מכת הסרטן: איך לא להיכנס לסטטיסטיקה
שלושה רופאים מומחים כותבים על ההתקדמות בסוגי הסרטן בתחומים שלהם ומסבירים מה חשוב לדעת
סרטן השד, הנוצר כתוצאה מחלוקה לא מבוקרת של אחד התאים המצפים את בלוטות החלב, הוא המחלה השכיחה ביותר מבין מחלות הסרטן בקרב נשים. אף על פי כן, התמותה מהמחלה נמוכה, ומהווה רק כ-15% מהתמותה ממחלות הסרטן השונות.
לסרטן השד אין סימנים וסימפטומים בשלבים הראשונים, אולם ישנן כמה דרכים לגלות אותו גם בשלב מוקדם. למעשה, הסיכויים לאתר את הגידול בשלב מוקדם גדלים כאשר הכירורג מתאים את הבדיקות הנכונות לפי מבנה השד ואת תדירות הבדיקות לפי דרגת הסיכון.
מבחינת הטיפול, מחקרים רפואיים הראו שאין שוני בתוחלת החיים בין כריתת שד מלאה לכריתת הגוש, ואף לא בסיכון של חזרת המחלה. עוד התברר, שאם לא מקרינים את השד לאחר כריתת הגוש בלבד, החזרה המקומית של הגידול היא באחוזים גבוהים, אך אינה משפיעה על תוחלת החיים. לכן, ההמלצה כיום היא על כריתה חלקית והקרנות.
כאשר מדובר בגוש אחד קטן, אפשר להסתפק בכריתה חלקית בלבד, שהיא הוצאת הגוש הסרטני מהשד. זהו הניתוח שרוב הנשים בוחרות לעבור כיום. כמו כן, במידה והמטופלת משנה את דעתה, אפשר בשלב שני לעבור כריתה מלאה.
חזרה מקומית של הגידול בכריתה חלקית היא בשכיחות גדולה יותר, ולכן כריתה חלקית מלווה בהקרנות לשד. חשוב לציין שאין קשר בין סוג הניתוח לצורך בטיפולים כימותרפיים. כמו כן, אין קשר בין סוג הניתוח לסיכון לגרורות או לתמותה בעתיד.
יש מצבים שבהם חייבים לבצע כריתה מלאה. לרוב אלו מצבים שבהם התגלה יותר מגוש אחד או שהגוש מאוד גדול או שאי אפשר להקרין את השד מסיבות שונות. אם הוחלט לבצע כריתה מלאה, צריך להחליט האם לבצע את שחזור השד יחד עם הניתוח או לאחר גמר הטיפולים.
במקרים חריגים, כאשר לא ברור לאחר בדיקה ידנית של הכירורג, ממוגרפיה ואולטרסאונד איזה ניתוח עדיף, יש צורך לבצע גם בדיקת MRI. יש לבצע את הבדיקה רק אם היא מוסיפה מידע חשוב לצורך קבלת החלטות טיפוליות וניתוחיות. MRI מעכב את הניתוח בכשלושה שבועות, ובמחקרים שונים הוכיחו שברוב החולות הבדיקה מיותרת.
סרטן שד יכול לשלוח גרורות לעצמות, לריאות ולכבד. אפשר לבדוק הימצאות גרורות במקומות אלו באמצעות CT חזה ובטן, ומיפוי עצמות. PET CT היא בדיקה חדישה יחסית שניתן לזהות באמצעותה גרורות בגודל מעל 7 מ"מ, בעוד מיפוי עצמות רגיש יותר לזיהוי גרורות בעצמות.
בגידולים קטנים מאוד, בשלב התחלתי, אין צורך בבירור מקיף לפני הניתוח. כאשר הגידול גדול יותר ויש סיכון לגרורות יש לבצע את הבדיקות לפני הניתוח - ואם יש גרורות, מתחילים בטיפולים אונקולוגים ולא בניתוח. כל בחירה בטיפול חדשני או ניסיוני צריכה להתקבל לאחר שיקול דעת מעמיק, בהתייעצות עם רופא. יש לשקול את הטיפול מול הטיפולים המוכרים והמוצלחים ביותר עד כה.
ד"ר קרני היא כירורגית שד בליידי אסיא - המרכז לבריאות השד מקבוצת אסיא מדיקל, יוזמת ומקימת מכון לבריאות השד בבית חולים אסף הרופא
גידולים בכבד - פרופ' אברהם צ'רניאק
גידולים ממאירים של הכבד יכולים להיות ראשוניים או משניים (גרורתיים). גידול ראשוני של הכבד הינו הסרטן החמישי בשכיחותו בעולם, ומופיע ברוב המקרים בנוכחות שחמת של הכבד. הכבד הוא המקום השכיח ביותר להופעת גרורות מגידולים ממאירים של מערכת העיכול.
הטיפול במחלה גרורתית של הכבד הוא רב תחומי, ומצריך מומחים מתחומים שונים. צוות כזה יכלול אונקולוג, כירורג, ולפי הצורך - רדיולוג שמומחה בפעולות פולשניות, גסטרואנטרולוג, וכירורגים נוספים.
במקרה של גידול כבד ראשוני, כריתה כירורגית היא היעילה ביותר, במידה וניתן לבצעה. לעומת זאת, במקרי גידולי כבד ממאירים הטיפול היעיל ביותר הוא כריתת כבד חלקית, אותה ניתן לבצע במקרי גרורות ממערכת העיכול, בעיקר כשהן ממקור מעי גס.
נכון לבצע ניתוח כריתת כבד חלקית רק במקרים שבהם אין מעורבות גידול במקומות אחרים, או שכריתת הכבד החלקית היא חלק מתכנית טיפולית שמטרתה לכרות/להשמיד את כל הגידולים בכל מקומות המצאותו.
כיום יש אמצעים נוספים לטיפול בגידולי כבד, בשיטות של הרס מקומי של הגידול. אחת מהן היא שימוש באנרגיית RF (הרתחה של הגידול באמצעות אנרגיית גלי רדיו), היעילה בטיפול בגידולים עד קוטר שלושה ס"מ. שיטה נוספת נקראת הקפאה - הכנסת מחט למרכז הגידול ויצירת כדור קרח סביבו. שיטה
ניתוח כריתת הכבד מבוצע בהרדמה כללית. בחלקו הראשון של הניתוח מתבצעת הערכה לפרוסקופית (הכנסת מצלמה לחלל הבטן), הכוללת בדיקת חלל הבטן ובדיקת שטח פני הכבד, שטח פני דופן חלל הבטן, המעיים והפדר.
במסגרת ההערכה מתבצעת בדיקת אולטרסאונד לפרוסקופית שעשויה להראות גידולים בקוטר של שלושה-ארבעה מ"מ שלא מודגמים בבדיקת הדמיה. בבדיקה זו מאשרים את הממצאים שהודגמו בבדיקות ההדמיה, או שמוצאים ממצאים נוספים שלא מאפשרים את הניתוח. רק לאחר מכן מתבצעת פתיחת הבטן, שוב נבדק חלל הבטן ושוב מבצעים בדיקת אולטרסאונד של הכבד על מנת לאשר סופית את הממצאים.
יש להדגיש שרק כחמישית מהחולים שמופיעים עם מחלה גרורתית של הכבד ממקור מעי גס נמצאים מתאימים לניתוח מבחינת מעורבות הכבד. אולם כיום, שיטות טיפוליות כימותרפיות חדשניות, שמשולבות עם תרופות ביולוגיות, הביאו לשנוי משמעותי ביכולות הטיפול בחולים שנחשבו בעבר ללא ניתנים לטיפול כירורגי.
שילוב של יכולות אלו עם שיטות אבלציה (RF) בגישה רנטגנית פולשנית או בגישה לפרוסקופית מינימלית העלה משמעותית את אחוז החולים שניתן לנתח. משום כך, יש חשיבות עליונה לגישה הטיפולית המשולבת הרב תחומית.
פרופ' צ'רניאק הוא שותף ומנתח בכיר באסיא מדיקל - המרכז לכירורגיה התערבותית, מנהל מחלקה לכירורגיה כללית והפטוביליארית בבית החולים תל השומר ויו"ר האיגוד לכירורגיה אונקולוגית
סרטן המעי הגס - פרופ' מיכה רבאו
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל, ומופיע בשיעור שונה אצל גברים (1 מ-19) ואצל נשים (1 מ-26). המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך השכיחות עולה עם השנים ורוב המקרים מתגלים אצל אנשים מעל גיל 50.
בשנה האחרונה אובחנו בישראל כ-3,000 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, כשסיכויי הריפוי עומדים ביחס ישר לשלב הגילוי. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ-90%, ולכן מומלץ לאוכלוסייה בגיל המתאים או עם גורמי סיכון לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
הטיפול בסרטן המעי הגס מותאם לשלב הגידול בעת אבחנתו. נהוג להבחין בארבעה שלבים שונים: בשלבים 2-1 הגידול ממוקם לדופן המעי - והטיפול בהם הוא לרוב בניתוח בלבד כשסיכויי הריפוי הוא 90-85 אחוז; בשלב 3 הגידול שלח גרורות לבלוטות לימפה, המנקזות ישירות את הגידול. 65-35 אחוז מהחולים יוותרו בחיים חמש שנים לאחר הטיפול ללא הישנות מחלתם.
חולים אלה יקבלו טיפול תומך כימותרפי לאחר הניתוח; ואילו בשלב 4 הגידול כבר שלח גרורות לאיברים אחרים, וסיכויי ההיוותרות בחיים הם 40-20 אחוז לשלוש שנים.
הטיפול העיקרי בסרטן הוא ניתוח, אך לעיתים, לפי שלבי הגידול, מוסיפים טיפול טרום ניתוחי או טיפול שלאחר הניתוח. במקרים מסוימים יש להוסיף את שניהם, והם כוללים כימותרפיה עם או בלי קרינה.
בניתוח נכרת מקטע המעי המכיל את הגידול ביחד עם אגן הניקוז של בלוטות הלימפה של אותו מקטע. את קצוות המעי לפני ואחרי אזור הכריתה מחברים אחד לשני על מנת לשחזר את המשכיות המעי ולאפשר את תפקודו.
כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס המתחבר אל פי הטבעת, קיימים שיקולים נוספים בהתאם לדירוג ולמיקום הגידול. גידולים מסוימים בשלב 1 ניתנים לכריתה מקומית דרך פי הטבעת, בעוד שבגידולים בשלב 2 מתקדם ובשלב 3 מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכימותרפי לפני הניתוח.
בגידולים הסמוכים למנגנון הסוגרים של פי הטבעת יש לעיתים צורך לכרות את הגידול יחד עם פי הטבעת ללא אפשרות לשחזור המשכיות המעי, מה שמחייב לסגור את אזור פי הטבעת וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות.
ניתן לבצע את כריתת הגידולים במעי הגס בשתי גישות: הגישה המסורתית של ניתוחים פתוחים, בה הגישה למעי היא דרך חתך בדופן הבטן; או ניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופים), בהם הגישה למעי היא באמצעות צינורות אותם מחדירים דרך דופן הבטן.
שיטה זאת מאפשרת התאוששות מהירה לאחר הניתוח, של יום או יומיים, ותוצאות קוסמטיות טובות יותר. לעומת זאת, בגידולי הרקטום הנמוך הניסיון שנרכש בניתוחים פתוחים גדול יותר. לסיכום, מודעות ומשמעת עצמית לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם הן הפתרון לניצחון במלחמה בסרטן המעי הגס.
פרופ' רבאו הוא מנתח בכיר ושותף באסיא מדיקל - המרכז לכירורגיה התערבותית, מנהל יחידה פרוקטולוגית כירורגית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם