בעד רפואה אחרת שמשקיעה יותר בחולה
רופאי המשפחה צריכים לשנות גישה: במקום להתמקד בתסמינים, עליהם להקדיש לחולה זמן ולהקשיב לו
חולים רבים היו מעדיפים לשוחח עם הרופא צילום המחשה: קיי.אר.טי
האם מדובר בהתנהלות תקינה? נראה בעליל שלא, ואכן ספק אם החולה שבע רצון בסיום התרחיש. האם הוא יפנה למטפל אלטרנטיבי? סביר מאוד שכן, אף על פי שייתכן מאוד שאותו מטפל רכש השכלה חלקית בקורס קצר, ולמעשה היה עד לאחרונה מורה או סוכן ביטוח.
שלושה דברים חשובים בין הרופא לחולה בולטים בחסרונם בתרחיש הזה: ראשית, הרופא התמקד בסימפטום ולא בחולה. אמנם החולה בא למצוא פתרון לבעייתו, אבל בנוסף לכך על הרופא לנצל כל ביקור לקידום כלל בריאותו של החולה.
בכוחנו למנוע הרבה מאוד תחלואה וסבל על ידי מודעות ושינוי מבעוד מועד. נושאים כמו בדיקות לגילוי מוקדם של מצב טרום סרטני, מדידת צפיפות עצם לגילוי בריחת סידן, חיסונים והתייחסות לאורח חיים צריכים לעלות ביוזמת הרופא.
שנית, הרופא נשען על בדיקות במקום על האמנויות הקליניות. ההדמיות רואות בעת ובעונה אחת יותר מדי (לעתים קרובות נתקלים בממצאי לוואי חסרי משמעות, שמעוררים צורך להמשיך במעקב אחריהם) ופחות מדי (למשל, דלקת עורקים עשויה לגרום לכאבי ראש במבוגרים, אולם היא לא תיראה בבדיקת סי-טי).
הן גם אינן חופשיות מתופעות לוואי כמו נזקי קרינה או חומר ניגוד. במקומן, שיחה עם החולה על אופיים של כאבי הראש והקשר לאורח חייו ובדיקת החולה עשויות לכוון לאבחנה הנכונה ולייתר את הצורך בהדמיה.
יותר זמן לחולה
שלישית, הרופא מתייחס אך ורק לביולוגיה של החולה. הרופא מרוצה, שכן בטרחה מעטה (מילוי טופס) הוא שלל מחלה רצינית ונדמה לו שגם החולה מרוצה. למעשה, חולים רבים היו מעדיפים לשוחח יותר עם הרופא, להיבדק ולצאת גם ללא מרשם או הפניה לבדיקות.
בניגוד לדגש הביולוגי השולט, החולים הם בני אדם וככאלה יש להם מעלות ומורדות במצב הרוח וביכולתם להתמודד עם בריאותם הנחלשת או מצבי דחק או דיכאון שכיחים. לכן על הרופא לשלב גישה אישית, רגשית ורגישה למפגש עם החולה ולא להסתפק במתן המרשם הביולוגי הנכון.
אז איך היה אותו תרחיש צריך להיראות? הרופא אמור להקדיש מעט יותר זמן לחולה, לשוחח איתו ולבדוק אותו. מותר לרופא להודות בכנות שסיבת כאבי הראש לא ידועה כרגע, אבל גם להרגיע בכך שבדק ולא מצא כל סימנים מדאיגים ולקבוע מועד לביקורת. בהמשך
עשוי להתברר למשל שהחולה מטפל שעות ארוכות באשתו החולה והמלצה לדאוג גם לעצמו ולצאת לפרקים לסרט או לחופשה עשויה גם לשפר את כאבי הראש.
במקביל, רמות חריגות במקצת של כולסטרול זוכות להתייחסות בעצה לפעילות גופנית, כוסית שתייה חריפה והליכה יומית. החולה יוצא מעודד, עם הרגשה שהכירו בהתמודדות שלו ושדואגים לו. לכאורה, התרחיש השני דורש זמן שבדרך כלל הוא מצרך נדיר בשירותי הבריאות, אולם גם כיום ניתן להשקיע יותר בחולה.
הגישה המתוארת לא דורשת זמן רב, אלא שינוי חשיבתי. על המפגש רופא-חולה במאה ה-21 להיות מבוסס על האמנויות הקליניות, על מתן כבוד ותשומת לב להיבטים האישיים הלא-ביולוגיים של החולה ועל מיצוי היכולות לגילוי מוקדם ומניעה של מחלות - לא רק על התמקדות בסיבה הצרה שהביאה את החולה למרפאה או אל בית החולים.
הכותב הוא מרצה פרופסור לרפואה פנימית באוניברסיטה העברית והדסה ירושלים, ומנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי קפלן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם