שבץ מוחי: כ-15 אלף מקרים בישראל מדי שנה
איגוד הנוירולוגיה הציג סקר חדש, לפיו רבע מהסובלים מאירוע מוחי הם בני פחות מ-60. נשים סובלות יותר
הסקר הורכב מנתונים שנאספו במהלך החודשים מרץ-אפריל השנה מכל בתי החולים במדינה, שבהם אושפזו חולים עם שבץ מוחי. בין המדדים שנבדקו: מצב החולים עם בואם לאשפוז, זמן הפינוי, אמצעי הפינוי, היסטוריה רפואית, אבחון, טיפול, מצבם בעת השחרור ושלושה חודשים מיום האשפוז. מדובר בסקר השלישי שבוצע עד כה, כשלפני כן נבדקו השנים 2004 ו-2007, ולא נרשמה עלייה בהיקף אירועי המוח בישראל.
על פי הנתונים, במהלך החודשיים שנבדקו אושפזו בבתי החולים בישראל 2,016 חולים עם אירוע מוחי. 92% מהמקרים, כ-12 אלף איש, אושפזו עם שבץ איסכמי, הנגרם מקריש דם שפוגע באספקת הדם למוח.
כשמונה אחוזים, כ-1,000 חולים, סבלו מבעיה בכלי הדם במוח שגרמה לשטף דם מוחי. לכל אלה יש להוסיף כ-2,000 בני אדם הסובלים מאירוע קל, ולא פונים לבית החולים.
נתון מעניין שהוצג בכינוס, עסק בהיקף התופעה בנשים - מהסקר עלה כי שכיחות האירועים המוחיים בנשים בישראל גבוהה יותר לעומת גברים. שכיחות האירועים המוחיים בנשים גבוהה אף יותר משכיחות אירועי הלב בנשים. בפועל - קרוב למחצית מהאירועיים המוחיים בישראל הם בנשים, כשהם יהיו חמורים יותר וסיכוי ההחלמה שלהן נמוך יותר.
עוד עלה מהממצאים, כי כרבע מהחווים אירוע מוחי הם בני פחות מ-60. שמונה אחוזים הם מתחת לגיל 50, בהם גם בני 20 ו-30. יחד עם זאת, הגיל הממוצע של הנפגעים בישראל עומד על 72 בנשים ו-68 בגברים. בגיל מבוגר יותר האירוע המוחי נחשב לחמור יותר.
"בכל העולם אנחנו עדים להצערת מחלת השבץ", אמר פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל היחידה לשבץ מוחי במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר איגוד הנוירולוגיה בישראל. "הגיל יורד בהדרגה בדומה לתהליך שראינו במחלות הלב. הסיבות לכך קשורות ככל הנראה לאורח חיים ולחוסר מודעות לגורמי סיכון כמו השמנת יתר ועישון".
גורם הסיכון השכיח ביותר לאירועים מוחיים בישראל שנמצא בסקר הוא יתר לחץ דם, כשב-80% מהאירועים המוחיים הוא אותר. גורם הסיכון השני שנמצא בכ-73% מהמקרים הוא רמה גבוהה של כולסטרול. 42% סבלו מסוכרת, ו-28% מאירוע מוחי קודם.
אחד מהגורמים המשמעותיים לטיפול באירוע מוחי הוא מימד הזמן. מרגע תחילתו של אירוע מוחי נפתח חלון הזדמנויות קטן של כ-4.5 שעות, שבו ניתן לקבל טיפול בתרופה ממיסת קרישי דם (T-PA)
אולם על פי הסקר, רוב נפגעי השבץ המוחי מגיעים באיחור לבית החולים. למרות שהדרך המהירה ביותר היא פינוי על ידי אמבולנס, למעלה מ-40% מהעוברים אירוע איסכמי בוחרים להגיע בכוחות עצמם. "רוב אירועי השבץ אינם גורמים לכאב, לכן אנשים נוטים להאמין שהתסמינים יחלפו מאליהם", אמר פרופ' בורנשטיין.
למרות חשיבות הטיפול המהיר בסובלים מאירוע מוחי, קיימות כיום מעט יחידות המתמחות בטיפול באירועים מוחיים. בפועל, כמחצית מהמאושפזים עם שבץ מוחי אושפזו במחלקות פנימיות רגילות. לטענת ראשי האיגוד, אין כיום בישראל תשתיות ייעודיות לטיפול בשבץ מוחי, תקני כוח אדם וכוננויות, זאת למרות שהוכח כי יחידות אלו מגבירות את הסיכוי לשרוד ומשפרות את סיכויי ההחלמה.
"חוסר זה יוצר פער בלתי סביר והפליה שרירותית בין הטיפול שמקבל חולה הלוקה באירוע לב לעומת חולה הלוקה באירוע מוח", טען פרופ' בורנשטיין. "ההיערכות צריכה להיות לאומית. לא יעלה על הדעת שמקימים היום יחידה שאין לה טיפול נמרץ לב? אותו הדבר צריך להיות גם לגבי שבץ מוח.
"הנושא עומד על שולחן משרד הבריאות כבר שנים ואנחנו מקווים שבקרוב מאוד יצא חוזר בנושא יחידות על לשבץ מוח במרכזים הגדולים בשלב ראשון. המטרה שלנו שבכל בתי החולים שערוכים ויכולים יתוקננו יחידות שבץ מוח. זה צריך להיות פרויקט לאומי ואני חושב שהמשרד זיהה את זה".
בינתיים, אפשר להסתפק בכמה מהנתונים המעודדים שעלו מהסקר, בהם העלייה במספר בתי החולים המספקים את הטיפול ב-T-PA, משלושה ב-2004 ל-17 ב-2010. גם היקף השימוש בטיפול עלה מחצי אחוז ב-2004 לכשישה אחוזים ב-2010.
להערכת אנשי האיגוד, העלאת הזמינות ל-12% תאפשר טיפול לעוד 700 נפגעי שבץ מוחי בכל שנה. כמו כן, נרשמה ירידה של כשליש בתמותה מאירועים מוחיים, מתשעה אחוזים ב-2004 לשישה אחוזים ב-2010.
"ההפחתה בתמותה והעלייה הניכרת בטיפול הדחוף לפתיחת הקריש החוסם מעידים כי שבץ המוח היא מחלה ברת טיפול", סיכם פרופ' דוד טנא, מזכיר האיגוד הנוירולוגי ומנהל המרכז לשבץ המוח במרכז הרפואי תל השומר. "יצירת תשתית לאומית של יחידות שבץ מוח ייעודיות והגברת השימוש בטיפולים דחופים וטכנולוגיות חדשות, יאפשרו המשך הפחתת התמותה והנכות הקשה והארורה כתוצאה מאירועי מוח בישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם