מתי טיפול שיניים מזיק נחשב לרשלנות?
כדי להוכיח רשלנות בטיפול שיניים, יש לבחון כמה דברים כמו האם כל המידע הרפואי הקיים הוצג בפני המטופלים
על מנת להוכיח רשלנות רפואית בטיפול שיניים, יש צורך בהוכחה של הפרת חובת זהירות הרופא כלפי המטופל והעובדה שנגרם נזק עקב ההפרה של חובה זו. כמו כן, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין היווצרות הנזק.
בתביעה שעוסקת ברשלנות מצד רופא שיניים במהלך טיפול, יבחן בית המשפט אם הרופא הפר את חובתו והאם התנהלותו הייתה רשלנית. משמע - הרופא לא טיפל באדם כפי שהיה צריך, או שבחר בדרך טיפול שאינה מתאימה עבורו. אם בית המשפט יקבע שהרופא התרשל, הוא יעבור לבחון את הקשר הסיבתי והיקף הנזק הנטען על ידי המטופל.
בהקשר זה יש לציין את חוק זכויות החולה, שדורש מכל רופא לקבל מהחולה הסכמה מדעת לפני תחילתו של טיפול רפואי. הסכמה מדעת תינתן רק לאחר שהרופא הציג בפני המטופל את כל ההסברים והמידע אודות הטיפול הרפואי, סיכויי ההצלחה, הסיכונים הטמונים וטיפולים חלופיים אפשריים.
אי מסירה של מידע מסוג זה עלולה לשמש עילה לתביעה בשל פגיעה באוטונומיה, כלומר פגיעה בזכות של החולה לבחור אם לקבל טיפול רפואי כזה או אחר, לאחר שכל המידע הרלוונטי נמצא לפניו. במקרים שבהם תוכר פגיעה באוטונומיה, יהיה זכאי התובע לפיצוי מבלי שיצטרך להוכיח קשר סיבתי בין אי קבלת הסכמתו לבין הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול.
באחד המקרים, דן לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב במקרה שעסק בטיפול שיניים שנוי במחלוקת, מכוחו התבקש פיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו עקב הטיפול. התובעת עברה טיפול שיניים לאחר שחשה בכאבים בלסת העליונה.
במהלך הטיפול עקר הרופא שתיים משיניה ולא החתים אותה על טופס הסכמה, ואף לא פירט בפניה מהן אפשרויות הטיפול האחרות מלבד העקירה. הרופא גם לא הזהיר אותה מפני פגיעות וסיכונים אפשריים. לאחר העקירה לא ניתנה לה הוראה לטיפול אנטיביוטי והוא לא טיפל בתלונותיה מייד לאחר העקירה.
כתוצאה מהטיפול סבלה התובעת מכאבים ולטענתה, נגרמה לה דלקת קשה בלסת שאילצה אותה בסופו של דבר לעבור ניתוח. רופא השיניים טען מנגד כי הוא לא התרשל בהתנהלותו, שכן מצב הלסת של התובעת הוחמר מפני
השופטת ארנה לוי דחתה את מרבית טענות התובעת, וקבעה כי רופא השיניים לא התרשל בשלבי הטיפול. עם זאת, השופטת החליטה לפסוק לתובעת פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה וקבעה כי "כאשר לא נמסר למטופל המידע הדרוש טרם ביצוע הטיפול הרפואי, יכול מחדל זה כשלעצמו להוות עילה להכרה בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, זאת ללא קשר לשאלת הנזק שנגרם מאותו טיפול וללא צורך להוכיח קשר סיבתי בין אי קבלת הסכמת המטופל לטיפול ובין הנזק".
השופטת קבעה כי הרופא פגע באוטונומיה של התובעת בשל כך שלא מסר לה את המידע הנדרש לפני ביצוע הטיפול, ופסקה פיצוי של 35,000 שקלים. (ת"א 77948-04 אלפסי סוכובולסקי טובה נ' מרגלית דוד).
בפסק דין אחר שניתן לפני מספר חודשים, ביקשה אישה פיצוי בשל טיפול שיניים רשלני במסגרת טיפולים לשיקום הפה. לטענת התובעת, נגרמו לה נזקים שונים עקב טיפול השיניים שעברה, כאשר הרשלנות באה לידי ביטוי בתכנון הטיפול, רמת הביצוע, האסתטיקה ואי ביצוע צילומים.
התובעת סיפרה כי רופא השיניים הציע לה תוכנית טיפול הכוללת עקירות שיניים, השחזת השיניים הנותרות, הכנת גשר עליון והכנת גשר תחתון וזאת בעלות של 30,000 שקלים. כאשר הגשרים כבר הורכבו החלה התובעת להתקשות בלעיסה, דיברה בצורה לא ברורה ופיה החל להפיץ ריח לא נעים.
אולם על אף פניותיה לרופא השיניים הוא לא עשה דבר. חודשיים לאחר מכן פניה התנפחו, והיא החלה לחוש שריפה בעור הפנים, עיניים דומעות, טעם מוגלתי בפה, תחושת כובד ונפיחות. השופט ערן נווה קבע כי אכן בוצע בשיניה של התובעת טיפול שיניים רשלני, ועליה לקבל החזר כספי מלא על הטיפול לצד פיצוי בשל כאב וסבל והוצאות בסך של 63,000 שקלים. (ת"א (קריות) 105-06 אלקה בן דניאל נ' ד"ר מילר יורם).
דוגמא נוספת לחיוב רופא שיניים לפצות מטופל בשל טיפול רשלני, ניתן למצוא בפסק דין במסגרתו טיפול השיניים שבוצע בתובעת היה רשלני, והיא תבעה פיצוי על הנזקים שנגרמו לה. מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש קבע, כי הטיפול לא עמד בסטנדרטים המצופים מרופא שיניים סביר, ואף למטה מכך. השופט שלמה פרידלנדר קבע כי רופא השיניים התרשל בביצוע טיפולים שלא הלמו את מצבה הדנטלי של התובעת, וחייב אותו בפיצוי של 32,000 שקלים. (ת"א 23764-03 גור נ' ד"ר).
טיפול שיניים יכול להפוך גם לרשלני. כפי שהוצג, ביהמ"ש בוחן היטב האם הרופא התרשל ו/או פגע באוטונומיה של הפציינט, ובמידה שהחליט שכן, לא יהסס לפסוק לזכות התובע פיצויים ולחייב את רופא השיניים באחריות.
הכותבת היא חברה בצוות המומחים של פורטל משפטי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם