איך להפיג את חרדת הילד מרופא? בבובות

לי ויסמן, סטודנטית לתקשורת חזותית, חשבה על שיטה חדשה להפוך את ביה"ח לילדים לידידותיים יותר

הילה חג'בי | 4/8/2010 17:06

תסמונת החלוק הלבן היא תופעה שכיחה בקרב ילדים ומבוגרים, שבאה לידי ביטוי בעליה חדה בלחץ הדם וברמת החרדה לקראת ביקור אצל רופא. לרוב, ילדים משקפים ומשתפים בחששות שלהם דרך הצעצוע האהוב עליהם.

בית החולים לילדים עם הדמות פטל צילום: ג'ורג' קושחזדה

כשילדים נדרשים לבקר בבית החולים, הם נחשפים להתנסויות לא נעימות, ממערך שלם של בדיקות ועד מפגש עם צוות רפואי זר. כל אלו עלולים ליצור בילד הקשר שלילי ומכאיב בכל הקשור לרופאים, כך שבביקור הבא רמת החרדה תעלה עוד יותר.

לי ויסמן, 29, באה לנסות להפיג את הפחדים של הילדים מביקור בבתי החולים. ויסמן, אישה צנומה עם חיוך ענק, יצרה במסגרת פרויקט הגמר של מגמת התקשורת החזותית בבית הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה - חשיפה - של האוניברסיטה הפתוחה, קו של מוצרים הנושא את השם: "פטל - בית חולים לבובות".

המדים של הצוותים המטפלים, תיקי נשיאה ועזרה ראשונה, תגי שם, המזרקים ואפילו התרופות והוויטמינים, כולם נועדו לסייע בהפחתת הפחד מהחלוק הלבן בילדים.

לי, מיהו פטל?
"פטל הוא דמות דמיונית עם מאפיינים ברורים: ידיים, רגליים, בטן וראש, כך שאפשר לזהות אותה כבובה ולא כצורה אמורפית. תפקידו ללוות את הילד המפוחד עם חיוך וחיבוק. עיצבתי את פטל כדמות שהילד יוכל למצוא בה תמיכה ולהתחבר אליה, לדבר איתה ולשחק איתה. הכי חשוב שירגיש נוח להיות איתה ולסמוך עליה".

להחליף תפאורה

ויסמן מסבירה שהשם פטל מקורו במשקה המזוהה בעיקר עם הילדים הקטנים, ומאחוריו זיכרון ילדות מתוק. "אני זוכרת את עצמי כילדה מתענגת על המיץ הסגול הזה שתמיד עשה לי כיף. פרט למיץ, כשקוטפים את פרי הפטל בטבע, הוא נמעך בידיים ומשאיר לפעמים כתמים שמזכירים מעט כתמי דם סגולים. דם סגול - מפחיד פחות מדם אדום".

מאיפה הגיע הרעיון לפטל?
ויסמן: "הרעיון הגיע מתוך רצון לנסות ולחבר בין האהבה שלי לתפירה וסריגה של בובות, לבין תחום העיצוב והמיתוג. בתחילת השנה, במהלך חשיבה על רעיון לפרויקט, שמרתי על ילד חולה. הוא סיפר לי שהוא פוחד מאוד מבדיקת הדם שהוא צריך לעבור. שיחקנו בצעצועים שלו, והבטחתי לו שאכין לו בובה אם הוא יעבור את הבדיקה.

"חזרתי הביתה, גזרתי בדים והתחלתי לתפור לו בובה. ביום למחרת הוא דפק בדלת של הבית שלי, ואמר לי שהוא היה ילד גיבור ולא כאב לו בכלל. כאן כבר ידעתי שאני הולכת לשלב את חרדות הילדים מרופאים עם בובות והתחלתי לחקור את הנושא בבתי החולים לילדים בארץ".
ומה מצאת?
"שחייבים להחליף את כל התפאורה שהילד רואה כשהוא נכנס לבית החולים. רק מדים בצבע תכלת לא מספיקים, וגם לא מצעים שישנם כיום בבתי חולים לילדים. חייבים להוסיף קצת כיף לכל הדבר המפחיד הזה שנקרא בית חולים-רופא-בדיקה. דבר נוסף שגיליתי בין שיחות עם הוריי לרוקחים ורופאים, שבובה באמת יכולה לעזור.

"פעמים רבות הילד מקרין את הפחד והכאב שלו על הבובה האהובה עליו, אז למה לא לקחת את הבובה לבדיקה או לטיפול? כל הרעיון מאחורי פטל היה שהילד יבוא עם הבובה החולה שלו, והרופא יבדוק אותה ויטפל בה. תוך כדי הטיפול הילד יבין מה הולכים לעשות, ואיזה טיפול הוא צריך לקבל".

ד"ר אמיר ויסמן, סגן מנהל מחלקת נשים ויולדות ואירית ויסמן, תרפיסטית באומנות, הוריה של לי, לקחו חלק בפרויקט של בתם ואותם היא לא שוכחת. "הפרויקט אמנם מציג רק את

הטיפול בילדים, אבל הרעיון הכללי היה למצוא פתרון גם עבור ההורים המודאגים", מודה לי ויסמן.

"חשבתי שיכול להיות גם צוות רפואי שיוסמך להעניק הדרכה ותמיכה להורים שלא יודעים איך להתנהג מול ילד שמסרב לקבל טיפול רפואי. נוסף על כך, התחלתי לחשוב על שיתוף ההורה בטיפול בבובה והילד יחד. כך השניים יקבלו הנחיות ומידע.

"אבא שלי אמנם לא מתחום רפואת הילדים, אבל הוא ידע לתת לי הערות לפי מה שראה ביומיום בבית החולים. אמא שלי סייעה לי בצד העיצובי והתרפי. שניהם עזרו לי לקחת את הרעיון של בית החולים לילדים ולעלות איתו שלב נוסף. הרי יש בתי חולים לילדים בישראל, כמו בית החולים מאייר בחיפה, שניידר, אבל הם עדיין מפחידים חיצונית. המכשור הרפואי נראה מאיים, אבל מצאתי דרכים ומקומות בהם אפשר לעצב מחדש, ולספק מראה פחות מבהיל".
פנית כבר לכמה בתי חולים עם הרעיון שלך?
"עוד לא. חיכיתי לסיום הלימודים, שהלחץ יירד. יש לי עוד רעיונות רבים לפיתוח הפרויקט הזה ואני בהחלט הולכת לנסות ולהציע אותו לבתי חולים".