 |
/images/archive/gallery/147/416.jpg אפיק ניסים ויותם הלפרין מבואסים.
צילומים: האתר הרשמי של אליפות אירופה וארכיון  |
|
|
| עתודה 2000 מול עתודה 2004: מצא את ההבדלים |
|
| שחקני נבחרת ישראל, שהיו כל כך קרובים לזהב לפני ארבע שנים, כמעט ונשכחו. העתיד של חניכי אריק שיבק ויעקב ג'ינו, מפסידי הגמר ביום ראשון, נראה ורוד יותר |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
יהודה שוחט
2/8/2004 21:15 |
|
|
|
|
|
|
|
ההפסד הכואב של נבחרת העתודה, אתמול (ראשון) לסלובניה, החזיר אותנו בדיוק ארבע שנים לאחור, אל נבחרת העתודה 2000, שאיבדה את הזהב כמעט באותה דרך. הנבחרת ההיא הגיעה לאליפות עם הרבה ביטחון עצמי והצהרות על הגעה לשלבים המכריעים, לעומת הנוכחית של אריק שיבק, שבאה לברנו עם מטרה מינימלית – להגיע לרבע הגמר.
יורם חרוש, המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות, שימש אז כמאמן העתודה וסביבו נבנה תלכיד של שחקנים שכמעט כל הבכירים שבהם כבר צברו ניסיון במשחקי הליגה. טל בורשטיין
(שעבר באותו קיץ למכבי ת"א), יניב גרין ואורי יצחקי הספיקו כבר מגיל 18 לקבל דקות משמעותיות בבני הרצליה. משה מזרחי היה חלק אינטגרלי מהפועל חולון שהתפוררה לאחר מכן. אפיק ניסים זכה להזדמנויות רבות במכבי ראשל"צ, ארז כץ היה בגיל עשרים פחות או יותר אותו שחקן שהוא היום, ואליהם הצטרפו שחר גורדון שחזר משנתיים בארה"ב, האתלט האדיר והבוסרי איציק אוחנון, איתי לב, שמוליק ברנר, אבי קזרנובסקי וצפריר וולפר, כמעט כולם כבר זכו לטעום את טעם הפרקט הישראלי הקלוקל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נבחרת העתודה, מודל 2000. צילום ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
המחדל - חוסר בדקות משחק
|
|
|
 |
|
|
|
המחדל האמיתי – והוא רשום בלעדית עם שמם של מאמני ליגת העל - הוא שהחבורה שקיבלו לידיהם אריק שיבק ויעקב ג'ינו, על אף שהיא נוטפת מכישרון, חסרת ניסיון כמעט לחלוטין. ליאור אליהו זכה לשחק דקות ארוכות בגליל, רביב לימונד עשה את אותו הדבר ברמת גן לפני שעבר לירושלים, ויותם הלפרין, ששחקנים בגילו ופחות מוכשרים ממנו כבר חורכים את הפרקט באירופה וב-NBA, קיבל דקות בעיקר בליגה. פרט לשלושה, נאלץ הצוות הישראלי להתמודד עם חבורת שחקנים חסרי ביטחון ונטולי ניסיון.
|
|
|
|
|
|
|  | | הלפרין, ליפשיץ והגביע, הערב בנתב"ג. צילום: עודד קרני | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
