להציק ולכאוב: דברים שלא ידעתם על עקמת
רוב הסובלים מעקמת קלה כלל אינם מודעים לכך. לכן חשוב להבין כמה דברים ולדעת איך אפשר לטפל נכון
המונח עקמת נגזר מהמילה עקום. כלומר - כשעמוד השדרה אינו נראה כקו אנכי ישר, אלא נוטה במקום מסוים לצד אחד. יש גם עקמת שבה עמוד השדרה נוטה בכמה מקומות לצדדים לאורכו. כדאי לזכור, שעקמת עלולה להיות גם כשעמוד השדרה לא נוטה. זה קורה כשהחוליות מסובבות מעט ימינה, אחר כך מעט שמאלה, ושוב ימינה ושמאלה - כך שהסך הכל נראה כקו ישר שבנוי מפיתולים מנוגדים.
כמעט בכל עקמת נמצא מרכיב פיתולי, אבל כשעמוד השדרה מסודר כך שהנטייה לצדדים כמעט שאינה נראית, דווקא אז ההשלכות של העקמת קריטיות. במצב פיתולי שכזה נוצר מתח רב לאורך כל עמוד השדרה. עקמת זו נקראת עקמת פיתולית והיא קשה יותר למדידה משום שמדידת הסיבוב מסובכת יותר ממדידת הסטייה ימינה או שמאלה.
מרכיב חשוב נוסף בהגדרת עקמת הוא הימצאותו של כיווץ סקוליוטי, מקום שבו יש כיווץ כרוני שלא ניתן לשחרור. המרכיב האחרון באבחון עקמת הוא החולשה הסקוליוטית בצד השני של עמוד השדרה. בדיוק מול הכיווץ הסקוליוטי, בצדו השני של הגוף, ישנה חולשה גדולה מאוד שתורמת גם היא לעיקום של עמוד השדרה. בחולשה הסקוליוטית אפשר לטפל באופן חלקי בלבד בתרגול ובגירויים חשמליים לשריר (טיפול ארוך ומייגע).
עד כמה נפוצה העקמת?
קשה לומר, מכיוון שרוב הסובלים מעקמת קלה אינם מודעים לכך. הם כן מודעים למתח השרירי שהם חשים בגוף ולכאבי גב. האם מתח שרירי וכאבי גב שכיחים? עד מאוד.
עקמת קלה ובינונית מתפרצת בדרך כלל בגיל הצמיחה המהירה (15-11), אז בולט יותר חוסר האיזון המבני של הגוף. האתגרים הרגשיים העומדים בפני המתבגרים מוסיפים גם הם את תרומתם לחוסר האיזון הזה, שמוביל לפעמים לעקמת. המקור לעקמת אינו ברור לגמרי, משום שהוא לא נחקר מספיק.
הרפואה כיום מתערבת רק במצבים שבהם העקמת מהווה סיכון חיים, או כשיש עיקום קיצוני שמפריע לתפקוד, או שהוא פוגע באסתטיקה. במקרים אלה מציעה הרפואה
ישנם כמובן גם המחוכים השונים הנלבשים בניסיון להחזיק ישר את העמוד באמצעות תמיכה חיצונית וללא ניתוח. תמיכה כזו ללא תרגול וחיזוק השרירים לא מועילה תמיד, אבל בשילוב הנכון ויחד עם תרגול, היא יכולה להיות אמצעי יעיל למניעת החמרת המצב.
כמה אמיתות לא ידועות על העקמת הקלה
עקמת יכולה להציק ולכאוב, גם אם היא נחשבת קלה מאוד. עקמת יכולה להיות קשה מאוד וללא כאבים. הסיבה לכך נעוצה ברמת הגמישות והנינוחות של מערכת השרירים השונה מגוף לגוף.
עקמת לא נעלמת עם הזמן. גם אם לא חשתם במהלך השנים בקיומה, דווקא כשמתבגרים (גיל 50 ויותר), השפעת העקמת עלולה להיות מורגשת ולהפריע (הסיבות לכך הן ירידה בגמישות והתייבשות יחסית של רקמת החיבור). לכן, חשוב וכדאי מאוד לטפל בעקמת מיד עם אבחונה בגילאים הצעירים, כדי להקטין אותה ולא לאפשר לה להחריף.
יש מרכיבים שונים בעקמת שלא ניתנים לשינוי בלי ניתוח. כלומר, הכיווץ הסקוליוטי שמושך באופן כרוני את החוליות אליו אינו ניתן לשינוי. אי אפשר להרגיע את המתח באמצעים שאינם חודרניים ולהפסיק את פעולת המשיכה שלו.
עם זאת, הכיווץ הכרוני יוצר הידבקויות של מעטפת השריר (פאסיה) בסביבתו. כשהשריר מכווץ הוא קצר ובמצב זה הפאסיה לא יכולה להתכווץ כמו השריר עצמו. היא מתקפלת כמו וילון כדי להתאים עצמה לאורך השריר. מאחר שהקפלים אינם נמתחים מחדש כי השריר לעולם לא מרפה, הם נדבקים אחד לשני והופכים לשכבה עבה יותר.
את התופעה הזו אפשר להקטין עד למינימום בטיפול נכון, וכך לא רק לעצור הידרדרות והחמרה של זוויות העיקום, אלא אף ליישר אותו מעט.
ומה הטיפול הנכון? כזה שפותח את הידבקויות הפאסיה. כדאי להתחיל בו מוקדם ככל האפשר, בסמיכות לאבחון העקמת (בעיקר אם מדובר בבני נוער). טיפול כזה ניתן בשיטה של אידה רולף (רולפינג) ובשיטות שנגזרו ממנה כמו שיטת בחט, הלר, ריבלנסינג, רכבות האנטומיה ועוד.
פתיחת הדבקויות הפאסיה אינה מספיקה לבדה. הטיפול הנכון חייב לשלב גם פן תנועתי שעושה המטופל בעצמו כדי להצליח בתהליך. תרגול התנועה נועד לשם תיקון והפחתת מידת העקמת, שמירה על האיזון המבני החדש שנוצר בטיפול ומניעת הידרדרות במצב.
הכותב הוא מטפל בשיטות פאולה, רולפינג וטרייגר המהוות את הרקע לפיתוח שיטת בחט לטיפול במגע ובתנועה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם