ביקור במרפאת ילדים: ההורים חוששים מהשפעת והעומס רב
האמהות צועקות, החולים בוכים ובחדר ההמתנה מפחדים להידבק. העלייה במספר חולי השפעת ומקרי התמותה האחרונים העלו את מפלס החרדה בקרב ההורים שמציפים את המרפאות. והילדים? במקום לגן הם הולכים לרופא שמצידו מחפש להרגיע את הדרמה
ד"ר רונן מוסרי מטפל בילדים צילום: ראובן קסטרו
"או, הנה צדיקה בסדום, אמא שמתקשרת לקבוע תור למחר", היא אומרת לי תוך כדי שיחת טלפון. זרם האנשים לא פוסק. נראה כי למרפאה, אשר נמצאת בשכונת רמת החייל בתל אביב, נכנסים כל הזמן עוד ועוד הורים וילדים.
לא כולם באו לד"ר מוסרי. חלקם הגיעו לאורתופד הילדים שמקבל בחדר הסמוך. אפשר אולי להגדיר אותם כברי מזל, אלה שמחלות החורף פסחו עליהם. "זה נדיר שהם נכנסים לחדר לחכות לרופא", מספרת תמי, "הם בדרך כלל מפחדים מהדבקה ומחכים בחוץ".
את השקט היחסי במרפאה מחליטות לפתע מספר נשים להפר. אחת מהן שואלת בתקיפות: "איפה הרופא? אני חייבת לראות אותו עכשיו!". היא פונה לתמי וממשיכה לספר לה: "הילדה לא מרגישה טוב, היא הקיאה ותראי איך האצבע שלה התנפחה".
הורה נוסף שהגיע למקום עם בתו, המתין לתורו, ואמר: "הילדה שלי חזרה מחדר מיון". בדיוק באותו הרגע נפתחת דלת המרפאה ושלוש הנשים מנסות להיכנס. "הילדה סובלת", אומרת בדמעות סבתא שהגיעה עם נכדתה לרופא.
"עושים כמה שפחות"
האב רואה את המתרחש ומסנן לחדר: "זה לא פייר שמי שצועק נכנס. אני עשיתי שמיניות באוויר כדי לצאת מוקדם מהעבודה ולבוא". ד"ר מוסרי, שלוח הזמנים שלו הפך לבלתי אפשרי בימים האחרונים, אמר לאמהות המודאגות: "הכי טוב - להרגיע את הדרמות כמה שיותר מהר".
בפנים, בחדר של מוסרי, אין רגע דל. התור ארוך והמלאכה מרובה. "זה כמו פיגוע המוני", הוא אומר. "עושים כמה שפחות ממה שלא חייבים, ומקווים לא לפספס כי ברפואה ככל שהלחץ עולה כך הסיכון עולה". אך למרות הלחץ ועומס, מצליח מוסרי להקדיש זמן לכל חולה ולענות על כל השאלות. גם בזמן שילד חולה מתלבש ועוזב את החדר, הוא
עונה לטלפון ומשיב לשאלה של אמא מודאגת אחרת.
מספר שניות אחר כך, נכנסת לחדר אמא אחרת עם רשימת בעיות: דלקת עיניים, חום נמוך, צינון ושלשולים. מוסרי בודק שוב בסבלנות, מפחד לפספס משהו. הוא מספר כי הורים רבים מגיעים בגלל החרדה.
"כולם לחוצים. במיוחד אחרי שהנער בן 16 מת משפעת", הוא אומר, "אבל כל שנה מתים משפעת, אנשים פשוט שוכחים את זה". מוסרי רק מסיים את המשפט ולחדר כבר נכנסת אמא נוספת עם שלוש בנות חולות. אחת הדביקה את השנייה. "חצי מהגן שלהן לא מגיע לגן", אומרת האם. "והחצי השני פה", אומר ד"ר מוסרי בחיוך, "ככה זה, הם באים לקייטנה שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם