תאונות דרכים ומחלות: לא כולם מודעים לקשר
רבים לא מודעים לקשר שבין תאונות ומחלות, ועד שהם פונים לתביעה ייתכן שיעבור משך הזמן האפשרי לפיצוי
מדובר בתופעה שכיחה, ורבים כלל אינם מודעים לקשר שעשוי להיות בין מחלות ותאונת דרכים. כדי שניתן יהיה לקשור, ההתפרצות של המחלה צריכה לקרות בסמוך לתאונה. ככלל, חברות ביטוח לא תומכות במגמה החדשה למנות מומחים בתחום הראומטולוגיה, שכן חלק גדול מהם מזהים קשר בין התאונה למחלה וטוענים ששמשה כזרז.
כך נקבע גם במספר מקרים באשר למחלת הזאבת, סוכרת, מחלת היאפים, מחלות נפשיות וכו' - מצבים בהם הטראומה יכולה להיות הנפץ לפרוץ המחלות הללו.
לא מכבר קיבל בית משפט השלום בירושלים את תביעתה של קטינה בגין תאונת דרכים שאירעה לה, וקבע כי לתובעת התפתחה סוכרת בשל אירוע דחק בתאונה. בתביעתה לבית המשפט טענה התובעת כי תאונת הדרכים והנזק הנפשי בעקבותיה הביאו להתפרצות המחלה (Diabetes Mellitus).
בית המשפט מינה מומחה לרפואה פנימית לבדיקת התובעת וזה קבע כי קיים קשר בין תגובת הדחק לתאונה לבין התפרצות מחלת הסוכרת. לתובעת נפסק פיצוי בשיעור של 587 אלף שקלים בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות לעתיד, עזרה וסיעוד.
הזאבת עלולה גם כן להתפתח כתוצאה מטראומה, וגם במקרה זה הכיר כבר בית המשפט בתאונת דרכים שהיוותה גורם למחלה ופסק פיצוי כספי לטובת הנפגע.
מחקרים מוכיחים כי המחלה עלולה להיגרם כתוצאה מתאונות דרכים, ובעיקר מפגיעה בעמוד השדרה הצווארי. אולם נפגעים רבים לא מממשים את זכותם לקבל את מלוא הפיצוי המגיע להם מחברת הביטוח ומפסידים בשל כך כספים רבים.
תסמונת דומה לפיברומיאלגיה היא התשישות הכרונית, המוכרת גם כמחלת העייפות או מחלת היאפים. גם היא יכולה להיגרם בעקבות תאונת דרכים, אף שאנשים רבים ובהם לא מעט רופאים אינם מודעים לאפשרות של קשר בין השניים.
בית המשפט קבע בעבר כי קיים קשר סיבתי בין מחלת היאפים ותאונת דרכים. כך למשל
התובע הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כנגד מבטחת הרכב, במסגרתה טען כי תסמונת התשישות הכרונית בה לקה היא תוצאה ישירה של תאונת הדרכים. חברת הביטוח נגדה הוגשה התביעה דחתה את טענתו לקיום קשר סיבתי.
בתגובה מינה בית המשפט מומחית שקבעה בחוות דעתה כי התסמונת בה לקה התובע נובעת בדרך כלל משילוב של זיהום ויראלי ואירוע של מצב דחק, כמו תאונת דרכים, ועל כן יש לקשור בין התפרצות התסמונת אצל התובע לתאונת הדרכים בה נפגע. בסופו של ההליך פסק בית המשפט כי יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד בשיעור של כ-1.7 מיליון שקלים.
לאורך השנים התברר כי בין המחלות שמתעוררות כתוצאה מטראומה בתאונת דרכים נמצאת גם הפיברומיאלגיה. לרוע המזל, מאחר שהיא אינה נתמכת על ידי ממצאים אוביקטיביים של בדיקות רופאים ומעבדה ותלויה בעיקר בדיווחי החולה, תלונותיו והרגשותיו, היא נתפסת כלא אמיתית.
מחקרים מוכיחים כי המחלה עלולה להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים ובעיקר מפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, המוכרת בשם צליפת שוט.
ל' עבדה כאחות בבית חולים ונפגעה בתאונת דרכים. אחרי מספר חודשים החלה לחוש כאבים בכל גופה, קשיי ריכוז, קושי בהירדמות, עייפות, דיכאון ואיבדה למעשה את חדוות החיים והרצון לצאת מהבית ולעבוד.
בזכות עבודתה כאחות נודע לה על הפיברומיאלגיה. בית המשפט סירב תחילה למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה, ורק לאחר בקשת רשות ערעור על החלטתו, הורה בית המשפט המחוזי לשלום למנות מומחה בתחום. הוא החליט כי ל' פיתחה את התסמונת כתוצאה מהתאונה וכי הסימפטומים מהם היא סובלת קשורים בתופעה זו, וקבע לה נכות קבועה בשיעור של עשרה אחוזים.
העיקרון המנחה הוא שכל עוד לא קיימת פסיקה בתביעה, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לכלול גם נזק שהתגלה במהלך ניהול התביעה. אם הנפגע לא הגיש תביעה ומתחיל לסבול מבעיה רפואית שנה וחצי מתום התאונה, הוא עדיין יכול בהגשת התביעה.
יש לציין, כי במידה שהמחלה מתפרצת כעבור זמן רב יותר ולאחר שהתביעה כבר הסתיימה, בין בפשרה או בפסק דין, מדובר בבעיה גדולה כי אי אפשר לפתוח את התיק.
במספר רב של מקרים, נתקל התובע בבעיה בהוכחה מדעית של הקשר שבין מחלה לתאונה. מי שיכריע בכך יהיה המומחה הרפואי שיתמנה מטעם בית המשפט. בהתאם לכך ובשל מורכבות העניין, מומלץ לכל נפגע בתאונה למסור לעורך דינו מידע מפורט אודות הכאבים והתחלואים, גם כאלה שלא נראים כקשורים לתאונה.
עורך הדין יבחן את האפשרות לקשור בין השניים, ככל שהדבר מעוגן במציאות ונתמך בתיאוריה רפואית מקובלת. על ציבור נפגעי תאונות הדרכים לדעת כי ניתן לממש את הזכות לטעון ולהוכיח קשר בין מחלה כרונית לבין תאונת דרכים, כל עוד לא ניתן פסק דין בתיק התביעה.
יש לזכור כי מועד ההתיישנות בתביעת נזיקין פוקע כעבור שבע שנים ועל כן, יש להיות קשובים לגוף ולהיבדק בכל אימת שמתעוררים סיפטומים כמתואר מעלה. נפגע שיזכר במחלה כרונית שפרצה בגופו וינסה לקשר בינה לבין תאונת דרכים שבע שנים מיום המקרה, לא יזכה לפיצוי בגין אותה מחלה. הדבר תקף גם אם הגיש תביעה לבית המשפט, ובלבד שניתן בה פסק דין או הושג הסכם פשרה.
הכותב הוא מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית ושותף במשרד עו"ד רון-פסטינגר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם