הבטחות לבי"ס לרפואה יש, מעשים בינתיים אין
כבר שנים שהממשלה מפזרת הבטחות בנוגע להקמת בי"ס לרפואה בגליל, אך ללא כל תוצאות הנראות בשטח
למחרת כבר נשמעו תרועות החג של הפריפריה צורמים יותר. בעקבות לחץ שהפעיל שר האוצר על ראש הממשלה הוחלט לקצץ את התקציב המיוחל בחצי. מרבית פרנסי הגליל שבעי ההבטחות לא הופתעו מהזגזג הזה. זאת הסיבה שחלקם מתקשים להאמין להצהרות שהוצגו בהמשך הישיבה על ידי המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, כמו למשל בית ספר לרפואה בגליל.
"בית הספר לרפואה יוסיף לגליל 5,000 משרות בהשכלה ובמחקר, יהווה עוגן למשיכת אקדמאים, יביא לשדרוג מערכת הבריאות ובתי החולים בגליל, יביא להעצמת איכות כוח האדם הרפואי בגליל ויהווה עוגן למשיכת צעירים", הלהיב השר שלום.
עוד הוסיף השר שלום כי על פי התחזית, בשלב הזמני ילמדו בארבע שנות הלימודים בבית הספר - 350-250 סטודנטים, ובשלב הקבע ילמדו בו 1,450-1,250 סטודנטים. 30 קילומטר דרומית לתל חי ניצבה העדות היחידה להבטחות שהועלו בישיבת הממשלה החגיגית: שלט בודד ומחליד, הניצב בסמוך לחצר בית החולים זיו בצפת, "כאן יוקם בית הספר לרפואה בגליל".
"כל עוד אני לא רואה אבן פינה מונחת ותקציב מאושר של מאות מיליוני דולרים, אני לא מאמין שהפרויקט הגרנדיוזי הזה באמת יקום", אומר בחוסר אמון יו"ר המרכז לשלטון מקומי וראש עיריית מעלות שלמה בוחבוט.
"לפני כעשור אמר נשיא המדינה כמה חשוב להקים מוסד אקדמי במעלות. מעלות היא הראשונה שהכינה תוכניות להקמת מכון מחקר ואוניברסיטה, ועד היום יש לי 120 דונם מוכנים שמחכים להקמתו. אחר כך הבטיחו במשך שנים שתקום אוניברסיטה בכרמיאל ועכשיו מדברים על צפת. הממשלה הנוכחית לא שונה מקודמותיה".
לדבריו, "הדוגמה של גובה תקציב העתק שביבי הבטיח לתשתיות התחבורה לגליל היא אחת מני רבות, שמקשה עליי להאמין שההבטחות אכן יקוימו. גם הממשלה הזאת מפריחה הבטחות ומבטלת אותן בקצב שקשה לעמוד בו. המנהיגות מנצלת את הזיכרון הקצר של עם ישראל.
"אם הממשלה קיבלה החלטה להקים
השר שלום, מצדו, מוכן להישבע שהפעם הדברים ייראו אחרת. "חשוב להבין שההחלטה על הקמת בית הספר לרפואה בגליל התקבלה כבר ב-2005", הוא אומר. "שנים לא נעשה כלום ובתשעת החודשים האחרונים התקדמו מהלכים שהיו תקועים זמן רב.
"יש החלטה וחייבים ליישם אותה. קיימות לא מעט החלטות ממשלה שאינן מיושמות, זאת לא תהיה עוד אחת מהן. אם היא לא תיושם עכשיו היא לא תיושם לעולם".
בדצמבר 2009 זכתה אוניברסיטת בר אילן במכרז להקמת בית הספר לרפואה, אחרי שהשר שלום התערב באופן אישי בזירוז בחירת הזוכה. למרות התחושות החיוביות של פורום ראשי הרשויות של הגליל המזרחי, שהוקם לקידום המטרה, מטרידה עדיין הביקורת החריפה שמתחו בשעתו הטכניון ואוניברסיטת חיפה, שהפסידו במכרז. לדבריהן, לבר אילן אין ניסיון בהוראת רפואה.
"סילבן לא מבין כלום באקדמיה ובהכשרת רופאים", אמר בשעתו פרופ' יוסי בן ארצי, רקטור אוניברסיטת חיפה. "הוא רוצה לגזור סרט בקדנציה שלו, בלי להבין שאי אפשר יהיה ללמוד רפואה בגליל בשנתיים-שלוש הקרובות.
"בשביל להכין תשתית למעבדות, כיתות, גופות ובעיקר שדרוג מאסיבי ביותר של בתי החולים בפריפריה שכולל את הכפלת כמות המחלקות והרופאים שיש להם הכשרה אקדמית צריך ארבע שנים לפחות. כדי ששנת הלימודים הראשונה תיפתח באוקטובר 2010 אנחנו צריכים להתחיל לרשום תלמידים כבר השבוע. כשנגיע לתאריך הזה מה נגיד לסטודנטים? שאין להם איפה ללמוד כי סילבן רוצה לחתוך סרט?".
עם זכייתה של בר אילן מיהר השר שלום להכריז כי שנת הלימודים הראשונה תיפתח כבר באוקטובר 2010. אלא שהאמירה הזו כנראה לא ממש תואמה עם משרד האוצר, שלא כלל בתקציב המדינה לשנת 2010 ולו שקל אחד ממאות מיליוני השקלים שלהם זקוקה התוכנית "מחוללת השינוי".
חלפו פחות מחודשיים, ובפברואר שינה השר שלום את הכרזתו והצהיר ששנת הלימודים הראשונה תיפתח באוקטובר 2011. למרות העדר אישור תקציב ותשתיות מתאימות לפרויקט שאמור להציל את הגליל, גורמים במשרד טוענים כי הסיבה לדחייה לא קשורה אליהם, אלא נעוצה בלחץ שהפעילה המועצה להשכלה גבוהה.
באשר לתקציבים נאמר כי חלק מגיוס התקציב המוערך ב-750 מיליון שקל יגיע מגיוס תרומות של אוניברסיטת בר אילן, וכי על אף שמשרד האוצר עדיין לא אישר את התקציב, שר האוצר יובל שטייניץ מעורב באופן אישי בתהליכים.
אהרון ולנסי, יו"ר פורום ראשי הרשויות של הגליל המזרחי, מתייחס לקידום המהלכים באופטימיות זהירה. "כדי להימנע מסחבת בהמשך אנחנו קוראים לממשלה להגדיר את בית הספר לרפואה ומכון המחקר כפרויקט לאומי", אומר ולנסי.
"כרגע הוא מוגדר כפרויקט בעדיפות לאומית. ההבדל בין המינוחים קריטי: המשמעות של 'פרויקט לאומי' היא הסרת חסמים וקידום הליכי תכנון במסלול מזורז. במקרה כזה המועצה הארצית לתכנון ובנייה צריכה לאשר את התוכנית בתוך שנה. לעומת זאת, בהליך רגיל זה עלול לקחת כמה שנים".
הפורום הוקם לפני שלוש וחצי שנים, אחרי שפרנסי הגליל התייאשו מהסחבת הממשלתית. מטרתו של הפורום היא קידום תוכניות לפיתוח תשתיות תחבורה ולהקמת מוסד אקדמי בגליל. ואכן, חברי הפורום למודי הניסיון יודעים שבתהליכים חברתיים מחוללי שינוי יש להתחיל בכל מחיר, גם אם משמעות הדבר היא קידום הפרויקטים בצורה ארעית ומהירה כדי למנוע סחבת.
בינתיים מתגאים מובילי הפרויקט בקרווילות שהוצבו במתחם בית החולים, בשטח שנבחר על ידי השר לפיתוח הנגב והגליל, ראש עיריית צפת ומנהל בית החולים זיו. גם השר שלום וראש עיריית צפת אילן שוחט מתפארים במבנים שעד לא מזמן שימשו את מפוני גוש קטיף, ושבקרוב יוסבו לכיתות הזמניות לסטודנטים לרפואה.
ראש עיריית צפת, אילן שוחט: "ישנן אלף ואחת סיבות למה לא לפתוח את בית הספר כרגע. ניסיון העבר הוכיח שבמדינת ישראל, עד שלא קובעים עובדה בשטח, לא קורה דבר. גם באוניברסיטת בן גוריון לימדו את הסטודנטים על הדשא בימים הראשונים. היום אפשר לראות לאיזה שינוי משמעותי גרמה האוניברסיטה בבאר שבע ובדרום בכלל. גם בצפת יש לתת עדיפות לפרויקט ולצאת לדרך".
ד"ר אוסקר אמבון, מנהל בית החולים זיו בצפת, מסכים עם הגישה הפרקטית של שוחט. "אנחנו בודקים אפשרות שתלמידי בית הספר לסיעוד יעברו ללמוד בקרוונים וסטודנטים לרפואה ילמדו בכיתות של בית הספר לסיעוד, הנמצאות בתוך מבנה בית החולים", הוא אומר.
"אנחנו הבאנו את התקציב למבנים היבילים לטובת 70 הסטודנטים שיפתחו את בית הספר", אומרים במשרד לפיתוח הנגב והגליל. "יש לנו עם מה להתחיל ואנחנו נעשה את הכל כדי למנוע את המשך הסחבת. זאת לא בושה להתחיל ככה, גם בן גוריון הקים ככה את המפעלים הציוניים שבנו את מדינת ישראל".
לעומת זאת, באוניברסיטת בר אילן דוחים את הרעיון החלוצי: "עם כל הכבוד, אנחנו לא נמצאים בתקופת חומה ומגדל. כדי לבנות גוף אקדמי יוקרתי אי אפשר להביא סטודנטים לקרוונים", אומר ד"ר שבתאי לובל, משנה לנשיא אוניברסיטת בר אילן לנושא תכנון ופיתוח.
"בימים אלה אנחנו בוחנים מבנה במרכז העיר שבו ימוקמו כיתות הלימוד והספרייה. בחצר שלו נוכל להקים את המעבדות. מדובר בשלב ביניים בלבד, שישמש את בית הספר לשלוש-ארבע שנים, עד למעבר למבנה הקבע הסמוך לבית החולים זיו. אנחנו לא ניכנס לשלב הביניים בלי לדעת שיש פתרון קבע. אנחנו רוצים שבית הספר יהיה הטוב ביותר בארץ, ושהמועמדים לרפואה ישימו אותנו בעדיפות ראשונה. בשביל זה צריך סגל מתאים, ציוד מתאים ותשתיות נכונות".
בנוסף, אומר ד"ר לובל כי כדי לפתוח את שנת הלימודים הראשונה ב-2011 צריך להתחיל את עבודות השיפוץ של המבנה באוקטובר 2010 לכל המאוחר. "פתרון הביניים, שעלותו מוערכת ב-40 מיליון שקל, יתבסס על תקציבים שמשרדי הממשלה יאשרו", הוא מסכם. "הדבר ייקבע בדיאלוג שאנחנו נמצאים בתחילתו".
יכול להיות שתתחילו לבנות באוקטובר 2010, עוד לפני אישור תקציב המדינה לשנת 2011?
"אוניברסיטת בר אילן לא תעשה שום מהלך בלי שיובטחו כל התקציבים. משרד האוצר נמצא כרגע בתהליך של בירור, כי כל הסיפור הזה עלה רק לפני כחודש. יש ועדה בין-משרדית שבראשה עומדת מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל. מטרת הוועדה היא לבדוק, בין היתר, את סוגיית התקציב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם