירופה. ככה מתחילים אולימפיאדה. אבל מסתבר, שאצל יואל הכל מהר מדי, לא מחושב. שטות של טירון שהוא עשה מול יריב מברזיל, בצירוף שיפוט תמוה, גרמה לו לאבד יתרון בקרב, ולאיפון המיותר ביותר שראינו אי פעם.
אריק זאבי, ג'ודו. הציון: 8. אלוף אירופה לא פתח טוב, נראה עייף וכבד, אבל דווקא אז הוכיח עד כמה הוא טוב, כשניצח בחוכמה. אחר הצהריים, בגמרים, זה כבר היה אריק אחר, זה שזורק את היריב, מהיר וחד. אבל, מה לעשות, בבוקר העייף שלו הוא פגש את הקוריאני? לאריק לא הולך במיוחד מחוץ לאירופה, שם שלט בשנים האחרונות. הוא נפצע באף, יצא לתרגיל בצורה לא מושלמת וחטף איפון שמנע ממנו זהב. הפעם, בניגוד לסידני, הוא היה נחוש לא לחזור הביתה בלי כלום, ולקח ארד.
| | | | |
| |  | | אודי וקס (מימין) עם האלג'יראי שניצח אותו. צילום: עדי אבישי | /images/archive/gallery/153/678.jpg |
| | | | | | היאבקות: חטפו מכות
| | | | | גוצ'ה ציציאשוילי, היאבקות. ציון: 3. גוצ'ה אמנם ניצח בקרב הראשון, אבל כבר אז ראו עליו שהוא עייף, והנקודה שספג בקרב זה מיריבו הצרפתי חיסלה את סיכוייו לעלות. הוא גם הוגרל לבית קשה, מול האלוף העתידי מרוסיה, אלכסיי מישין, ובענפי הקרב, כידוע, ההגרלה גורלית. עם כל זה, גוצ'ה היה צריך להיראות הרבה יותר טוב, כי הוא אלוף עולם, וזה לא קרה.
יורי יבסייצ'יק, היאבקות. ציון: 2. עוד כישלון כתוב מראש על הקיר. אחרי המקום הרביעי בסידני, באתונה לא היה שום סיכוי שהוא יעשה משהו, ביכולת שהציג. הוא הפסיד פעמיים והודח ללא ניקוד. ביזיון.
יעקב מנשרוב, היאבקות. ציון: 3. מנשרוב הגיע בהפתעה לאתונה, כשסיים שמיני באליפות העולם. באולימפיאדה הוא הובס פעמיים. הוא עדיין צעיר, ולא היו ממנו ציפיות, רק שילמד שיעור בתחרות גדולה.
מאיה ערוסי, טקוואנדו. ציון: 3. הובסה כבר בקרב הראשון 5-1, מה שמראה על הכנה מנטלית לקויה. ההגרלה אמנם לא היטיבה עימה, והיא בכלל הצליחה בכך שהגיעה לאתונה, אבל גם היא לא ציפתה שהניסיון ייגמר כל-כך רע. העיקר הלקח.
| | | | |
| |  | | ללא ניקוד, יורי יבסייצ'יק. צילום: רויטרס | /images/archive/gallery/158/192.jpg |
| | | | | | קרבצ'נקו וגופמן הפתיעו, הטניסאים שימחו
| | | | | אנדי רם ויוני ארליך, טניס. ציון: 7. בסופו של יום, לא חרגו מגבולות הסביר. צלחו שני סיבובים מול יריבים נחותים, הפסידו ברבע הגמר לגרמנים מצוינים, אבל עבירים. ועדיין, מהנקודות האופטימיות במשלחת, ולו בגלל האווירה החיובית, ההופעה המכובדת והכיף לראות אותם.
מרינה קרבצ'נקו, טניס-שולחן. ציון: 6. במשחק הראשון ניצחה יריבה מקומית, ו-500 אוהדים שהיו איתה. במשחק השני, כשניצחה את אלופת אירופה הרומניה, זו כבר היתה הפתעה מרעישה. קרבצ'נקו הפתיעה כשהגיעה לאתונה, ואם עברה שני שלבים, והפסידה רק למדורגת ראשונה באירופה, מדובר בהופעה ותופעה חיובית.
פאבל גופמן, התעמלות מכשירים. ציון: 7. ערב השיא של פאבל בקריירה היה במוקדמות, כשדורג 12, והבטיח את מקומו בגמר ה-24, כמתעמל הישראלי הראשון במעמד זה. אנחנו לא רגילים לראות ספורטאי ישראלי מגיע לשיא בדיוק במאניטיים ועל כן ההופעה של גופמן בענף היוקרתי היא הצלחה גדולה. בגמר עצמו הוא כבר היה פחות מושלם, וסיים 19.
