תרשמו את זה: איך למנוע פגיעה בזיכרון
הימנעו מפעולות אוטומטיות, סדרו את החפצים האישיים במקומות קבועים וערכו רשימות. זה יכול לעזור
תהליך הזיכרון מורכב משלושה מהלכים שונים - קליטה, אחסון ושליפה. בתהליך הקליטה אנחנו סופגים את המידע הרב שאנחנו נחשפים אליו. לאחר סינון, עובר המידע החשוב לנו או הרלוונטי יותר לשלב הבא, תהליך האחסון.
שם נשמר המידע לשניות ספורות או ימים בודדים כזיכרון לטווח קצר ועד עשרות שנים, או לכל חיינו במסגרת זיכרון לטווח הארוך. לאחר שהמידע מאוחסן, אנחנו יכולים לעשות בו שימוש ולשלוף אותו מהזיכרון ליומיום. כאשר אנחנו לא מצליחים לנצל את המידע באופן קליל ויעיל ונתקלים שוב ושוב בתחושה של "נו, איך קוראים ל...", אנחנו סובלים למעשה מאובדן זיכרון ברמות משתנות.
בעיות של אובדן זיכרון נובעות מגורמים שונים כמו גיל מבוגר, חוסר איזון תרופתי, מחלות, פגיעות ראש ומצב נפשי. הראשון שנפגע הוא בדרך כלל הזיכרון לטווח הקצר, מכיוון שהוא מוטמע פחות במוחנו לעומת זיכרון ארוך טווח.
עצות להתמודדות עם ירידה בזיכרון:
בדיקה בריאותית - ירידה בזיכרון מעידה לעתים על חוסר בוויטמין B12, דיכאון, בעיות תזונה, הפרעות שינה או חוסר איזון תרופתי. פנו לרופא המשפחה, עברו בדיקות כלליות למציאת מקור הבעיה ובקשו טיפול בעת הצורך.
להימנע מביצוע פעולות אוטומטיות - פעמים רבות במהלך היום אנחנו מנסים להיזכר אם ביצענו פעולה מסוימת: "האם כיבית את הגז?", "נעלתי את הבית כשיצאתי?". פעולות אלה נעשות לרוב בצורה אוטומטית, מבלי שנקדיש תשומת לב לעצם העשייה.
מומלץ להימנע מפעולות אוטומטיות, יש לחזור בקול בעת ביצוע הפעולה. תשומת הלב שתוקדש לביצוע תקל עלינו מאוחר יותר להיזכר בביצוע. לדוגמה, אם תאמרו לעצמכם: "אני מניח את המשקפיים על השידה בכניסה", תוכלו יותר בקלות להיזכר איפה המשקפיים כשתחפשו אותם מאוחר יותר.
זכירת דברים באופן אסוציאטיבי - פעולה שמקלה על זכירת הפריט ושליפתו בעת הצורך.
סדר בחפצים האישיים - הגדירו
רשימות - ערכו רשימה של דברים לעשות: קניות, זמני נטילת תרופות. הרישום עצמו יוצר סדר, מביא לתחושת ביטחון ועוזר בסופו של דבר לזיכרון.
שיטות אימון עצמי לשיפור הזיכרון - שימוש פעיל במידע שאותו מנסים לזכור יקל על פעולת שליפת המידע בעת הצורך. העיקרון המרכזי של שיטות האימון העצמי לשימוש בזיכרון, הוא העברת האחריות על יכולת הזיכרון לאדם עצמו בכך שהוא זה שבוחר מה ברצונו לזכור. תרגול יוצר קשר בין סיבי העצב של המוח ומחזק את הזיכרון.
מנמוניקה - שם כולל לקבוצת פעולות חזותיות ומילוליות שעוזרות לזכור דברים רבים באמצעות קישורם לפעולות אלה. מנמוניקה חזותית יכולה להיות לדוגמה שימוש בפרקי כף היד לזכירת חודשי השנה, כך שכל פרק מציין חודש של 31 יום וכל שקע חודש של 30 יום. מנמוניקה מילולית נפוצה היא שימוש בראשי תיבות או במשפטים משעשעים שעוזרים לזכור סדרות של פרטים.
חזרה על מידע - קריאה נוספת או חזרה על המידע שקיבלתם עד שייקלט. חשבו על מצב שבו מבקשים מכם לזכור מספר טלפון או כתובת לרגע ואין לכם איפה לרשום. כדי לא לשכוח תחזרו על המידע שוב ושוב, אולי אפילו תחלקו אותו לפי הספרות או תאמרו אותו בצורה מסוימת, כאילו מולחנת, כדי שיהיה קליט יותר.
סימון משפטים - במהלך קריאה, מומלץ לסמן משפטים חשובים בטוש זוהר. הסימון עוזר לסנן את המידע ולהתמקד במה שחשוב.
לימוד מידע חדש - לימוד שפה חדשה או כל תחום שאינו מוכר.
התעמלות למוח - קיימות היום תוכנות מחשב רבות וספרים המיועדים למטרה זו.
אורח חיים בריא מסייע לשמירה על הזיכרון
תזונה נכונה - תזונה מאוזנת ואכילת דגים וכמות מספקת של B12, כמו גם שתיית שלושה ליטר מים ביום הוכחו כיעילים בשמירה על זיכרון. אפילו כוס יין אחת.
פעילות גופנית - משחררת חומרים כימיים בגוף (אנדרופינים) שמסייעים לשמירת הזיכרון.
מה היא מרפאת זיכרון?
ברחבי הארץ ישנן 26 מרפאות זיכרון בהן ניתן לפגוש צוות רב מקצועי הכולל רופאים מומחים מתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה והגריאטריה, עובדים סוציאליים ומרפאות בעיסוק. במרפאות אלה עובר החולה אבחון קוגניטיבי מקיף, על מנת לקבוע את סוג ושלב הדמנציה ממנה הוא סובל.
האבחון כולל בדיקות מעבדה, בהן גם שקיעת דם, ספירת דם ובדיקת תפקודי בלוטת התריס. אצל חלק מהחולים מבוצעת גם בדיקת הדמיה מוחית ממוחשבת, על מנת לוודא שהחולה לא סובל מבעיות כמו פגיעות בכלי דם מוחיים וכדומה.
הצוות במרפאה מסייע למשפחה לבנות תכנית טיפול המתאימה למצבו של המטופל ומספק לו מידע ראשוני על הזכויות והשירותים הקיימים עבורו בקהילה.
הכותבת היא עובדת סוציאלית במרכז מידע רעות-אשל ומשפחה מטפלת. מידע נוסף ויעוץ אפשר לקבל במרכז המידע רעות-אשל בטל: 1-700-700-204, או באתר האינטרנט משפחה מטפלת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם