סקס, בנים ופוסטינור: הגלולה שהפכה להיות תופעה חברתית
רוב הסיכויים שאתם לא יודעים כמה מהנערות שמקיימות יחסי מין שכחו מהקונדום - הרי יש פוסטינור. לקראת הגעתה של אלה, שאמורה למנוע הריון עד חמישה ימים אחרי, כדאי שתדעו: הגלולה שבאה לעולם כתרופת חירום הפכה לאמצעי מניעה מועדף על נערות מתבגרות. תגידו תודה לשיווק, שמוכר אותה כמו מסטיק
"שמעתי על זה מחברות שלי, זה משהו שעובר מפה לאוזן. מדברים על זה גם הרבה בפייסבוק. אני יודעת שזה לא בריא, שמעתי שיש בזה מלא הורמונים, אבל אין מה לעשות, יש מצבי חירום. מה אני יכולה לעשות? ידעתי שיש מצב להריון אם לא הייתי לוקחת אותה. הקונדום נקרע לנו. פאשלה לגמרי".
מה עבר לך בראש באותו רגע?
"כל מה שאני חושבת עליו זה 'שיט צריך מאה שקל לפוסטינור'".
וזאת תמצית הסיפור כולו. 30 שנים לאחר שהומצאה, ועשור אחרי שעשתה עלייה לישראל בקול תרועה, הפוסטינור, הגלולה למניעת היריון אחרי קיום יחסי מין, הצליחה לשנות את חוקי המשחק בשוק אמצעי המניעה.
רופאים מדווחים על עלייה במספר המתבגרות המשתמשות בה, מחקרים מראים שבני נוער הפכו את הפוסטינור לתחליף קבוע לאמצעי מניעה, ואפילו בסופר פארם מדווחים כי הגלולה היא בין עשרת המוצרים הנמכרים ביותר - בשורה הראשונה והמכובדת יחד עם עם מטרנה וטיטולים.
דבר אחד ברור: הגלולה הקטנה הזאת היא כבר מזמן לא רק אמצעי רפואי, זוהי תופעה חברתית. את סממניה ניתן לראות בבירור בנתוני הדוח השנתי לשנת 2009 של עלם, עמותה הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון ומצוקה.
מנתוני הדוח עולה כי בני הנוער בישראל לא מודעים מספיק לסכנות שבקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה ומזלזלים בשימוש בהם, מה שמוביל לעלייה במספר ההריונות הלא רצויים וגם לשימוש מוגבר בפוסטינור.
המספרים הם כמעט בלתי נתפסים: מעל 70% מהנערות המטופלות בעלם דיווחו על שימוש בגלולת היום שאחרי. 80% מתוכן נוטלות אותה על בסיס קבוע לאחר קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה. על פי ההערכות, בישראל נמכרות כ-230 אלף גלולות פוסטינור בשנה, במחזור מכירות של כ-20 מיליון שקל.
בקרוב תגיע לישראל גם התרופה החדשה שאושרה רק בשבוע שעבר על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA). התרופה, ששמה המסחרי הוא אלה, מספקת הגנה מהיריון חמישה ימים אחרי המגע המיני, והיא תינתן רק באמצעות מרשם רופא.
הפוסטינור יועדה במקור לשימוש במקרה של אונס ותקיפות מיניות, או במקרה של פנצ'ר שעשוי להוביל להריון - כאשר קונדום נקרע או בנסיבות מסוימות שבהן האישה שכחה ליטול את הגלולות למניעת הריון. בחברת התרופות תרימה, המייבאת את התרופה מהחברה המייצרת בהונגריה, מציינים בפירוש כי אוכלוסיית היעד שלה היא בנות העשרה ונשים צעירות.
נשים יותר מבוגרות, אומרים בחברה, נוטות להשתמש בקביעות באמצעי מניעה כמו גלולות או להיות במערכת זוגית קבועה. נכון שגם גם להן
בשל עלותה הגבוהה של התרופה (98 שקלים) אפשר להניח שנערות לא משתמשות בה על בסיס יומי, אבל הנתונים מראים שרבות מהן מגדירות אותה כאמצעי המניעה הראשוני שלהן. "צריכה להיות פה אחריות ברמת ההסברה והמידע", אומרת עינת וגר-אטיאס, ראש תחום מרכזי מידע וייעוץ לנוער בעלם.
"החברה מתייחסת לזה כמוצר שצריך לשווק אותו כמותג, אבל אסור לשכוח שזו תרופה. אלו נושאים שבני נוער כמעט לא מדברים עליהם עם אף אחד וקל להשפיע עליהם. יש מבוכה סביב השאלות האלה. כשאני מדברת עם נערות אני שומעת שעבורן זו בעצם הדרך הכי טובה להתמודד עם העניין הזה ולסגור את החששות".
צהרי היום, איש שם באמצע הג'ונגל. שתי צעירות חטובות ובלונדיניות מוצאות עצמן קשורות ולפותות, מושלכות יחד עם עשבי תיבול לבישול בקדרה ענקית שמחוממת על אש קטנה. הצעירות היפות מסתכלות לכל עבר במבטים חסרי אונים כאשר מסביבן רוקדים בני שבט אפריקאים עירומים, שבונים עליהן לארוחת ערב.
אבל אחת מהן טרודה בכלל בעניינים אחרים. היא משתפת את חברתה במצוקתה, והשתיים מנהלות את הדיאלוג הבא: "אמאל'ה, אני לא מאמינה שזה קורה".
"מה קרה?"?
"אני לא מאמינה ששכחתי".
"מה שכחת מאמי?".
"אתמול חבר שלי קפץ לבקר והיה מה זה רומנטי".
"נו ו..?".
"בדיוק שכחתי לקחת גלולה!".
"מאמי, תפסיקי לחפור. יש פוסטינור!".
וכך, ב-30 שניות, הסצנה הזו, שלקוחה מתוך פרסומת הטלוויזיה לפוסטינור, מזקקת את הסיפור כולו והופכת למציאות יומיומית.
השיווק של הפוסטינור כמוצר צריכה - בפרסומות בטלוויזיה, ברשתות חברתיות, באינטרנט ובעיתונים - ועוד כזה שלא צריך לחשוב פעמיים לפני שקונים אותו, גרם לנשים צעירות ונערות מתבגרות, הצרכניות העיקריות של התרופה היום, להפנים היטב את המסר ולהפוך את הפוסטינור מתרופה לשעת חירום לאמצעי מניעה לגיטימי, ולעתים אף מועדף.
בשל כך, התרופה שאמורה הייתה לתרום לשחרור האישה סופגת כעת ביקורת מצד רופאים שמזהירים מההשלכות הרפואיות, ומצד פמיניסטיות שטוענות כי השיווק שמכוון לנערות מתבגרות מעביר מסר סקסיסטי ומשדר שכל האחריות מוטלת עליהן, ועליהן בלבד. לטענתן, הנערות הן שמשלמות את המחיר הכלכלי והבריאותי של השימוש בפוסטינור, והשורה התחתונה המופנית כלפיהן היא "אל תעשי עניין, קחי את הכדור, ובלי חפירות בבקשה".
בעמותת עלם יודעים לדווח כי יש נערות שנוטלות אותה כבר בגיל 12. "מצד אחד, האופציה הזאת לנערות במצב משבר היא חשובה, והיא מסייעת למנוע הריונות. מצד שני, השימוש באמצעי מניעה בפני עצמו ולא במצב חירום, בתדירות גבוהה כל כך, היא מדאיגה מאוד", אומרת וגר-אטיאס מעלם.
"מבחינת ההשפעות על הגוף של הנערה, בשימוש חוזר של פוסטינור עלולה להיווצר פגיעה. מעבר לזה, בני נוער תופסים את הפוסטינור כאמצעי מניעה לכל דבר וזה גורם להם להימנע משימוש באמצעי מניעה אחרים שמגנים עליהן מפני מחלות".
רעות מאיזור המרכז, מסכימה. "האמת שהרוב אומרות 'יאללה חפיף, בקטנה. מה כבר יקרה לי?'. אני שומעת את זה כל הזמן. ואני לא בסרט שזה קול לקחת את זה כמו אנשים אחרים. כשאני לקחתי את זה בפעם השנייה קצת דאגתי, למען האמת. פחדתי לקחת שוב. אבל בסדר, לא היה ברירה. זה לא כזה ביג אישיו. לא מדברים על זה יותר מדי. זה לא שאנחנו לא מדברות על סקס, זה פשוט הצד של סקס שלא כיף לדבר עליו".
"אני בהחלט רואה עלייה של בני נוער שמשתמשים בפוסטינור. זאת מגמה שהולכת ומתפתחת. זאת אחת מהשאלות הנפוצות ביותר שמעניינות היום בני נוער", אומרת צאלה יצחקי, עובדת סוציאלית ומנהלת הדלת הפתוחה בתל אביב, גוף מייעץ לבני נוער בנושאי מיניות שמפעילה האגודה הישראלית לתכנון המשפחה.
המרכז מספק בין היתר אמצעי מניעה וגם פוסטינור, שתורמת חברת תרימה, לבני נוער שאין ידם משגת לרכוש את התרופה. "מהניסיון למדנו שיש הלימה בין שימוש חוזר ובלתי מבוקר בפוסטינור ובין הבשלות הרגשית והיכולת לקיים יחסי מין. נערות שלוקחות פוסטינור שלא לצורך מתביישות לדבר עם בני הזוג שלהן והן מעדיפות לקיים יחסי מין בלתי מוגנים".
הכתבה המלאה במוסף סופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם