 |
/images/archive/gallery/119/034.jpg ליובין, הערב. נקווה שלפחות אצלו כל המרירות יצאה מהסיסטם.
צילום: עדי אבישי  |
|
|
|
|
| ציפי שמילוביץ` על סידרת הפלייאוף המאוסה הזו, שהיתה סיום מדכא לעונה שהחלה עם אופטימיות זהירה והגיעה לשיאה באמצע הדרך בחודשיים מקסימים וחסרי קשר למציאות |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ציפי שמילוביץ'
7/6/2004 23:02 |
|
|
|
|
|
|
|
שמע ישראל, זה נגמר. סידרת גמר הפלייאוף המאוסה הזו, בין הדיקטטורה שלוקחת אליפויות כבר 400 שנה בסוויפים קלילים, תיקח אליפויות עוד 400 שנה, ובטוחה שכל מי שמנסה לנצח אותה הוא אנטישמי, לקבוצה שמישהו שיכנע אותה שמשנאה יוקדת ואולם שלא ראוי למשחק בליגה ב', יכולה לקום אלטרנטיבה אמיתית.
ברוך שפטרנו מגועל הנפש שנזל מכל רגע בסידרה הזאת. ממאמן שיורד לחדר ההלבשה לפני שהמשחק נגמר, בלי ללחוץ יד לחבר הכי טוב שלו, ומהחבר הכי טוב שלו, שלא קורא לעוזר המאמן של היריבה בשמו, ושמישהו יביא כבר את הגננת כי החיתולים של הילדים מלאים בקקה. ברוך שפטרנו מהנהלות שקוראות להרגעת הרוחות, אבל מקפידות להתסיס כל הזמן. ברוך שפטרנו ממשוררי השואה וסופרי החיזבאללה, מאוהדים שמילא הם חסרי כל הבנה בספורט, חמור הרבה יותר, הם בעיקר חסרי חינוך וחסרי תרבות, מראה מבריקה של חברה אלימה, שירדה מזמן מנכסיה.
ברוך שפטרנו משופטים שלא מתאימים לרמות האלה, וגם מכל מי שמתייחס אליהם כמו אל זבל. ברוך שפטרנו ממייסיאו באסטון, שקופץ גבוה אבל מרביץ נמוך, וברוך שפטרנו מהקטע החדש והמאכזב של ליאור 'אני גבר-גבר' ליובין, בתקווה שלפחות אצלו כל המרירות יצאה מהסיסטם ובשנה הבאה הוא יחזור להיות ליאור ליובין. ברוך שפטרנו מכל מה שקרה כאן בשבועות האחרונים והביא עונה שהחלה עם אופטימיות זהירה והגיעה לשיאה באמצע הדרך בחודשיים מקסימים, גם אם חסרי קשר למציאות, לסיום מדכא, כשבמורד הגרון מתחלקת מועקה. מועקה גדולה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
