העיקר הבריאות: פרק 21 - מישהו מטפל בך
תשכחו את כל מה שידעתם על תפקיד האחות בקהילה ובבתי החולים ותכירו את הדור הבא של האחיות
דורית מנור וחיה פקר צילום: אלי דדון
לפני מספר שבועות למשל, אחות-התאוששות בבית החולים כרמל שבחיפה סיימה בערב את המשמרת והלכה לכיוון הרכב כדי לחזור לביתה. בדרך לרכב היא זיהתה נהג מונית שהיה עוד פחות רגוע מהמצב הלא-רגוע בו נמצאים רבים מנהגי המוניות בדרך-כלל. האחות זיהתה מיד כי הנהג סובל מאירוע לבבי, היא הזעיקה עזרה, דאגה לפנות את הנהג למיון, נעלה את המונית ואפילו הביאה לנהג את מפתח הרכב. כמעט מיותר לציין, אבל לא רק האבחון המהיר והטיפול המיידי הצילו את חייו של הנהג, אלא גם העובדה שיותר ממחצית האחיות בבית החולים כרמל של "שירותי בריאות כללית" עברו הכשרה מיוחדת של מחלקת טיפול נמרץ, מה שמאפשר להן זיהוי וטיפול מיטביים של מצבי חירום רפואיים.
דורית מנור, מנהלת סיעוד מחוז חיפה והגליל המערבי ב"שירותי בריאות כללית" ממהרת להבהיר כי למרות השימוש במילה סיעוד, הטיפולים באנשים סיעודיים הוא חלק קטן מתוך שלל התחומים בהן מטפלות אחיות "הכללית" במרפאות הקהילה במחוז ובבית החולים כרמל. מנור: "מה שמייחד את הסיעוד בקהילה הוא ההתמקדות בחינוך - חינוך לשמירת הבריאות ולא רק טיפול בבעיות הרפואיות. חינוך לבריאות מתחיל למעשה עוד לפני ההיריון, נמשך בהיריון, בלידה, בטיפות החלב במחוז חיפה ששייכות ל'כללית' ולא למשרד הבריאות. הטיפול והדאגה למטופלים הצעירים נמשכת לאחר ימי טיפת חלב במרפאות הקהילתיות ונמשכת שם עד שהמטופלים מגיעים למאה ועשרים.
"אדם הוא מכלול שבו יש את הגוף, הנפש, הסביבה והתמיכה שלה האדם זוכה. לכן כשמדברים על בריאות אנחנו לא מתמקדים רק בטיפול במחלה או במצב של היעדר מחלה אלא בשילוב של בריאות פיזית ונפשית. כדי לאפשר זאת במחוז חיפה של הכללית יזמו מספר רב של סדנאות לטובת המבוטחים המכסות כמעט כל תחום אפשרי, כולל סדנה חדשה שבה לומדים איך להיות סבא וסבתא מעורבים".
אשפוז בקהילה
מנור מסבירה כי כדי להקל על החולים וגם בשל שיקולים רחבים יותר, יש שאיפה להקטין ככל האפשר את מספר ימי האשפוז וליצור מעין "אשפוז-ביתי" של אנשים שמצבם הבריאותי מאפשר זאת. כך למשל יש כיום חולים מונשמים המטופלים בביתם, מציאות שבעבר איש לא היה מעלה בדעתו שהיא אפשרית.
בגילוי לב מרתק מנור מודה כי בעבר הרחוק הגישה של מערכת הבריאות היתה פטרנליסטית והתבססה על "הנחתת" הוראות על מטופלים מהמגזרים השונים. כיום השאיפה היא להתאים את השירות למטופל ולא את המטופל לשירות. מאידך, גם בקבוצות אוכלוסייה הומוגניות נרשמת בשנים האחרונות פתיחות כלפי רפואה מונעת ומחקר גנטי. כך למשל רבנים מובילים בציבור החרדי הגיעו למסקנה כי לאחר שאשה מפילה מותר לבצע בעובר נתיחה שלאחר המוות, בניסיון לאתר את הסיבה להפלה ולמנוע
הפלות עתידיות, זאת למרות שההלכה אוסרת באופן עקרוני נתיחות שלאחר המוות. במגזר הערבי והדרוזי שבהם תופעת נישואי קרובים עדיין שכיחה וגורמת גם ללידות מרובות של ילדים הסובלים מבעיות גנטיות שונות, יש כיום פתיחות גדולה מבעבר לבדיקות גנטיות שונות ולטיפולי שונים המקטינים אפשרות ללידה של ילדים הסובלים כבר עם לידתם מבעיות רפואיות קטלניות.
מנור גם מציינת כי בשנים האחרונות יש הרחבת סמכויות ואחריות של האחות הפועלת בקהילה ולמרות שליבת העבודה של האחות היא כמובן הטיפול בחולה, כיום האחיות נדרשות גם להעניק למבוטחים הדרכה. לדוגמה – במסגרת מיזם חדש המכונה "כללית לידיעתך" המופעל גם במחוז חיפה, על האחות להביא בפני המטופלים למטופל מקסימום מידע על הזכויות והזכאויות המגיעות למבוטחים על פי החוק.
אחות שהיא ד"ר
בית חולים כרמל אלכס רוזקובסקי
מנור: "בנוסף לעובדה שיותר ממחצית האחיות בבית החולים כרמל עברו הכשרת טיפול-נמרץ, יש אחיות שעברו השתלמויות מיוחדות בתחומים ייחודיים כגון אי ספיקת לב, טיפול בפצעים מורכבים, מונשמים בקהילה, טיפול בחולים בעלי סטומה, טיפול בחולים סוכרתיים, יחידת אחיות שהמטפלות בחולים אונקולוגיים המטופלים ב'הוספיס-בית'.
פקר מוסיפה ומציינת כי קיים גם שיתוף פעולה ייחודי בין בית החולים כרמל למחוז חיפה והגליל של שירותי בריאות כללית - בניגוד למצב המקובל בארץ בו חולה מטופל על ידי רופאים בבתי החולים אך לאחר השחרור הוא חוזר לקהילה ונפגש עם רופאים אחרים. במחוז חיפה של "הכללית" הדברים מתנהלים אחרת וכך קורה שגם רופאי בית החולים כרמל וגם האחיות במרכז רפואי זה, נמצאים חלק מהשבוע במרפאות הקופה בקהילה. כך נוצר למעשה רצף טיפולי מיטבי והחולה איננו מוקפץ ככדור בין רופאי ואחיות בתי החולים לרופאי ואחיות הקהילה וחוזר חלילה. יצוין כי בנוסף לצוות האחיות הגדול והמנוסה של בית החולים, ב'כרמל' מעצימים ומשפרים את השירות למטופלים גם בעזרת 250 סטודנטים ממכללת עמק יזרעאל המשתלמים בבית החולים במסגרת הלימודים והחובה בהתנסות קלינית.
בשנים האחרונות לאחר תהליך ארוך ומורכב זכה בית החולים כרמל בתו תקן על ידי ארגון ה-JCI (המקבילה של תקן ה"איזו" המקובל בענף התעשייה). פקר ומנור מסבירות כי כדי לזכות בתו התקן היוקרתי נבחן מחדש כל שלב בטיפול לו זוכים המבוטחים בית החולים ונקבע סטנדרט אחיד של איכות ובטיחות במסגרת הטיפול הרפואי והשירות לו זוכה כל חולה. האחיות כמובן הן שותפות מרכזיות בהטמעת סטנדרט הטיפול והשירות החדשני והדוגמה הבולטת ביותר היא בתחום הניתוחים - החל מהרגע בו נקבע כי על החולה לעבור ניתוח, הוא עובר הכנה שמעניקה לפני הכל את המידע שלו הוא זקוק, כולל תשובה לשאלה מה הסיבה לביצוע הניתוח, מה ההליך הרפואי שעתיד להתבצע, מה מטרתו, כיצד הוא יבוצע, אילו השפעות עשויות ועלולות להיות לו. הליווי הצמוד נמשך גם לאחר הניתוח וחלק משמעותי ממנו נוצר בשל מהפכת המחשוב במסגרתו במהלך השנתיים האחרונות נפרדו בבית החולים מהעטים איתם הרופאים שרבטו מילים קשות לפיענוח על גבי גיליונות רפואיים מתכלים. כיום כל הפקודות הרפואיות מוזנות למקלדת המחשב ונאגרות בתיקו הווירטואלי של החולה. יתירה מכך – התיק הרפואי של החולה משגר אוטומטית הודעה על האשפוז ועל השחרור הצפוי לאחות האחראית במרפאה אליה שייך המטופל. כך יכולה האחות לדעת מתי המטופל שוחרר, מתי הוא אמור להגיע לביקורת ומה הטיפול השוטף והתרופות להם החולה נזקק.
פקר: "בנוסף להרחבת הסמכויות של האחיות בימים אלו עמלים בבית חולים כרמל על מודל שירות חדש שיאפשר למטופל לדעת את כל הזכויות שלו הן כחולה מול הקופה והן מול שאר הרשויות, כמו למשל הזויות המגיעות לחולה מהביטוח הלאומי. המודל גם ייצור מצב בתחילת משמרת המטופל יידע מי האחות שאחראית על הטיפול בו, האחות תיגש למטופל ותשאל לשלומו גם בלי שהוא יקרא בו אחות תבקר אצל מטופל הזקוק לכך, גם בלי שהוא יבקש זאת בעזרת הזמזם. השיטה החדשה כבר הופעלה בחטיבת הקרדיולוגיה המובילה של בית החולים וכן בחטיבה הכירורגית, ובקרוב הדבר ייושם גם בחטיבה הפנימית. במחלקות שבהן כבר פועלת השיטה גילינו עלייה ברמת שביעות הרצון של המטופלים ובתחושת הביטחון ומחקרים בעולם גם גילו שהדבר מקטין את מספר המקרים בהם חולה מזעיק את האחות אל מיטתו".
נא להמתין לטעינת התגובות
