אוסטיאופורוזיס: גם גברים יכולים לסבול מהמחלה מבלי לדעת
בניגוד לנשים, אוסטיאופורוזיס לרוב אינו מאובחן אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון, בעיה ההופכת לשכיחה יותר ככל שעולה הגיל, היא אחד הגורמים המרכזיים למחלה. לכן, אם אתם סובלים מבעיות בתפקוד המיני, מעייפות וממצבי רוח, לכו להיבדק
"לאחר שנים של ירידה הדרגתית בצפיפות העצם, העצמות נחלשות ונפגעת יכולתן לעמוד בעומס - אז זהו מצב של אוסטיאופורוזיס", מסביר ד"ר רענן טל, אורולוג מומחה בבית החולים בילינסון וחבר באורומדיק, מרפאת אורולוגים מומחים בבית החולים אסותא. "במצב שכזה קיים סיכון מוגבר לשברים, גם מחבלות קלות יחסית. בשלב המתקדם של המחלה מופיעים שברים בעצמות, בעיקר באלה הנושאות בעומס רב כמו חוליות הגב ועצמות הירכיים".
טל מסביר כי אוסטיאופורוזיס בגברים היא מחלה המתחילה לרוב בגיל המעבר, מפני שבתקופה זו תהליכי ההזדקנות של הגוף גורמים להאטה בבניית העצם ולהיחלשות העצמות. בעוד שנשים בגיל העמידה מופנות כעניין שבשגרה לבדיקת צפיפות העצם לשם אבחון אוסטיאופורוזיס, אצל הגברים הבעיה לרוב אינה מאובחנת ואינה מטופלת.
"חשוב להכיר את הסיבות למחלה ולאבחנה בשלב מוקדם. טיפול נכון יכול להאט את תהליך דלדול העצם ולמנוע שברים בעתיד", אומר ד"ר טל. "שברים אמנם עלולים להתרחש גם אצל גברים עם מסת עצם תקינה, אבל האוסטיאופורוזיס מגביר את הסיכון לשברים ומקשה על הטיפול בהם".
ושברים עלולים אפילו לסכן חיים, כפי שמסביר ד"ר טל: "כשליש מכל השברים בירך הם אצל גברים, ויותר גברים מתים מנשים כתוצאה מסיבוכי שברים בירך. שיעור התמותה משבר בירך בגברים גבוה מאוד, כ-37.5%".
מחלת האוסטיאופורוזיס בגברים לא מופיעה בלי סיבה. בקרב 60% מהגברים אפשר לאתר את מה שגרם למחלה ולעתים יש אפשרות לטפל בגורם עצמו ולא רק במחלה. "סיבות אפשריות להופעות המחלה עלולות להיות שימוש מופרז באלכוהול, עישון, מחסור בוויטמין D, מחסור בסידן או שימוש ממושך בתרופות מסוימות כמו תרופות מקבוצת הסטרואידים הניתנות במחלות כרוניות", מסביר ד"ר טל.
לדברי ד"ר טל, אחד הגורמים העיקריים לאוסטיאופורוזיס בגברים הוא מחסור בהורמון טסטוסטרון. "חוסר בטסטוסטרון הוא בעיה הנפוצה בעיקר בגיל המעבר, ומאחר שהורמון זה משתתף בתהליכי בניית העצם בגוף, הסיכון לאוסטיאופורוזיס גובר בתקופה זו", הוא מוסיף.
"נמצא קשר סטטיסטי בין רמות טסטוסטרון נמוכות בגוף לבין אוסטיאופורוזיס, כאשר הוכח כי לגברים עם רמת טסטוסטרון
"גורמי הסיכון לחוסר בטסטוסטרון הם מחלות רקע כגון סוכרת, הסינדרום המטבולי (השמנה, יתר לחץ דם, יתר סוכר בדם, יתר שומנים בדם), סרטן, מחלות או ניתוחי אשכים, ואף נטילת תרופות מסוימות המשנות את המאזן ההורמונלי. חשוב לזהות את המחסור בטסטוסטרון, שכן קיים טיפול יעיל לבעיה זו".
ניתן לטפל בבעיה באמצעות מתן טסטוסטרון בצורת ג'ל הנמרח על עורו של המטופל, כגון טסטומקס או אנדרוג'ל, או בזריקה, כגון נבידו וטסטווירון. עם טיפול מתאים, רמת הטסטוסטרון חוזרת במהרה לערכים התקינים והשיפור בהרגשה מופיע תוך תקופה קצרה.
ד"ר טל: "בשימוש יומי בתכשירי טסטוסטרון המבוססים על ג'ל, למשל, מתייצבת רמת הטסטוסטרון בערכים תקינים תוך יומיים-שלושה ונשמרת כל עוד מתמידים בטיפול. חשוב לשמור על רצף הטיפול בטסטוסטרון בג'ל, שכן עם הפסקתו דועכת רמת הטסטוסטרון תוך יממה עד יומיים".
הכניסה לגיל המעבר בגברים אינה ברורה כמו בנשים, שתחילת גיל המעבר בגופן מגיעה עם סיום הווסת. גברים רבים סובלים לאחר גיל 50 מבעיות בתפקוד המיני ובחשק המיני, מעייפות וממצבי רוח, ולא מקשרים בין הבעיות האלה לבין אפשרות של מחסור בטסטוסטרון בגופם, למרות שזאת אחת מתופעות גיל המעבר בגברים.
מחסור בטסטוסטרון עלול לגרום לשינויים התנהגותיים בגברים בוגרים, דוגמת נטייה לדיכאון או שינויים חדים במצב הרוח. האבחון של חוסר בטסטוסטרון מבוצע על ידי הערכה של התסמינים האופייניים ומדידה של רמת הורמון הטסטוסטרון בבדיקת דם פשוטה, הניתנת לביצוע בכל קופות החולים.
"על פי הערכות מחקריות, כעשרה אחוזים מהגברים מעל גיל 50 לוקים במחסור בטסטוסטרון", מתריע ד"ר טל. "בגילאים מבוגרים יותר שיעור הסובלים ממחסור בטסטוסטרון אף עולה ומגיע לכדי 20% אצל גברים מעל 60.
"לאחר גיל 70 שליש מהגברים יסבלו מהבעיה. תסמיני האוסטיאופורוזיס מופיעים מאוחר, כאשר המחלה נמצאת במצב מתקדם, וכל חבלה קלה עלולה לגרום לשבר משמעותי. לכן, חשוב לאבחן מוקדם האם הגבר סובל ממחסור בטסטוסטרון, שהוא הגורם העיקרי לאוסטיאופורוזיס.
"כאשר גברים לאחר גיל 50 חווים תסמינים העלולים להיות תסמיני גיל המעבר, כדאי להגיע לרופא ולהיבדק על מנת לאבחן האם הם סובלים ממחסור בטסטוסטרון. כאשר מאובחן חוסר טסטוסטרון, כדאי גם לערוך בדיקת צפיפות עצם כדי לאבחן האם קיימת הידלדלות במסת העצם".
מסתבר שקיימת תופעה חדשה יחסית, העלולה לגרום למחסור בהורמון אצל הגברים, ובהמשך גם לאוסטיאופורוזיס. לדברי ד"ר טל, "בשנים האחרונות אנו עדים לאוכלוסיה נוספת של גברים הנמצאים בסיכון לחוסר טסטוסטרון: גברים צעירים נוטלים תכשירי טסטוסטרון במינון גבוה לשם פיתוח הגוף והעלאת מסת השריר.
"הם אינם סובלים ממחסור בטסטוסטרון כל עוד הם משתמשים בתכשירים, אך השימוש הממושך במינון המופרז גורם להתנוונות של האשכים ולאיבוד יכולת יצור הטסטוסטרון של הגוף. עם הפסקת נטילת התכשירים, צונחת רמת ההורמון לערכים נמוכים, הגוף אינו יכול לייצר את כמות הטסטוסטרון הדרושה וגברים אלה חשופים לתופעות חוסר הטסטוסטרון וכמובן גם לאוסטיאופורוזיס".
לכן, לשם מניעת אוסטיאופורוזיס חשוב להכיר את גורמי הסיכון למחלה. בנוסף לשימוש המסוכן בתכשירים להעלאת מסת השריר, כדאי להימנע מצריכת אלכוהול מופרזת, מעישון או מתרופות העלולות לגרום לאוסטיאופורוזיס. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מבוקרת, בהנחיה מתאימה, ולהקפיד על תזונה נכונה.
"הטיפול במחלה הוא טיפול תרופתי שמסייע לבניית העצם וכן תוספי סידן", מוסיף ד"ר טל. "מאחר שלטסטוסטרון תפקיד חשוב בבניית עצם, הטיפול באוסטיאופורוזיס יהיה יעיל יותר אם ישולב בטיפול במחסור בטסטוסטרון. ניתן להאט את התקדמות האוסטיאופורוזיס ולמזער את ההשלכות הבריאותיות של המחלה על ידי העלאת המודעות לבעיה, אבחון מוקדם וטיפול בחסר טסטוסטרון.
"גברים לאחר גיל 50, כאלה שסובלים מסוכרת, השמנה ומחלות כרוניות אחרות, גברים שנמצאים לאחר טיפולים בסרטן, לאחר ניתוחי אשכים או כאלה שנטלו תכשירי הורמונים לפיתוח הגוף לאורך זמן נמצאים בקבוצות הסיכון העיקריות למחסור בטסטוסטרון ולאוסטיאופורוזיס. לכן חשוב שיגיעו לרופא וייבדקו בזמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם