 |
 |
|
|
|
|
| קווין גארנט, עם עוד הופעה של MVP אמיתי, סחף את מינסוטה לניצחון גדול על הלייקרס, 96:98, והאריך את גמר המערב לפחות במשחק אחד |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
30/5/2004 8:59 |
|
|
|
|
|
|
|
לא משנה איך העונה הזו תיגמר, ואפילו אם היא תיגמר ביום שני בלילה במשחק 6, מינסוטה עשתה בעונה הזו את שלה. מהביג ת'רי של גארנט, ספריוול וקאסל נשארו אמנם רק ביג טו, אבל הלילה היתה להם גם ביג קבוצה, וגמר המערב עדיין חי ונושם, לפחות לעוד יומיים.
מינסוטה 98 – לייקרס 96 (2:3 ללייקרס בגמר המערב)
ללייקרס יש תחביב בשנים האחרונות, לסגור סדרות כשאפשר. 12 פעמים רצופות הם חתכו עניין בדיוק בזמן שקיבלו את ההזדמנות הזו, אבל הפעם המוהל לא הופיע לטקס, ובמקומו הגיעו גארנט וספריוול וחתכו ללייקרס חצי מההובלה שלהם בסדרה. הלייקרס יוכלו לגמור את זה אצלם בבית מחר בלילה, אבל תהיו בטוחים שמינסוטה תילחם עד השניה האחרונה, טיפת האנרגיה האחרונה, מה שיבוא קודם.
גארנט היה עצום עם 30 נקודות, 19 ריבאונדים וארבעה אסיסטים. ספריוול, אחרי 4 מ-18 מהשדה במשחק 4, תרם 28 נקודות משלו, כשהוא עושה סל מתי שבא לו. טרנטון האסל עשה עבודה הגנתית מצוינת על קובי בראיינט, מארק מאדסן ואפילו מייקל אולווקנדי נתנו פייט מכובד בריבאונד ומתחת לסל לשאקיל אוניל, וואלי שצ'רביאק ופרד הויברג סיפקו את הנקודות בכל רגע שהיו צריכים אותם, ולמרות החוסר ברכז, הוולבס איבדו חמישה כדורים בלבד.
''הבאנו היום את האנרגיות והאגרסיביות'' אמר גארנט בסיום, ''זה לא קל בשבילי לרכז כשסם קאסל בחוץ, זו עוד אחריות, אבל אני לוקח את האחריות הזו על עצמי''. למרות השמירה האגרסיבית של קארל מאלון, ביג טיקט נתן הופעה הירואית נוספת, סטייל משחק 7 נגד סקרמנטו. אמנם בלי לקלוע סלים מטורפים בדקות ההכרעה, אבל עם גג פה, קליעת עונשין שם וכל טיפת זיעה שנותרה לו בגוף.
הלייקרס עוד פתחו מצוין והובילו 2-8, 10-20 ו-14-21 בסוף הרבע, כשהוולבס רועדים בכל זריקה לסל וכשג'ורג' ופישר מחטיאים זריקות חופשיות שיכולות לפתוח פער גדול ומוקדם. הפער לא נפתח, והלייקרס שילמו ביוקר. הוולבס ניצלו את דקות המנוחה של שאקיל אוניל כדי להשוות (23-23), ולעלות ליתרון 28-29. הלייקרס חזרו בריצת 0-8 כשקובי בראיינט לוקח אחריות, אבל ביתרון 33-40, משהו השתנה. מינסוטה נכנסה לטראנס וקלעה 17 נקודות רצופות לתוך המחצית השניה, כדי ליצור פער יציב של כעשר נקודות, עליו הצליחה לשמור כל הרבע השלישי וגם ברוב הרביעי, למרות דקות טובות של מאלון ושאקיל.
העסק עוד גדל ל-70-86, אבל אז התברר שהלייקרס טרם ויתרו. בראיינט הזניק ריצה של 10 נקודות רצופות, למינסוטה שוב רעדו הידיים, מאדסן דפק כדור ללוח ופייטון ויתר על זריקה חופשית משני מטר, רק כדי לשמוע שריקה לשלוש שניות של שאקיל. פרד הויברג החזיר לעיר שלו את המומנטום עם סל ועבירה, כשהוולבס קולעים 7 רצופות ופותחים פער של 13.
וגם כאן, הלייקרס החליטו לא להרים ידיים עד הרגע האחרון. הם לקחו פסקי זמן, עשו עבירות מהירות, קלעו סלים מטורפים וכשדרק פישר השחיל שלשה מתשעה מטר עם הבאזר, וקבע את ההפרש הסופי על שתי נקודות בלבד, הקהל היה כל כך בהלם שלקח לו כמה שניות להיזכר שהקבוצה שלו בעצם ניצחה במשחק הזה. 13 נקודות הלייקרס קלעו ב-37 השניות האחרונות, והוולבס יצאו עם חיוך קטן של אושר, חיוך עייף ואולי גם קצת מפוחד.
בראיינט סיים עם 23, אבל ב-8 מ-19 מהשדה ועם ארבעה איבודים. שאקיל, שהתחיל לקבל אספקת כדורים רק באמצע הרבע השלישי והתעורר מאוחר מדי, תרם 17 עם 13 ריבאונדים. גם מאלון ופישר תרמו 17 משלהם, כשהשלשה של דרק גם סוגרת ללייקרס 50 אחוז עגולים מהשדה. הויברג סיים עם 14, שצ'רביאק עם 11 ומאדסן עם 6 נקודות וחמישה ריב' למארחים.
''אנחנו חייבים למצוא דרך להישאר יציבים גם בחוץ'' המשיך גארנט, כשהוא נראה כמו על מנה מובחרת של ספידים, בסיום. ''בבית אנחנו עושים את שלנו, אבל חייבים לקחת את זה גם למגרשים אחרים''. והנה, הוולבס החזירו את הלחץ ללייקרס. למינסוטה כבר אין מה להפסיד והיא מגיעה למלחמה על כל הקופה בסטייפלס סנטר. לא ברור אם קאסל יהיה על הפרקט או לא, אבל האמונה של גארנט תהיה שם, והאמונה, אתם יודעים, כבר ניצחה אימפריה או שתיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
