לאחר 12 שנה: שני מנתחים זוכו מאשמה
ביהמ"ש החליט לזכות את ד"ר גדעון שושני וד"ר אדמונד קסיס מכל אשמה במקרה של מות ילדה בת 11 ב-1999

בית החולים רמב"ם בחיפה צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקי
הכירורגים, ד"ר גדעון שושני וד"ר אדמונד קסיס, הואשמו בתחילת 1999 בגרימת מותה של הילדה, שסבלה מפיגור קשה והייתה מרותקת לכיסא גלגלים במעון. באותה שנה היא הובאה לרמב"ם ולאחר ניתוח שעברה נפטרה בשעות הערב כשעל גופה נמצאו חבלות קשות.
המשטרה החליטה לפתוח בחקירה לבדיקת נסיבות המוות ובסיומה הוחלט על הגשת כתב אישום נגד שושני וקסיס, ששימשו באותה תקופה כמנהל מחלקת כירורגיית ילדים ורופא כירורגי בכיר במחלקה בהתאמה.
סגנית נשיאת בית משפט השלום בנצרת, השופטת לילי יונג גפר, זיכתה את השניים לחלוטין מההאשמות נגדם לאחר בקשה משותפת של ההגנה והתביעה שלא להשיב לאשמה - מה שהוביל לקביעת השופטת כי אשמתם של השניים לא הוכחה אפילו לכאורה. שני הצדדים הסכימו כי הראיות מלמדות שהחבלה נגרמה לילדה עוד בטרם כניסתה לניתוח.
"מקרה שלא היה כמותו בישראל"
בהכרעת דינה התייחסה השופטת יונג גפר לזהות האדם שפגע בכל זאת בילדה וגרם למותה. "החלטה זו מביאה, כך יש לקוות, פרשה כאובה זו לכלל סיום, ובכך יבוא הקץ גם לעינוי הדין הקשה שהיה מנת חלקם של הנאשמים. בשולי ההחלטה רואה אני צורך להבהיר כי בבואי לבחון את שאלת קיומן של ראיות לכאורה נגד הנאשמים, אין אני נדרשת, ואף לא אוכל לפתור את חידת הפגיעה, מועד ומקום התרחשותה או את זהות המבצע".
"אפשר שהתשובה לשאלות אלו תישאר בגדר תעלומה", הוסיפה השופטת. "וזאת על אף שנחקרו ביסודיות כל מי שבאו במגע עם הילדה בימים שקדמו למותה ובמהלך שהותה בבית החולים עד לרגע מותה, ובכלל זה עובדי המעון ואנשי צוות בית החולים, הן במשטרה והן בפני השופט החוקר. יתכן ויבוא יום, ומצפונו של מאן דהוא ינקפו על המעשה
או על ההשתתפות בהסתרתו והוא יחליט לחשוף את האמת".
עו"ד חדווה לוין, מי שייצגה את שני הרופאים יחד עם עו"ד יאיר גולן, אמרה היום בתגובה להחלטת בית המשפט: "כשאומרים שטחנות הצדק טוחנות לאט אבל בסוף עושות צדק, אז זאת הדוגמא הטובה ביותר. מעבר לזה, מדובר במקרה שלא היה כמותו בישראל, שבו התביעה מצטרפת לעמדת ההגנה שאין להשיב לאשמה ואין ראיות שמצדיקות המשך ההליכים ולכן צריך לזכות אותם.
"החלטת בית המשפט שאין בכלל להשיב לאשמה היא התוצאה האפשרית היחידה בנסיבות הללו. ראוי לציין שהשופטת קבעה שהיא לא מצאה, לא בכתב האישום ולא בחומר הראיות, שום מעשה רשלני שלכאורה עשה כל אחד מהנאשמים ולכן כל השאר בעצם כלל לא רוולנטי. שהרי אם לא נעשה מעשה רשלני אין להעמיד לדין כלל", סיכמה לוין.