 |
לא לעתים קרובות רואים קבוצה שמצליחה להבקיע שני שערים, כשהיא בועטת רק פעם אחת למסגרת. מכבי ת"א עשתה את זה אתמול, במחצית שבה השוער היווני נגע בכדור ביד פעמיים: בשתי הפעמים שבהן הוא הוציא את הכדור מהרשת. למען האמת, בהרבה מובנים זה נראה אתמול, בוודאי במחצית הראשונה, כאילו דווקא הקבוצה בשחור-לבן היא הקבוצה הישראלית. פאוק עשתה במחצית הזו את כל השטויות שהתרגלנו לראות מקבוצות ישראליות: דריבלים חסרי תכלית, הגבהות מעמדות שכמעט ואין מהן סיכוי, ובכלל, משחק מפוזר וחסר מחשבה. על רקע הברדק הזה, קשה היה שלא להתפעל ממכבי: משחק נטול ברק, נטול חזון, נטול יוזמה אבל מאורגן וחף מטעויות. מכבי שיחקה אתמול בלי אף אחד משחקניה היצירתים (ביטון, דגו ועובד) אבל בדיוק כמו שקבוצה נחותה צריכה לשחק: עם השחקנים העובדים, שמכסים שטחים גדולים ושמסוגלים להפריע ליריב. מכבי לא חיפשה אתמול להחזיק בכדור או לצאת קדימה בשיטתיות אלא פשוט קיוותה, מצד אחד, שפאוק תמשיך במשחק ההתקפה השבלוני שלה, ומצד שני, שאולי היא גם תיתן משהו במתנה. ופאוק היתה אתמול במצב רוח שנדיב ממנו קשה לתאר. השער הראשון נבע מזלזול של שחקניה במרכז השדה (אף אחד לא כיסה את מסיקה שבישל לאדו) ובהגנה (שני הבלמים נראו בגול הזה כאילו הם משוטטים באחו ומחפשים פרחים), והשער השני היה, פשוט, אחד מאותם דברים. במחצית השניה, למרות השער המוקדם, פאוק המשיכה להיות לחוצה ושבלונית, מה שאיפשר למכבי, על אף העייפות והפציעות שנבעו מכך, לצאת מסלוניקי עם תוצאה נפלאה שמבטיחה שהגומלין יתנהל באופן המתאים ביותר מבחינתה: פאוק תצטרך ליזום כדי לנצח, מכבי תצטרך רק לקלקל. כן, בדיוק כמו אתמול.
|
 |
 |
 |
 |
|
|