לא חכם, לא צודק
יואב גולן סבור שגם אם בן-חיים מעד, הוא אינו ראוי לסיכול ממוקד
ההחלטה לא חכמה מאחר שהיא לא משרתת שום אינטרס של קשטן, שמנהיגותו וקשיחותו הינם בבחינת אקסיומה. היא גם לא תגרום לחבר'ה לרעוד ממנו מאחר שהם רועדים במילא.
ההחלטה לא צודקת מאחר שטל בן-חיים, גם אם מעד, לא זכאי לסיכול ממוקד כאילו גנב קופת צדקה ממלון הנבחרת. הרי לו היה רוצה להתחמק מהנבחרת, בוודאי היה מוצא תירוץ להישאר בבולטון ולא להטריח עצמו 13 שעות באוויר לסלובניה, אחרי שעבר תקופת אימונים אינטנסיבית, כולל שני משחקי אימון מלאים.
אברהם גרנט, בוודאי פסיכולוג ומוטיבטור לא פחות מוכשר מקשטן, נהג לעצום עין מ'גניבות' קטנות של כוכביו באימונים. מבחינת גרנט, אין דין אבי נמני כדין קלמי סבן. יש השגות על התנהלותו של גרנט, אבל אין מחלוקת שהנבחרת שלו הייתה מחויבת לדגל.
גרנט האמין בעבודה דרך המוח, קשטן הולך בינתיים על כוח. בן-חיים, מקצוען
ההיסטוריה של בן-חיים בנבחרת מלמדת כי לא היה ראוי ליחס כזה. לעונש חמור כן, לא להדחה משפילה. לא פעם סיכן את הקריירה האישית למען הנבחרת. תמיד התייצב למשימות, היה חייל ממושמע. לא אחת הרגיש כי אינו מוערך דיו. הוא נפגע ממינויו של יוסי בניון לקפטן ועוד יותר מכך שקשטן לא הזכיר אותו במסיבת העיתונאים, בה קשר (בצדק) סופרלטיבים לבניון.
מהנבחרת נרמז אתמול כי בן-חיים הגיע טעון, אולי אפילו חיפש את הפיצוץ. גם אם זה נכון, קשטן היה צריך לנטרל את המטען. זה הרי אינטרס שלו, כי בלי הבלם, משימתו היחידה (והקשה) - להביא אותנו לאליפות אירופה - הופכת להרבה יותר מורכבת. חיבוק קטן וכמה חיזוקים לאגו במקום יחס קר כאילו מדובר במפקד מחלקת טירונים, היו מרגיעים את הטאלנט ומכבודו וסמכותו של המאמן לא היה נגרע דבר.
אז עכשיו כולם יודעים שאצל קשטן אין אתרוגים והמאמן לא עושה חשבון לשמות. יופי טופי. נותר רק לקוות שלפני ההסתערות הראשונה של קשטן, ישארו מאחוריו מספיק חיילים מיומנים ומאומנים. כי עם כל הכבוד למשמעת, לאליפות אירופה לא עולה מי שצועד הכי יפה בשלשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
