מוציאים קיטור: איך המעשנים מתמודדים עם עליית המחירים
האוצר העלה את המס על הסיגריות? המעשנים במרכז ראשון לציון לא מתכוונים להפסיק לעשן גם אם יוכפלו המחירים. "במקרה הכי גרוע", מסביר יהודה מהשש-בש, "כולם יעברו לנובלס, ואז גם ההנאה תלך ויישאר רק הרעל. אנשים לא באמת יפסיקו לעשן"

בבתי הקפה מעשנים, בפיצוציות מעשנים, בחנות הדגים מעשנים, בשולחנות הדומינו והפוקר שורות של אנשים מעשנים, וגם במחששה מחוץ לקניון מעשנים - והרבה.
"מהבוקר, אנשים מקללים את הממשלה וממשיכים לעשן כרגיל", מדווח מנשה מהקיוסק. "מי שרגיל לעשן שלוש קופסאות ביום ימשיך לעשן גם אם יכפילו את המחירים. פה במדינה, החום והעצבים משגעים את כולם. לפחות המעשנים יכולים להירגע קצת עם הסיגריות".
כמה עשרות מטרים ממנו יושב יהודה ומגלגל את הקוביות על שולחן השש-בש. הצליל החד של הקוביות מזכיר את לוחות השש-בש הישנים של פעם, בזמנים שקובייה הייתה קובייה ואבני המשחק היו פלטות עגולות בצבעי לבן ושחור. "יש לי את הלוח הזה כבר עשרות שנים, אורגינל מפרס", מספר יהודה בגאווה. בשולחן מצד ימין מונחות שתי קופסאות מרלבורו, לבנה ואדומה, ולידן המצית.
"כל בוקר אני אומר שהיום אני מפסיק לעשן ורץ מיד לקנות חפיסה", אומר יהודה בחיוך. "לא יעזור שום דבר. מי שמכור לסיגריות הוא כמו נרקומן. אנשים עברו צנתורים וחזרו לעשן. המדינה רוצה לעשות עוד כמה לירות על חשבון המעשנים, אבל אנשים לא באמת יפסיקו לעשן, במקרה הכי גרוע, במקום לעשן מרלבורו יעברו לנובלס ואז גם ההנאה תלך, ויישאר רק הרעל".
"מילא, אילו הממשלה הייתה מקצה את המסים הללו לטובת חולי סרטן ולהסברה לנושא, אבל במקום זה הם בטח יטילו עלינו גם גזרות אחרות ואז נתעצבן עוד יותר ונקנה עוד סיגריות", מעריך מעשן אנונימי לא הרחק משם, בבית הקפה שבקצה המדרחוב העירוני שבו יושבים חברי הפרלמנט
"הממשלה יודעת שהסיגריות והדלק הם נקודות תורפה, כלומר גם אם תעלה את המחיר אנשים ימשיכו לעשן ולנסוע", מעריך אבי ומדליק עוד סיגריה. "הבעיה שכולם במדינה פראיירים. באירופה, כשמעלים את מחירי הדלק, התושבים עושים הפגנה ומשביתים את המדינה. פה כולם אדישים, מתבאסים מהמחירים, אבל קונים עוד קופסה".
בדוכן הטוטו-לוטו העסקים כרגיל. על השולחנות פזורים טופסי הימורים ומאפרות מלאות בבדלי סיגריות. המהמרים מתכוננים לקראת משחק חצי גמר המונדיאל, הולנד נגד אורוגוואי. אותם מעניין עכשיו רק אם רובן ייתן הצגה והולנד תנצח. אין להם כוח להתעסק עם שטויות כמו מסי הסיגריות.
בעל הדוכן עסוק בארוחת הצהריים ומספר באדישות ששום דבר לא השתנה מאז שהמס נכנס לתוקף. "אנשים באים, קונים סיגריות והולכים", הוא אומר, ומוסיף כי לדעתו, רובם אפילו לא יודעים שהעלו את המחירים.

לאבנר, שיצא לרגע להפסקת סיגריות קלה, יש פתרון יצירתי למס החדש. "אין ברירה, מעכשיו נצטרך לנסוע יותר לדיוטי פרי לקנות פאקטים של סיגריות", הוא אומר. לדבריו, "המסים החדשים לא נועדו באמת כדי לדאוג לבריאות הציבור, כי מי שמעשן ימשיך לעשן גם אם קופסה תעלה 30 שקל, ומי שאין לו כסף, זה יבוא על חשבון דברים אחרים".
גם חן, שעובדת לפרנסתה כמאבטחת במעברי הגבול, מסכימה שתוספת שני השקלים לחפיסה לא תרתיע את המעשנים. "אנחנו נמשיך לעשן אותו דבר, אבל בלית ברירה ניאלץ לתרום עוד כמה שקלים למדינה", היא מסבירה, ומישהו אחר מוסיף: "לא רק שאנחנו נאלצים לעשן במחששות כי אסור לעשן במקומות ציבוריים, עכשיו גם רוצים לצמצם לנו את הסיגריות. הבעיה היא שאי אפשר. אנחנו חיים בשביל הסיגריות, וזה כנראה גם מה שיהרוג אותנו".