 |
/images/archive/gallery/134/835.jpg לאנס ארמסטרונג עם החולצה הצהובה הכל כך מוכרת לו
צילום: רויטרס  |
|
|
|
|
| אחרי כל זכייה בטור דה פראנס, לאנס ארמסטרונג תמיד חוזר לבית בטקסס, שם מחכים לו שלושה ילדי מבחנה וחתול בשם כימו, כולם תזכורת חיה ונושמת לימים בהם נאבק על חייו. ההחלמה מסרטן אשכים עתיר גרורות הפכה את ארמסטרונג לאדם חסר פחד, שקופץ מצוקים, רוכב להנאתו בשטפונות, מתגרה בחיים ושותה אותם עד תום |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ירון טלפז, ''סופשבוע''
|
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שמנצחים את המוות, יש רק דרך אחת לחיות את החיים. הכי טובים, הכי מהירים והכי משוגעים שיש. לא כי כל רגע המחלה יכולה לחזור, אלא כי כל רגע הופך פתאום הרבה יותר משמעותי. צריך לסחוט כמה שאפשר. להרגיש את הנשימה, לוודא שאתה שם. זה מה שהוא עושה כל פעם על האופניים. חי על הקצה, חש את הכאב ונהנה. כשכולם סובלים, לאנס ארמסטרונג הוא היחיד שגם נהנה. "הכאב זמני, הוויתור נצחי", כתב בספרו האוטוביוגרפי השני, "כל שנייה קובעת", "זה השיעור שלמדתי מהמחלה".
רק לחשוב איזה יתרון אדיר יש לו על הרוכבים האחרים, אם זה מה שעובר לו בראש ברגעים הקשים בעלייה הרצחנית. בזכות הסרטן זכה כל כך הרבה פעמים בטור דה פראנס המתיש. בלי המחלה כנראה לא היה מנצח בתחרות הקשה ביותר בספורט
העולמי אפילו שנה אחת.
התמונה בשאנז אליזה בתחילת השבוע היתה שונה ממה שהורגלנו. האישה המפורסמת קריסטין, וילדי ההפריה הכל כך סימבוליים, לוק, איזבל וגרייס, לא היו שם לצד מי שהוא רוכב האופניים הגדול בהיסטוריה. בפעם השישית בשש שנים עלה על הפודיום בפריז כדי ללבוש את החולצה הצהובה, אבל את העידוד מקרוב והנשיקה קיבל מהאישה החדשה לצדו, הזמרת שריל קרואו. אולי גם השינוי הזה היה סמלי: הניצחון השישי המיוחל הוא כבר לא רק על הסרטן, אלא על ארבע אגדות אופניים שקדמו לו ב-101 שנות התחרות: מיגל אינדוראין, ברנאר הינו, אדי מרקס וז'אק אנקטיל. כל אחד מהם זכה במרוץ האכזרי חמש פעמים, אבל ארמסטרונג, החל מהשבוע, הוא היחיד שהגיע לשש, והוא כבר חושב על התואר השביעי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ארמסטרונג בטור דה פראנס. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
אסור לעלות במשקל, אסור להגיע לשיא לפני הזמן
|
|
|
 |
|
|
|
אפשר לשים לרגע את הסרטן בצד. גם בלי הניצחון היותר חשוב ויותר מדהים על המחלה, ארמסטרונג כבר שייך לחבורת הספורטאים הגדולים בכל הזמנים, גבוה ליד מוחמד עלי, מייקל ג'ורדן, פלה. אם רכיבה על אופניים היתה ספורט קצת יותר פופולרי, אולי היינו אומרים בלי למצמץ שהוא אפילו עבר אותם, כמו שעבר מאות רוכבים. ההצלחות שלו, הקאמבק, נתנו ונותנים השראה לאלפי חולי סרטן ברחבי העולם, אבל אולי השנה ההשפעה צריכה להתרחב.
אינדוראין, הינו, מרקס ואנקטיל לא זכו במרוץ אחרי שחצו את גיל 31. ארמסטרונג עשה את זה בגיל 32 ועשרה חודשים. הנה, הוא ניצח גם את הגיל. במשך שנה שלמה מתכונן ארמסטרונג לחודש אחד, בעצם לשלושה שבועות מתחילת יולי, של מאמץ אינטנסיבי בלתי פוסק בדרכים יפהפיות בצרפת וסביבותיה. אין כמעט מקצועות כאלה, לא רק בספורט, בהם מתכוננים כל כך הרבה זמן לתקופה יחסית קצרה.
|
|
|
|
|
|
|  | | בפיסגת הפודיום בפעם השישית. צילום: אי.פי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
