 |
/images/archive/gallery/132/032.jpg אוטו ריהאגל
צילום: AP  |
|
|
|
|
| שגיא כהן מסביר למה יכול להיות שגם גמר היורו יוכרע לא בזכות הברקה של שחקן, אלא דווקא של מאמן |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
שגיא כהן
4/7/2004 8:15 |
|
|
|
|
|
|
|
אם יש דבר אחד שיוון ופורטוגל שבו והראו בטורניר, זה שבכדורגל המודרני הרבה פחות חשוב מי ה-11 שפותחים , והרבה יותר חשוב מי ה-11 שמסיימים . יוון הפכה את המשחק נגד צ'כיה בהארכה, בעזרת החילוף שבו נכנס ינאקופולוס, פורטוגל עברה את אנגליה בזכות המחליפים פוסטיגה וקושטה שכבשו, והמחליף סברוסה שבישל.
וזה נכון גם מהצד השני: הן יוון והן פורטוגל לא הפסידו בטורניר הזה למחליפים. הנסיונות
של ספרד לשנות בשלהי המשחקים נגד פורטוגל ויוון נכשלו, וההפסדים היחידים של שתיהן (יוון לרוסיה, פורטוגל ליוון) היו הפסדים להרכב הראשון.
למען האמת, שתי הקבוצות האלה עובדות כל-כך טוב על נושא החילופים שבמשחק הראשון ביניהן דווקא השער השני של יוון הגיע בזכות חילוף של פורטוגל (הכניסה של רונאלדו באגף ימין). ובהרבה מובנים זה בהחלט יכול להיות המפתח גם הערב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לואיס פליפה סקולארי. מי יבריק ראשון. צילום: AP
|
|
|
 |
|
 |
|
יכולת ניטרול הדדית
|
|
|
 |
|
|
|
להרכבים הראשונים של שתי הנבחרות, ובעיקר לבלמים הנהדרים של יוון מול החלוצים הלא מבריקים במיוחד של פורטוגל, ולקישור הדפנסיבי היציב של פורטוגל מול הקשרים שלא מפסיקים לזוז של יוון, יש יכולת ניטרול הדדית סבירה בהחלט.
כך שלהוציא טעות אומללה (משהו כמו קושטיניה נגד אנגליה, או קאפסיס נגד רוסיה) קשה לראות את אחת משתי הנבחרות מנצחת מהאזורים האלה. ולכן, בהחלט יכול להיות שגם משחק הגמר של הטורניר הזה, שכל כך הרבה נקבע בו בזכות (ובגלל) החילופים, יוכרע הערב לא בזכות הברקה של שחקן, אלא דווקא בגלל הברקה יוצאת דופן של מאמן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
