נדחתה תביעת תורמי כליות לפיצוי מהמדינה

המדינה לא תפצה 13 תורמי כליות שדרשו פיצוי לפי חוק השתלת איברים. הסיבה: הם עברו את הניתוח עוד בטרם התקבלה הפסיקה בעניין

שמואל מיטלמן | 22/5/2011 19:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בית המשפט העליון דחה היום (א') את ערעורם של 13 אנשים, שתרמו כליות לבני משפחותיהם החולים, וטענו כי על המדינה וקופות החולים לפצות אותם בשל תרומת הכליה שהיטיבה עם החולה וחסכה בהוצאות המדינה והקופות. יחד עם זאת, פטר בית המשפט את התורמים מלהחזיר כספים שכבר קיבלו מהקופות.

השתלת כליה. העליון דחה את תביעתם של התורמים.
השתלת כליה. העליון דחה את תביעתם של התורמים. צילום אילוסטרציה: רויטרס
השופטים, אילה פרוקצ'יה שפרשה, אליקים רובינשטיין ויורם דנציגר קיבלו את עמדת קופות החולים וקבעו כי הן אינן חייבות בתשלום כלשהו לתורמים, ולכן יש לבטל את תשלומי הפיצוי והוצאות המשפט שהטיל עליהן בית המשפט המחוזי בערכאה הקודמת שבה התנהל המשפט.

במאי 2008 נכנס לתוקפו חוק השתלת האיברים ואחריו נקבעו גם תקנות השתלת איברים (תשלום פיצוי והחזר הוצאות לתורם). החוק אוסר על סחר באיברים ומעגן בחוק עקרונות סיוע לתורמים בעבור רכישת ביטוח רפואי פרטי, טיפול פסיכולוגי, תקופת החלמה והחזר הוצאות. הסכומים המרביים על פי החוק והתקנות אינם רחוקים מאוד ממה שפסק בית המשפט המחוזי למערערים, 36,000 שקל לתורם.

13 התובעים במקרה דנן, התבססו על חוק זה כשהגישו את תביעתם לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את תביעתם ועל פי פסיקתו אמורות היו הקופות לשלם לכל תורם פיצוי בסך של כ-36,000 שקל. אולם, וכך גם קבע בית המשפט העליון, החוק לא חל על התביעה הזו משום שהם תרמו עוד בטרם נכנס לתוקפו.

החוק, כך התברר, לא חל באופן רטרואקטיבי. יחד עם זאת השופטים החליטו, בצעד יוצא דופן, לפטור את התורמים מהשבת הסכומים שכבר קיבלו, זאת לאור הנסיבות המיוחדות של מקרה זה ולאור החוק החדש שהסדיר את הנושא. כמו כן לא יוטלו עליהם הוצאות משפט בהליך זה.
"לא תרמו לשם פיצוי"

פרוקצ'יה קבעה: "המערערים תרמו איבר מגופם לקרובי משפחתם, ובכך תרמו לסיכויי הטבה ניכרת במצבם הבריאותי, ואפשר אף שהעלו את תוחלת חייהם. אפשר עוד, כי אגב מעשי התרומה, הביאו המערערים תועלת כלכלית למדינה, לקופות החולים, ואף לציבור כולו".

השופטת הוסיפה: "אולם אין די בכך כדי להקנות להם זכות משפטית לקבל תמורה על מעשי התרומה – בין תמורה על עצם תרומת האיבר מגופם, ובין פיצוי ממוני על הפסדים ישירים ועקיפים שנגרמו להם עקב ניתוח ההשתלה".

השופטת הסבירה כי חוק השתלת איברים ותקנות פיצוי לתורם, נשענים על התפיסה כי, מצד אחד, אין להתיר בשום מצב סחר באברים לצורך השתלה, ומנגד הם תומכים בעקרון כי אין זה ראוי שאדם התורם מאבריו לצורך הצלת חיים של אחר,

ייאלץ לשאת בנטל הכספי שייגרם לו עקב הליך התרומה.

עם זאת, ציינה פרוקצ'יה כי "החוק והתקנות נכנסו לתוקף לאחר שבוצעו ניתוחי ההשתלות בנסיבות מקרה זה. לכן, המערערים בענייננו אינם זכאים לפיצוי מכוח החוק והתקנות, שהרי לא הוכרה בהם זכות לתשלום של תורמים שניתוחי ההשתלות באבריהם בוצעו קודם לתחילת תוקפם".

השופט רובינשטיין הסכים וציין כי התובעים תרמו איברים לקרוביהם מתוך אהבה ומחויבות רגשית ואנושית מן המעלה הראשונה. "הם לא עשו כן לשם פיצוי", אמר. "אך ברי כי אותם שיקולים שעמדו בפני המחוקק בקבעו בחוק ובתקנות את הפיצוי וההחזר הכספי, יפים מוסרית גם לגביהם". השופטים קראו להצטרף למפעל תרומות האברים של ארגון "אדי", במסגרת המרכז להשתלות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''רפואה''

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים