הסיבוכים הבריאותיים של מחסור בשינה
סיבוכים גופניים דוגמת תחלואת לב וכלי דם, סוכרת ויתר לחץ דם – כולם קשורים במספר שעות מועט בלילה
נהוג לקטלג את הפרעות השינה לארבע קבוצות עיקריות: נדודי שינה (אינסומניה), שנת יתר, פראסומיות (תופעות בלתי רצויות בשינה) והפרעות בשעון הביולוגי (תזמון השינה). נדודי שינה היא הפרעת השינה השכיחה ביותר.
כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מקשיי הירדמות, יקיצות מרובות בשינה, קושי להירדם לאחר יקיצות משינה, יקיצת בוקר מוקדמת ועייפות יומית. נשים סובלות מנדודי שינה יותר מגברים, כשהשכיחות עולה עם הגיל והופכת נפוצה יותר בקרב קשישים.
בעבודה טיוואנית שפורסמה בתחילת השנה הנוכחית, נמצא כי לאיכות השינה הייתה השפעה מכרעת לא פחות בהשוואה למשך השינה. תלונה על נדודי שינה כמעט בכל לילה, הייתה קשורה בפי שניים תחלואת לב וכלי דם, יחסית לאלו שאינם מתלוננים על אינסומניה. הסיכון לאירוע לבבי היה גבוה ב-62 עד 78 אחוז. הסיכון הכללי לתמותה בקרב הסובלים מנדודי שינה גבר ב-65 עד 84 אחוז.
הקשר שבין תחלואת לב וכלי דם לבין חרדה ואישיות לחוצה מטיפוס A, מוכח ומוכר. לאחרונה דווח כי קשר זה מועצם, ובחלקו אף נגרם למעשה בשל נדודי השינה.
בעבודה אחרת שפורסמה בחודש אוגוסט השנה, התברר כי להפרעות שינה תרומה עצמאית ובלתי תלויה להתפתחות של יתר לחץ דם. החוקרים הדגישו כי במרפאות לטיפול ביתר לחץ דם ובחולי לב חשוב לאבחן נדודי שינה ולטפל בהם באופן בלתי תלוי, כאסטרטגיה להפחית תחלואה קרדיאלית.
העייפות שנגרמת מהפרעות השינה, גורמת לעלייה ברמת ההורמון גרלין המווסת את תחושת הרעב, ולפיכך ישנה אכילה רבה יותר והשמנה. בנוסף, קיימים דיווחים מהשנה לגבי קשר של אינסומניה לסוכרת ולתחלואה קרדיו-וסקולרית נלווית. כך בעבודה על 1,741 מבוגרים מפנסילבניה נמצא כי נדודי שינה כרוניים קשורים לסוכרת, וקשר זה הינו
הטיפול בנדודי שינה מורכב מבניית הרגלי שינה נכונים הכוללים הימנעות משינה במשך היום, ביצוע פעילות גופנית בין חמש לארבע שעות לפני השינה, הקצבת זמן דאגות המוקדש להתמודדות עם מחשבות טורדניות, הימנעות מבדיקת השעה בזמן התעוררות בלילה וכמובן נוחות המיטה והתנאים הפיזיים בחדר השינה.
הרפיה על שלל תחומיה עשויה אף היא לעזור בטיפול, החל מדמיון מודרך, ביו-פידבק, יוגה, מדיטציה, היפנוזה, שיאצו, רפלקסולוגיה ועד הרפיה במוסיקה ובאומנות. יש מגוון עצום של שיטות והרבה מהן זוכות לאחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
במידה ששיטות אלו לא הועילו, ניתן להיעזר בתרופות שינה. בעבר הרפואה נמנעה מהמלצה על שימוש גורף בתרופות אלו עקב התרגלות, טשטוש ותלות, אך בהמשך פותחו תרופות מדור חדש, עם זמן פעולה קצר יותר והן בטוחות יותר לשימוש.
בשנה האחרונה נכנסו לשימוש בישראל שתי תרופות חדשות. האחת מבוססת על שחרור מושהה של מלטונין (סירקדין) ומתאימה במיוחד לאוכלוסיה מבוגרת מגיל 50, אצלם נרשמת ירידה פיזיולוגית בהפרשת המלטונין.
יש לזכור כי תרופה זו אינה עוזרת מיד ורק לאחר כחודש חשים בשיפור. התרופה השנייה מתבססת על תרופה יעילה שנמצאת בשימוש נרחב בארץ ובעולם להשריית שינה (סטילנוקס), אולם עקב משך פעולתה הקצר הייתה פחות יעילה בשיפור השינה בחצי השני של הלילה.
האמביאן CR שהושקה השנה בישראל היא תרופה מתקדמת המשדרגת את הסטילנוקס ומשחררת את החומר הפעיל זולפידם, פעם אחת בעת נטילת התרופה בתחילת הלילה ופעם נוספת לאחר שלוש שעות. שתי התרופות החדשות אושרו לשימוש קליני ונתונים ראשוניים מהמרפאות מצביעים על הצלחה ניכרת.
הכותב הוא מנהל המרפאה להפרעות שינה, הקריה הרפואית רמב"ם ושרותי בריאות כללית מחוז חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם