 |
/images/archive/gallery/102/100.jpg
צילום: דני מרון  |
|
|
|
|
| אלי דריקס הדלי, שחר יודע לסגור עניינים, עסמי נאסר לא אשם. גוסטבו בוקולי רגע לפני חיפה, מספר הכל |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
לירן ברטל
24/5/2004 10:01 |
|
|
|
|
|
|
|
גוסטבו בוקולי לא חיכה עד סוף העונה כדי להפוך למלפפון הלוהט של שוק ההעברות, כשהרבה לפני השריקה האחרונה סגר במכבי חיפה. רגע לפני שהוא ממריא לחופשה בברזיל, השחקן שחצי ליגה רדפה אחריו מסכם עונה בראיון למעריב אונליין, חושב על מוקדמות הצ'מפיונס, חושף איך התנהל המו"מ עם מכבי ת"א, למה העדיף את הירוקים, ומסביר מה חיסל את נצרת בעונתה הראשונה בליגת העל.
"יום אחרי שדיברתי בפעם הראשונה עם אלי דריקס כבר פורסם בעיתונים שאני חתום במכבי ת"א", משחזר בוקולי, חבר בנבחרת העונה של מעריב, שעד היום העדיף לשמור על שתיקה. "אחר-כך אלי דריקס אמר לי שהוא היה זה שמסר לעיתון את הידיעה על החתימה. הבנתי עם מי יש לי עסק. זאת היתה התחלה ברגל שמאל מבחינתי,
לא בקבוצה שמתנהלת ככה רציתי לשחק. אין לי בעיה עם מכבי, אבל אחרי שהמו"מ דלף, החלטתי לבדוק אופציות אחרות. יום אחרי הפרסום בעיתונים התקשר יעקב שחר לעו"ד שלי איל יפה ובירר אם אכן חתמתי במכבי ת"א, וכשהבין שלא התבצעה חתימה בירר מהן דרישותיי. לי היה תנאי חשוב אחד, פרט לדרישות כספיות: שהחוזה יהיה מינימום לשנתיים. מה שאהבתי בחיפה היתה העובדה שהם פעלו במהירות וללא דיבורים מיותרים. נפגשתי עם שחר במשרדו בת"א, זיכרון הדברים כבר היה מודפס באנגלית והוא כלל חוזה לשלוש שנים ואת רוב התנאים שביקשתי, ביקשתי משחר לחשוב והוא אמר בחיוך: יש לך 20 שניות. באותו הערב חזרתי לנצרת, קיבלתי את הסכמת אישתי ולמחרת חתמתי על זיכרון הדברים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
דריקס, איוניר ואלוהים
|
|
|
 |
|
|
|
על-פי ההתרשמות של בוקולי, בחיפה ידעו לחתוך עניינים מהר, במכבי ת"א הכל היה מסורבל ואיטי: "עם דריקס הרגשתי שזה היה כמו טלפון שבור, כל פעם היתה שיחת טלפון בה הוא אומר דברים ואחרי זה מתחרט, או שלא היה נותן תשובה ואומר 'אני אחזור אליך מחר'. כנראה שלא היתה לו סמכות להעביר החלטות. כאשר דיברתי עם שחר, הרגשתי שאני מדבר עם זה שקובע".
על ההרפתקה המפוקפקת של נצרת העונה אומר בוקולי: "ההכנה לעונה לא היתה נכונה. היתה במערכת תחושה שעשינו את שלנו בעצם העלייה וכל השאר יבוא לבד. עד שהבינו כולם מה קורה ושלרדת חזרה תוך עונה אחת זאת אפשרות ריאלית, כבר היה מאוחר מדי". אמר למה לחשוב עכשיו על ספינות טובעות? "עד עכשיו הייתי רק בקבוצות עם בעיות, ולשם שינוי אני מגיע לקבוצה בה הבעיות רק טובות, קבוצה שרוצה את כל התארים ואת ליגת האלופות. לחץ? זה רק מעורר יותר מוטיבציה".
עד היום העדיף בוקולי לשמור על שתיקה. החקירות של מודיעין אזרחי על המו"מ שניהלו איתו תוך כדי העונה, ההאשמות של נצרת שהוא לא התאמץ נגד חיפה ומכבי ת"א, גרמו לו לשתוק. לא שככה הוא קשקשן גדול, "אני מאמין בבורא עולם ובעבודה קשה", הוא אומר, "שאחרים ידברו".
למרות המילים החמות לאיוניר, בוקולי שולח גם עקיצה קטנה לעבר קבוצתו לשעבר: "אתמול אלי ניר לא רצה אותי בר"ג, היום אני חתום לשלוש שנים בחיפה שהולכת לצ'מפיונס ליג.
תפסנו אותו באחת הגיחות לכנסייה ביפו, לשם הוא הולך באופן קבוע עם פבריסיו קרבאליו ארבע פעמים בשבוע. חוץ מאלוהים, יש עוד אחד בסיפור של בוקולי שבלעדיו כל זה לא היה קורה. מוטי איוניר.
"אם איוניר שאימן את הפועל ר"ג לא היה מתעקש מול היו"ר שלו אלי ניר, מי יודע איפה הייתי היום. הגעתי למבחנים במכבי פ"ת ואלי אוחנה לא רצה אותי. התחלתי להתאמן עם הפועל ר"ג ואז חתמתי. בסוף העונה הם היו חייבים לי כסף, הרבה כסף."
בזמן הפגרה של עונת 2001, איוניר, שעבר לאמן בהכח, רצה לקחת איתו את הברזילאי, הרים טלפון ופיקסס חוזה. לבוקולי, שעד גיל 18 שיחק בכלל קטרגל, לא היתה בעיה לחתום. אחרי חודש וחצי כשהכח התפרקה הוא נשאר בלי קבוצה וכבר התחיל לארוז מזוודות. באחד מהימים שהיו אמורים להיות האחרונים בארץ, הגיע עזמי נסאר לראות משחק אימון בין הכח לנצרת עילית. 20 דקות הספיקו לנסאר כדי להחתים את הברזילאי ששיחק אצלו כקשר. היום הוא כבר מסומן ככוכב, חבר בנבחרת העונה של מעריב.
"אתמול אלי ניר לא רצה אותי בר"ג, היום אני חתום לשלוש שנים בחיפה שהולכת לצ'מפיונס ליג. היום כולם מדברים עלי ובכל מקום מזהים אותי, ואז אף אחד לא דיבר עלי. אני חי את הרגע, מה שבא- בא, אלוהים מראה לי את הדרך ואני הולך לאן שהוא לוקח אותי".
בסוף העונה שעברה אלוהים לקח את בוקולי לליגת העל, אבל נצרת, שהמשיכה לחגוג במקום להתכונן, התפרקה משחק אחרי משחק, "כולם אשמים. ההכנה לעונה לא היתה נכונה. היתה במערכת תחושה שעשינו את שלנו בעצם העלייה וכל השאר יבוא לבד. עד שהבינו כולם מה קורה ושלרדת חזרה תוך עונה אחת זאת אפשרות ריאלית, כבר היה מאוחר מדי. היינו די טובים בשליש האחרון של העונה אבל זה כבר היה מאוחר".
-אולי עזמי נסאר אשם? הוא הכין את הקבוצה לליגה.
"זאת לא היתה בעיה של מאמן מתאים או לא".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | /images/archive/gallery/112/571.jpg  | | | | |  | ![]()
|
|
|
|
|