קטיה פיסצקי, התעמלות אמנותית. ציון: 5. בלי שופטת ישראלית, בענף שידוע לשימצה בשל הקומבינות שבו, המקום ה-16 הוא בסדר. הופעה ללא דופי, ואולי עם שיפוט אחר היא היתה מגרדת את הגמר.
| | | | |
| |  | | הדהימה כשעלתה לסיבוב ה-3. קרבצ'נקו. צילום: אי-פי | /images/archive/gallery/154/905.jpg |
| | | | | | וגל פרידמן אחד
| | | | | ורד בורוכובסקי, שחיה. ציון: 4. השחיינית שסומנה בסידני כפוטנציאל סביר עד בטוח לגמר באתונה, ספגה כאן הרבה אש, שאת רובה הרוויחה ביושר. בורוכובסקי לא חטאה נגד הישות הציונית, ולא פגעה באיש. מאידך, היא לא התאמנה, הגיעה לא מוכנה בעליל, והתוצאה היא כרוניקה של מוות ידוע מראש.
אניה גוסטומלסקי, שחיה. ציון: 4. אחד המקרים המובהקים בהם הכרטיס האולימפי הוא יותר פרס על הצטיינות שנתית מאשר מנוע חיפוש להישגים עולמיים. גוסטומלסקי, גם בשיאה, רחוקה מהצמרת הגבוהה. הבעיה היא שכאן גוסטומלסקי היתה רחוקה גם משיאה.
מיכאל קולגנוב, קיאקים. ציון: 3. הוא כבר לא היה מועמד מובהק למדליה, אבל עדיין היה צריך להגיע לגמר. הוא התרסק בחצי הגמר, מקום 8, והתברר שאין נסים. אם אין מדליות 4 שנים, אין גם באולימפיאדה.
רועי ילין, קיאקים. ציון: 6. רועי עלה לגמר, וזה טוב ומכובד, אבל ההופעה הרעה שלו בגמר קילקלה את הרושם. הוא סיים שם אחרון, ואולי המדליה תחכה לו בבייג'ין.
לריסה פסחוביץ', קיאקים . ציון: 7. מאלמוניות מוחלטת היא הגיעה עד המקום השישי בגמר, 3 שניות ממדליה. עד היום לא הרשימה במיוחד בהישגיה בישראל, ודווקא באתונה, היא התעלתה.
אנסטסיה גלושקוב ואינה יופה, שחיה צורנית. ציון: 6. זקני הענף לא משפשפים עיניים בתדהמה, אבל בניגוד לאגפים אחרים במשלחת, אל הצמד האומנותי אי אפשר לבוא בטענות. ציפו מהן למקומות 16 עד 18, נגמר 17 (מתוך 24).
גידי קליגר ואודי גל, שייט 470. ציון : 4. עבור מי שדיברו על מדליות בחופשיות, המקום ה-15 הוא כישלון צורב. דווקא בגלל ההבטחה שבהם, הם מהמאכזבים ביותר.
ניקה קורנצקי וורד בוסקילה, 470. ציון : 3. ואם כבר אכזבה בשייט, זה השיא. ארד באליפות העולם ובאליפות אירופה, והכל השנה. לא התביישו להגיד שהן הולכות עד הסוף, אבל כבר ביום השני הכל נגמר בשל פסילות טפשיות, מחלת ילדות מתחרויות קודמות, עליה לא התגברו. הן סיימו 18, ומודות שהיה רע מאוד.
לי קורזיץ, מיסטרל. ציון: 4. עוד אחת מהבטחות השייט ששקעו. סבלה מפציעה בזמן ההכנה, אבל הגיעה כשירה לאתונה. אחרי זהב באליפות העולם 2003 ומקום 4 השנה, היו ציפיות ליותר, גם אם לא למדליה. קורזיץ גם לא התקרבה, ודורגה 13.
גל פרידמן, מיסטרל. ציון: 10. הכי טוב שיש, כל מילה מיותרת.
| | | | |
| |  | | רועי ילין חוגג עלייה לגמר הקיאקים. צילום: אי-פי | /images/archive/gallery/158/960.jpg |
|
|
| | | | |
| קו הספורט של 054-7525252 NRG - | | עדכוני ספורט בזמן אמת, שליחת WINNER יומי,
פעילות נושאת פרסים- כל המידע אצלך בנייד. | |
|
 |
|
| | |
|
