 |
/images/archive/gallery/149/583.jpg אופיר חיים ובנו אור
.  |
|
אופיר חיים: "אני רק רוצה שיום אחד אור יקרא לי אבא" |
|
שחקן איסטנבולספור, שיערוך הערב את הבכורה בליגה הטורקית, מספר בגילוי לב על היום בו התגלתה בעיית ההתפתחות של בנו, כיצד ניסה לשים את הקשיים בצד ולהצטיין במגרש, ועל הרגע בגמר הגביע בו הוא נשבר |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
סער פרנקל 8/8/2004 8:00 |
|
|
|
|
 |
כשאופיר חיים יעלה היום לכר הדשא בפעם הראשונה ככדורגלן איסטנבולספור, הוא ייקח איתו מטען גדול. בין מחשבה למי למסור ואת מי להעביר, הוא יהיה ודאי גם מרוכז באשתו אורלי, ובבנו אור, שלא יהיו ביציע. לא רבים יודעים, אבל חיים (29) ישהה בשנתיים הקרובות בטורקיה לבד, ללא משפחתו, שנשארה בארץ. הכדורגלן האהוב, המצחיק והחבר'מן הוא גם ביישן ורגשן, ששמר באדיקות על בעיותיו האישיות, עליהן הוא מספר כאן בפעם הראשונה. ילדו של אופיר חיים, אור, בן שלוש וחצי, סובל מבעיית תקשורת והתפתחות. חיים ואשתו, אורלי, החלו להבחין בבעיה לפני כשנתיים. "בהתחלה לא נלחצתי", מספר חיים. "גם אני עד גיל שנה וחצי לא הוצאתי מילה
מהפה. אבל כששמנו לב שאור לא ממוקד, התחלנו לחשוב, ואז פתאום הכל בא לך כמו משמים, אתה רואה פתאום פרסומת בטלוויזיה וכתבה בעיתון שקשורים בעניין ואורלי קוראת ואומרת לי שיש איזשהו מבחן באינטרנט, שנותן אינדיקציה לאבחנה אצל ילדים. התחלנו לעבור סעיפים במבחן הזה וראינו שבאמת יש לנו בעיה עם אור. "אני לא קיבלתי את זה, אמרתי לאורלי שתעזוב אותי מהדברים האלה. כיבינו את האינטרנט. הלכנו לישון, אבל לא הצלחנו להירדם. אני קפצתי מהמיטה וחזרתי לאינטרנט ואז נפל האסימון. זו תחושה של חוסר אונים, ניפוץ הפנטזיות, החלומות ותחושת אבדון. אתה מעדיף שיקרה לך משהו ולא לבן שלך. לא חשבנו על האפשרות הזאת בכלל".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
האישה אורלי עם הבן אור
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"לא מאחל לאף אחד את מה שעברנו"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אופיר חיים הכיר את אורלי ב-1994, כשהיה חייל ושחקן בתחילת הקריירה. היא היתה תיכוניסטית, שחקנית נבחרת הנערות של ישראל בכדוריד. "אורלי באה מתחום הספורט", מספר חיים. "היא הבינה את מה שעובר עלי מצוין". לאחר שיצאו חמש שנים, החליטו למסד את הקשר. שנה ושלושה חודשים לאחר החתונה, בדיוק כשהקריירה של חיים החלה לנסוק סוף סוף, נולד בנם. "אור נולד בערך כשהגעתי להפועל ב"ש, ולאחר התקופה השחורה, הקבוצה עלתה על דרך המלך ועלינו לליגת העל. אור הביא את השינוי לב"ש, הוא האור של העיר. הלידה עצמה זה משהו עילאי. הייתי בחדר הלידה וכמעט התעלפתי, בכיתי כמו ילד. זה שינה אותי לגמרי. אתה מקבל משמעות אחרת לחיים. ברגע שזה בא לא ידעתי מה לעשות. כשזה מגיע אתה מת כל הזמן לראות אותו ולנשק אותו. "זה מצחיק, אפילו כשקיבלנו את האבחון הראשוני של הבעיה של אור, חיינו בדמיונות שזה לא אמיתי. השתדלתי לא לדבר על זה. עד היום יש לי תחושות קשות ומצבי רוח. המזל שלי הוא שיש לי אישה חזקה שלקחה אותנו בידיים. בינינו היא החזקה יותר. הקטע הכי קשה, זה שאתה לא יודע מה הולך להיות בעתיד. אם יהיה בסדר או לא, ועם זה צריך לחיות. "פנינו למכון להתפתחות הילד ושם איבחנו את אור. מאותו הרגע אני לא מאחל לאף אחד את מה שאנחנו עברנו. אני לא קיבלתי את האבחנה, ולקחנו את אור לפרופסור נורית ירמיה בירושלים. גם היא איבחנה בעיית תקשורת. האבחנה המדויקת הייתה Pdd - הפרעת התפתחות נרחבת ובעיות תקשורת וקשב. משם פנינו ליעל ביניה, שהיא אחראית על הטיפול באור. היא העבירה את אור גן בטענה שהגן הקודם היה עמוס מדי, היא ממליצה על המטפלים המסייעים. אחת מהן זו מיכל, שהיא המלאך שלו ושלנו. היא איתו מ-8 בבוקר ועד אחת כל יום. כל ההתקדמות שלו זה בזכותה. כשהיא באה בבוקר ואומרת לאור שלום, הוא מוציא אותה החוצה אבל היא מכניסה אותו לחדר הטלוויזיה. היא מבינה אותו וגם יכולה לסרב לו, מה שאני ואורלי לא יכולים".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אופיר חיים במדי איסטנבולספור. צילום: פוטו איזט
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"מי שאוהב את הכדורגל לא יכול להתנתק"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
איך ההתאקלמות בטורקיה? "השחקנים נחמדים, יש להם אופי ישראלי, צוחקים הרבה, אבל השפה קשה. כשאני אדע טורקית ההתאקלמות תהיה מושלמת. יש לי פה סוכן מקומי, מטין סטמטי, שעובד עם שחר בן-עמי, והוא עושה הכל למעני, ממלא כל בקשה שלי, מסביר לי דברים". אם אתה מספיק טוב לטורקיה, לא הגיע הזמן שתוזמן לנבחרת? "אני מאוד מאוכזב מאי הזימון האחרון. ממש ציפיתי להיות מוזמן והתאכזבתי. אני מקווה שאולי עכשיו כשאצליח פה זה ישתנה, למרות שהייתי צריך להיות בפנים לפני כן. ועם כל זה, לנבחרת יש מאמן מצוין שהתאמנתי אצלו שנתיים ונהניתי מכל רגע". איך זה שאין עליך בכל הענף אף מילה רעה, כולם משבחים אותך ואת ההתנהגות שלך? "אני לא עושה רע לאף אחד ואני לא אחתור תחת מישהו. אני אמיתי ומעריכים את זה. הכי חשוב זה להישאר מי שאני, בהצלחות ובכשלונות". מה תעשה בסוף הקריירה? "אשאר בכדורגל. אני חושב שאני יכול להיות מאמן טוב מאוד. מי שאוהב את הכדורגל באמת לא יכול להתנתק, ואני אחד שקיבל הרבה סטירות בגיל צעיר, ועובדה, הצלחתי לשרוד".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | "אשאר בכדורגל", אופיר חיים. צילום: עדי אבישי | |
|
|
|
|
|
|
|
|