המבחן של המדינה: פרק 3
עונת 2009/10 היא ללא ספק שנת מבחן עבור לא מעט שחקנים, ואחרי כמה מהם נעקוב עד לשריקה האחרונה. סיפור המחזור השלישי: אסולין כובש מול האקסית, זנדברג מבקיע ונפצע, ויסה ואפק לא רואים דשא ושבחון לא בולט. ומה עשה החבר מכוכב אחר? הסברים בפנים, גם סקר
הרבה דגשים בעונה ארוכה כל כך, ואנחנו בחרנו להציב את זכוכית המגדלת מעל חמישה שחקנים שצריכים לקחת את העונה הזאת בידיים ולהפוך אותה לבלתי נשכחת. בסיום כל מחזור ליגה נחזור לנבחרת שלנו, נסכם את הביצועים שלהם על הדשא, נבחן התקדמות ונייעץ הלאה. גם לכם תהיה מילה בעניין.
אז מי בנבחרת? מיכאל זנדברג ועמרי אפק ששינו פאזה ומחפשים רענון לקריירה, ג'וניור ויסה שחזר לבית"ר על תקן כוכב-על, יוסי שבחון עם צ'אנס, כנראה אחרון, לתפוס את המושכות ולהנהיג את מכבי וליאור אסולין, אישיות לא רצויה כבר בחצי ליגה, שזכה לאמון מגיא עזורי בב"ש וחייב להחזיר את החוב. אה, ויש גם חבר מכוכב אחר.
הרכש החדש של עזורי כבר עם שלושה שערים, הפעם אחרי שער בדקה ה-15. מי שלא ראה את המשחק לא זוכר את ההחמצה (המזעזעת) משלושה מטרים, אבל גם לא ראה איך אסולין היה שם כדי לנצל את הערבובייה ולדחוק את ה-0:1 של ב"ש על הפועל ת"א.
שער מול האקסית בד"כ שווה יותר משער אחד. אצל אסולין, ששליש מקבוצות הליגה אצלו נחשבות לאקסיות, זה אולי שווה
ולמרות הכל, לאחר המחזור השלישי ליאור אסולין כבר עם שלושה שערים. אפילו ממוצע לא צריך לחשב בשביל לדעת שנכון לעכשיו, גיא עזורי צריך להתמקד בעיקר בבעיות ההגנתיות שלו. למעלה יש כבר מי שעושה את העבודה.
דקות במחזור החולף: 1 (החליף את עידן ורד). תפוקה: הכיסא השני משמאל על ספסל האורחים הרבה יותר נקי עכשיו. מה הקבוצה עשתה: 1:3 בחוץ על מכבי פ"ת. מה סיפרתי בבית: "באמת התגעגעתי לאורווה". עצה לקראת המחזור הבא: נסה לפתח מערכת יחסים עמוקה יותר עם שומי, אולי מול הפועל פ"ת תראה דשא גם ליותר מדקה.
לראשונה העונה, השחקן שחזר מעונת השאלה בפ"ת נשאר על הספסל למשך 89 דקות, ופינה את מקומו לקובי מויאל, שגם עשה עבודה לא רעה. האם אפשר לקבוע שאחרי שני מחזורים בהם פתח בהרכב של שומי, מעמדו של ויסה בבית"ר מתחיל להתערער? כנראה שאין סיבה לבהלה.
בעונתו הראשונה בבית"ר ויסה הראה ניצוצות, אולם בתום אותה שנה העדיפו בבירה לשלוח אותו להפועל פ"ת לעונת חישול. המהלך הזה חישל הרבה יותר את פ"ת מאשר את ויסה, שהראה איכויות בלתי רגילות, אבל מול הפועל ת"א (0:0) ובני סכנין (0:0) הוא לא הבריק, בלשון המעטה.
אנחנו מקווים בשבילו שבשבוע הבא, מול הנציגה השנייה של פ"ת, זו שהייתה הבמה האמיתית של ויסה בעונה החולפת, הוא כבר יקבל יותר דקות, ואולי גם נתכבד סוף סוף בשער או בישול של הפרואני המוכשר.
קשה לבוא לאדון שבחון בטענות אחרי המשחק המגעיל של אתמול. אף אחד משחקני מכבי ת"א לא התעלה על עצמו במיוחד, וגם ההגנה של בני יהודה לא עשתה להם הרבה הנחות (ההתקפה זה כבר משהו אחר).
אבל דווקא בעונה שבא אנחנו רוצים לבחון את היכולות של יוסי לקחת על עצמו את הקבוצה ולהנהיג (או לפחות לנסות) את מכבי, דווקא משחקים כאלה צריכים להיות הבמה האמיתית שלו.
אתמול שבחון היה חלש והוחלף 12 דקות מפתיחת המחצית השנייה. זה עדיין אומר 57 דקות שבהן התפוקה שלו היתה מועטה מדי. שבחון היה לא מורגש, לא לקח את עצמו את האחריות אלא התנער ממנה, וחבל. מהלך אחד טוב שלו היה יכול לגמור את המשחק ב-0:1 קטן למכבי אבל גדול ליוסי. בשבוע הבא הפועל בחיפה. הזדמנות נוספת לשבחון להראות מאיזה חומר הוא באמת עשוי.
דקות במחזור החולף: 8 (הוחלף ע"י מהראן לאלא). תפוקה: שער בנגיעה הראשונה שלו בכדור. לא הייתה נגיעה שנייה. מה הקבוצה עשתה: 1:3 בווסרמיל. מה סיפרתי בבית: "אמא, אל תקליטי לי את סלטיק. אני כבר אראה את המשחק מהסלון". עצה לקראת המחזור הבא: יש לך שישה ימים להיות כשיר למכבי חיפה. תעשה את זה.
אם יש גיבור טראגי - אם מותר בכלל להשתמש במילה טרגדיה בהקשרים ספורטיביים בשבוע כזה - במשחק בווסרמיל ביום ראשון, הוא ללא ספק מיכאל זנדברג. גיבור - בגלל השער שהעניק להפועל ת"א מהפך ו-1:2 בנגיעה הראשונה של הקשר בכדור. וטראגי - בגלל הפציעה שאלצה אותו לפנות את מקומו בחלוף 8 דקות ולפספס כנראה את סלטיק ביום חמישי.
לא בטוח שזנדברג היה עולה למגרש בכזו התלהבות אם היו אומרים לו שזה יעלה לו בקרע חלקי ובישיבה בצד בליגה האירופית. אבל עובדת היותו של מיכאל שחקן שמסוגל לעלות מהספסל ולהכריע - פשוטו כמשמעו - משחקים, מעניקה לו הרבה נקודות אצלנו השבוע.
כעת המשימה המרכזית שעומדת בפני הקשר, משימה שלא תלוי רק בו, היא הניסיון להיות כשיר לקראת משחק העונה הראשון של 2009/2010 ביום שני הקרוב, כשמכבי חיפה תגיע לבלומפילד. זנדברג הכרחי למשחק של גוטמן לא רק בגלל היכולת המקצועית שלו, אלא בעיקר שגם שחקני הפועל ת"א וגם שחקני מכבי חיפה יהיו סחוטים מהזירה האירופית ומארוחות החג. מיכאל יכול להיות הג'וקר. נקווה שהפעם זה ייגמר בקצת יותר מ-8 דקות.
דקות במחזור החולף: 0 (פציעה). תפוקה: עזר להעלות את הרייטינג של הערוץ הראשון. מה הקבוצה עשתה: 0:0 עם מכבי ת"א. מה סיפרתי בבית: "יש למישהו את הטלפון של ד"ר מרטנס?". עצה לקראת המחזור הבא: אם תביא גם קערה לקליפות, השולחן בסלון לא יתלכלך מהגרעינים.
עמרי שלנו עדיין פצוע, מה ששוב מוציא אותו מתמונת המעקב לשבוע הזה. בלעדיו, הכתומים נתנו מחצית ראשונה לא רעה ומחצית שנייה נוראה, ויש סיכוי שלוזון כבר מתחיל להתגעגע. אנחנו, בכל אופן, ממתינים בקוצר רוח לשובו.
בכל שבוע נבדוק גם את מצבו של הקשר הכשרוני, הנמרץ, הסקורר, המבשל המצטיין, המנהיג ללא חת (סופרלטיבים באדיבות האתר הרשמי) – דולי ג'ונסון. הליברי כבר לא במכבי ת"א, אבל גם בסולנה הרחוקה הוא מפציץ בלי הכרה (שקר כלשהו, באדיבות האתר הרשמי).
בכל שבוע נעקוב גם אחריו. הביצועים במגרשי הליגה השבדית, ההסתבכויות החדשות עם החוק וכמובן - ציטוטים נבחרים מאתר האינטרנט האלמותי שלו. והשבוע ב"דולי-לנד": אשליות, שקרים וקשר אחד שחי בסרט
נתחיל מהסוף. אתמול א.י.ק השיגה ניצחון חוץ חשוב מאוד, 0:2 על האקן, קבוצתו לשעבר של הליברי הטוב בתבל, ונותרה במקום הראשון בליגה השבדית. הדולי שיחק 90 דקות והיה שותף לחיבוקים אחרי שני השערים, שהובקעו תוך 92 שניות. בדקה ה-27 בישל ג'ונסון, מרקוס ג'ונסון, לפלאביו. אחר כך קאיונגו-מוטומבה מצא את אובולו, שקבע את תוצאת המשחק.
נחזור קצת אחורה. בשבוע שעבר סולנה העפילה לגמר הגביע אחרי 2:3 דרמטי על אותה האקן. 5 דקות לסיום האקן כפתה 1:1 והארכה, במהלכה גם עלתה ליתרון. שתי דקות לסיום התחיל המהפך הענק. נילס-אריק יוהאנסון איזן תחילה, ופנדל של מרקוס ג'ונסון בתוספת של התוספת מנע דו-קרב פנדלים ושלח את סולנה לקרב על הגביע.
"פנדל של הליברי הבינלאומי בדקה ה-120 הרעיד את האצטדיון ונתן חותמת נוסף לשיפור ביכולתו", נכתב שם בגאווה. דולי עצמו צוטט: "זה היה כל כך נחמד לנצח ולהמשיך הלאה. זכיה ראשונה אי פעם של סולנה בגביע יהיה דבר מדהים". מדהים, דולי היקר, יהיה להבין מה לעזאזל מתחבא מאחורי דף הבית שלך.
נמשיך לעקוב אחרי הדולי שלנו גם בשבוע הבא. בינתיים, אתם יכולים לעקוב אחריו בעצמכם - באתר שלו, או אפילו בטוויטר.
המצטיין השבועי שלכם
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם