מהפכת הפריון: ארבע נשים שהקפיאו ביציות מדברות לראשונה
מתחילת החודש יכולות ישראליות בעשור הרביעי לחייהן להקפיא את הביציות שלהן גם בלי שיהיה מי שיפרה אותן טרם ההקפאה. ארבע נשים שכבר עשו זאת מספרות על הלבטים, הפחדים, הלחץ הסביבתי ועל איך זה מרגיש לקחת את הגורל בידיים
היה זה רגע מכונן: אחרי עשר שנות התדיינות והתפלמסות עם רופאים, רבנים, אנשי אתיקה ופוליטיקאים, אחרי מאות שעות דיונים בוועדות ובמועצות, עמדה היבנר לבשר סוף סוף את נוסח החוק והתקנה שנכנסו לתוקף כעת במסגרת סל הבריאות: החוק לתרומת ביציות, והתקנה החדשה, המאפשרת לנשים בריאות הקפאת ביציות לצורכי שימור הפריון.
"החוק הזה היה כל כך מסובך, כל כך מורכב, כל כך טעון - שחוק מס הכנסה פודל לידו", אמרה היבנר בראיון לאחר מכן, בסיפוק של מי שחובקת תינוק בריא במשקל 4.5 קילו בתום לידה ארוכה.
מאחורי הסעיפים היבשים שהקריאה היבנר מסתתרים ים של דמעות והרים של ביציות, מופרות ולא מופרות: מפרשת גניבת הביציות של פרופסור ציון בן-רפאל בשנת 2000, דרך פריחת שוק הביציות לתרומה בחו"ל ושגשוג הספסרות סביבו, ועד אלפי הנשים שנאלצו להרחיק עד אוקראינה, קפריסין והודו ולשלם עשרות אלפי דולרים כדי לקבל תרומת ביציות. כעת הן יכולות לעשות זאת בישראל, באופן מסודר ובעלות סבירה, מתרומת ביציות מסודרת בפיקוח.
התקנה השנייה, המאפשרת מעתה לנשים להקפיא ביציות בריאות שלהן לצורך שימוש עצמי עתידי (מעין בנק זרע נשי ואישי של ביציות) דווקא לא נולדה בחטא: "היא נולדה אצלי לפני חמש שנים, בעקבות פניות רבות שהגיעו אליי", מספרת היבנר.
"פנו אליי נשים בנות 35, 38, שלא נישאו, וידעו שהזמן הולך ואוזל, ובהתאם גם מצב הביציות שלהן, וביקשו: 'תנו לי להקפיא ביציות, כך שכשיגיע הגבר הנכון אוכל להפרות אותן ולא אזדקק לתרומות'. הרבה פעמים מדובר ברווקות מצליחות ומוצלחות, רבות מהן מהמגזר הדתי-לאומי, שרכשו השכלה, שעשו קריירה, שמימשו את עצמן מאוד, והפער שנוצר בינן ובין הגברים במצאי מקשה עליהן למצוא בן זוג".
ומה רע בתרומת זרע, אם כל כך רוצים ילד?
"אלה נשים שלא רוצות תרומת זרע אנונימית. מה הן יעשו עם זה? ההחלטה לעשות ילד לבד, בלי בן זוג, היא החלטה כבדה מאוד, עם הרבה מאוד השלכות. בממסד הדתי יהיה קשה מאוד לאישה עם ילד מתרומת זרע למצוא בן זוג, ולא רק בממסד הדתי. העניין הזה חוצה מגזרים.
"פנו אליי המון נשים שהקשר בינן ובין הדת הוא כמרחק בינינו לירח, חלקן אפילו אנטי דתיות. כולן רוצות משפחה וילדים, וכולן מעדיפות לעשות ילד עם בן זוג, מאשר ללדת מתרומת זרע אנונימית. גם הרבנים מבינים שיש פה בעיה שצריך לתת לה מענה. לכן הם התירו את הנושא של הקפאת ביציות".
"אני
"כמובן שהיינו מעדיפים שנשים תלדנה בגיל שבו הקב"ה התכוון שיילדו, אבל יש כאן מצוקה שאי אפשר להתעלם ממנה. נשים לא מצליחות להתחתן. לכן, כפתרון ביניים, אנחנו תומכים בהקפאת הביציות, ודאי לעומת הפתרון של תרומת זרע מהבנק, שיש לגביה איסור הלכתי. הרב אליהו, למשל, טוען שזו זנות".
עד כדי כך?
"בואי נאמר שדמות האב כל כך מרכזית ביהדות, שדבר כזה לא בא בחשבון".
אין ספק, ברגע שמקלפים שכבה אחת של קרח, מתגלים סביב נושא הקפאת הביציות שלל נושאים טעונים ולא פשוטים, שכל אחד מהם יכול למלא מאמר שלם - גיל הנישואין המתאחר, ועמו גיל הילודה (רק לשם המחשה, בארצות הברית שליש מהנשים בנות ה-35 עדיין לא ילדו), הפער בין התקדמות הנשים בכל תחומי החיים לבין השעון הביולוגי שלהן, דילמות אתיות ודתיות - וגם הגישה לנושא הפריון בישראל, שנראית מהצד כ"קדחת ביציות", פולחן פריון משותף לממסד ולפרטים כאחד.
"מצדי שיקראו לזה אובססיה, לא אכפת לי", אומרת היבנר (60), גם היא בת למגזר הדתי-לאומי, שנישאה בגיל מאוחר יחסית, "נכון, אנחנו שונים - עם שעבר שואה לא דומה לשום מקום אחר בעולם מבחינת היחס למשפחתיות והמשכיות.
"בנורבגיה, אבא אמא וכלב זה בסדר גמור, ואבא ואמא עם שני ילדים זו ממש תופעה. אצלנו הכמיהה למשפחתיות והמשכיות, מה שאני קוראת 'הצ'ולנט המשפחתי של שבת בצהריים', חזקה מאוד, ואני לגמרי מזדהה עם זה".
בעוד היבנר, הרופאים והרבנים ישבו שנים על המדוכה, ונשים מסוימות כבר איחרו את הרכבת, חוקרים ומרפאות פריון באירופה השיגו פריצת דרך טכנולוגית שהקפיצה את כל הנושא שנות דור: קוראים לזה ויטריפיקציה (זיגוג, בעברית) - הקפאה אולטרה מהירה, בטמפרטורה אולטרה נמוכה (196 מעלות מתחת לאפס), ההופכת בבת אחת את הביצית למעין זכוכית שקופה.
"הביצית הנשית היא התא הגדול ביותר בגוף האנושי, ולכן קשה כל כך להקפיא אותה בלי לגרום לה נזק. בשיטות ההקפאה הקודמות, שנעשו בהדרגה, הצטבר על הביציות יותר מדי קרח שהזיק להן בהמשך", מסביר פרופ' דרור מאירוב, מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומרכז תחום שימור פוריות בבית החולים שיבא תל השומר, מה שנשמע כמו תיאור של תקלה במקרר הביתי.
"ידענו להקפיא עוברים, אבל לא ביציות. הטכנולוגיה של הקפאת עוברים פשוט לא עבדה טוב עם הביציות. אבל מאז התקדמנו", מוסיף פרופ' שלמה משיח, מבכירי רופאי הנשים בארץ ומומחה לפריון בעל שם עולמי, "בשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד ניסויים ומחקרים בהקפאות בשיטת הויטריפיקציה, בעיקר בספרד, וכבר לא מצאו הבדל באיכות בין הביציות, גם לאחר הקפאה ארוכה - ובין כאלה שלא היו בהקפאה".
הכתבה המלאה במוסף סופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם