כשאין מספיק דמעות: על תופעת העין היבשה
לעתים כמות הדמעות של אדם מספקת, אבל הרכבן לא תקין. במקרים אחרים פשוט אנשים לא מייצרים מספיק
העין האנושית כוללת בתוכה שני מנגנונים להפרשת דמעות: הפרשת דמעות לסכוך והפרשה כתגובה לגירוי. הדמעות המסוככות מיוצרות כל העת והן נועדו לשמור על העין במצב בריא ונוח, אבל ישנם כאלה שלא מייצרים דמעות בכמות מספקת.
לעתים, כמות הדמעות המיוצרת מספיקה אך ההרכב שלהן לא תקין והן לא מצליחות למלא את תפקידן. כשדבר זה קורה אנחנו חשים בגרד, צריבה, הפרשה צמיגה ורגישות ניכרת בעיניים. חולים עם עיניים יבשות מתקשים מאוד בהרכבת עדשות מגע.
במפתיע, גם דמעת בעודף עלולה להיות ביטוי לעיניים יבשות. אם הפרשת הדמעות הבסיסית נמוכה והעין כואבת ומגרדת, בלוטת הדמעות תגיב בהפרשת דמעות בעודף (הפרשה רפלקטיבית). כך, למרות שהמחלה הבסיסית היא עין יבשה, הפרשת הדמעות הרפלקטיבית יכולה לגרום לדמעת מטרידה.
הגורמים
ישנם מספר רב של גורמי סיכון מוכרים שעלולים להוביל לעין יבשה. אלה כוללים: הזדקנות, ניתוחי לייזר לתשבורת ומחלה אוטו-אימונית מערכתית, שינויים הורמונליים, ירידה בתחושה בקרנית, הפרעות במצמוץ, תרופות, זיהומים, אלרגיה, סוכרת, חסר בוויטמין A ושימוש בעדשות מגע.
ככל שהעין יבשה יותר, עולה ריכוז המלחים בדמעות (אוסמולריות גבוהה). התוצאה היא היווצרות תגובה דלקתית כרונית בעין ונזק לשטח העין. העין תנסה לייצר עודף דמעות, ולהגדיל את קצב העפעוף כדי לפזר טוב יותר את מעט הדמעות הקיימות על פני שטח העין.
נזק יכול להיגרם לבלוטות הדמעות בשל הגירוי המתמשך. לרוב גם ייגרם נזק לשטח פני העין. בשל חוסר יציבות שכבת הדמעות, נגרמת גם הפרעה בראייה. הסובלים מעין יבשה יתלוננו על ראיית פסים והפרעות ראייה אחרות שחולפות אחרי מצמוץ. לעתים, חוסר יציבות הדמעות הוא המנגנון ליובש. במרבית המקרים הדבר נובע מחוסר במרכיב השומני של הדמעות עקב מחלת בלוטות השומן של שפת העפעף (דלקת עפעפיים).
הטיפול הנפוץ ביור ליובש הוא הזלפה מקומית של תחליפי דמעות. למרות שטיפול זה רק מרגיע, השימוש בדמעות מלאכותיות לעיניים יבשות יעיל במקרים של יובש קל כדי להביא להקלה בתחושה. תחליפי הדמעות מופיעים בצורת נוזל, ג'ל או משחה. ההבדל הבולט בין התכשירים השונים הוא בצמיגות, בהרכב ובחומר השימור.
הצמיגות מאפיינת את הצפיפות היחסית של התכשיר ומשקפת את משך הזמן שהחומר נמצא על פני שטח העין. התכשירים עם הצמיגות
הדמעות הטבעיות עשירות מאוד בתכולתן וכוללות גם מרכיב שומני, נוזלי ומרכיב חלבוני. לעומת זאת, תחליפי הדמעות השונים דלים מאד בהרכבם ומכילים בעיקר חומרים משמרים, מייצבים, מלחים, סוכרים ובופר.
בתכשירים אלה נעשה שימוש בפולימרים השומרים על הלחות. קיימים סוגים שונים של תכשירים המהווים תחליפי דמעות וחלקם טובים יותר ושומרים לאורך זמן על לחות העין, דוגמת הילוקומוד או סיסטיין.
מכיוון שעיניים יבשות סובלות גם מדלקת כרונית בחלק גדול מהמקרים, מומלץ לשלב בטיפול בעין יבשה גם חומרים נוגדי דלקת. טיפולים אלה כוללים שימוש בסטרואידים, ציקלוספורין, אומגה 3 או סוגי אנטיביוטיקה מסוימים. טיפול בסטרואידים ללא חומר משמר יעיל מאד בהפחתת הדלקת ושיפור מצב שטח פני העין בחולים עם עין יבשה.
טיפול מקומי ממושך בסטרואידים מוביל לתופעות לוואי כקטרקט וגלאוקומה. ציקלוספורין הוא חומר נוגד דלקת המשפיע על תאי T של מערכת החיסון. במחקרים שונים הוכח שטיפול מקומי בו בחולים עם יובש השפיע לטובה. לאנטיביוטיקה מקבוצת הטטראציקלינים, וביניהם הדוקסילין, פעילות אנטי חיידקית ואנטי דלקתית. טיפול בכדורים אלו יכול לעזור גם לעיניים יבשות.
חומצת השומן אומגה 3 המצויה בזרעי פשתן ודגים היא אנטי דלקתית גם כן ומשפרת במקרים של דלקת עפעפיים את הפרשת השומן של הדמעות מבלוטות שפת העפעף. במקרים קשים של עין יבשה ניתן גם לייצר טיפות מהסרום של המטופל עצמו. טיפות אלו עדיפות בהרבה מכיוון שההרכב הביוכימי של הסרום דומה לזה של הדמעות ואינו מכיל חומר משמר. לבסוף ניתן גם להשתמש בעדשות מגע מיוחדות המסוגלות לאגור נוזל בינן לבין העין ובכך לשמור על לחות העין.
הכותב הוא מנהל שירות הקרנית ועין יבשה בבית החולים ברזילי באשקלון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם