הרופאים יוזמים: ילדים שנולדו עם מום יקבלו פיצוי מהמדינה
תביעות העתק בעקבות לידת ילדים בעלי מום מלחיצות את המערכת הרפואית. רופאים מפסיקים הריונות שלא לצורך, ושולחים נשים לבדיקות מיותרות. יוזמה חדשה מציעה: הפיצויים לילדים החולים ישולמו מקרן ממשלתית שתוקם לנושא
יוזמה חדשה של המומחים לפריון וגנטיקה בישראל מנסה לתקן את המצב הזה על ידי קידום הצעת חוק חדשה, לפיה תוקם קרן ממשלתית שתממן פיצוי לילדים אשר נולדו עם מום.
כשני אחוזים מהיילודים בישראל סובלים ממומים מולדים או גנטיים, כגון פיגור, תסמונת דאון, בעיות מטבוליות, נמיכות קומה ועוד. רוב ההורים שנולד להם ילד חולה או בעל מום מנסים למצוא נחמה בתביעה משפטית נגד הרופא. סכום התביעות עולה משנה לשנה, וכיום הוא עומד על כ-150 מיליון שקל בשנה.
הרופאים המומחים לפריון ולגנטיקה טוענים כי בשל ריבוי התביעות נגד הרופאים רבים מהם מפחדים לקחת אחריות, ובכל חשד, ולו הקטן ביותר, לסיבוך הם ממליצים ליולדת לבצע הפלה ולהפסיק את ההריון. המצב הביא, לטענתם, לשיתוק המערכת הרפואית.
על פי הצעת החוק שבקרוב תוגש לכנסת, תוקם קרן שתנתב אליה את תקציבי משרד הבריאות וקופות החולים המיועדים מדי שנה למימון רשלנות רפואית. הפיצוי יינתן באופן אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד בעל מום בעקבות רשלנות רפואית או ילד בעל מומים גנטיים, בלי שיהיה צורך לפנות לערכאה משפטית כדי להוכיח פגם או מחדל של רופא.
יוזם הצעת החוק, מנהל בית החולים לילדים שניידר בפתח תקווה, פרופ' מוטי שוחט, מסביר כי הרעיון נלקח מחוק דומה הקיים במערכת הבריאות בניו זילנד, הדומה במאפייניה למערכת הבריאות הישראלית. לדבריו, לפני כשנה הוא פנה יחד עם מומחים נוספים לח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, והוא נרתם לנושא ופועל לקידום החקיקה.
"גידול ילדים בעלי מומים מולדים מכניס את ההורים להוצאות גבוהות, ולכן רובם פונים למערכת המשפטית במטרה להאשים את הרופאים ולמצוא פגמים בעבודתם, גם אם לא קיימים, ולקבל פיצויים", מסביר פרופ' שוחט.
לדבריו, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לצד החלש, ופוסקים פיצויים בסכומי עתק, הממומנים מכספי ציבור ולרוב בלתי פרופורציונליים לצרכים האמיתיים של הילדים. "התביעות גורמות לרופאים תחושת בושה גדולה ואי נעימות, והתוצאה היא שרופאים מסרבים לקחת אחריות מתוך התגוננות. הם מפחידים את המטופלים
"בשנים האחרונות אנחנו עדים למבול של תביעות שמשתקות את המערכת לחלוטין", מוסיף פרופ' אלון פרס, מנהל המכון הגנטי בתל השומר. "כרגע מתנהלות עשר תביעות שונות נגד המכון בהנהלתי. כאשר מתעסקים בגנטיקה יודעים שאף פעם אין 100% הצלחה, ועם כל הזהירות עדיין באחוז קטן מהמקרים יהיו טעויות. בתל השומר אנחנו מבצעים מדי שנה כ-100 אלף בדיקות גנטיות, ולעתים אנחנו טועים בבדיקה או שתיים".
לדבריו של פרופ' פרס, בניגוד למרבית מדינות המערב, שם מדיניות הפסקת ההריונות הרבה יותר נוקשה, בישראל מבצעים הפלות גם בסיכונים מזעריים. "עם ישראל רוצה רק ילדים מושלמים כי החברה הישראלית לא מקבלת ילדים חריגים", אומר פרופ' פרס, "לכן רופאים מסרבים לקחת אחריות, ועל כל חשד קטן מכניסים את האישה ללחץ כדי שהאחריות תעבור אליה והיא תפיל את העובר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם