עשרה סימנים אפשריים לזיהוי מחלת חניכיים
החל מדימום בזמן הצחצוח, דרך תזוזה ולו הקלה ביותר של השיניים ועד אבנית מרובה וקושי בלעיסת מזון בצד אחד
מחלות החניכיים הן מחלות שקטות צילום המחשה: ליאה גרין
לשן ממוצעת כ-15-13 מ"מ של חניכיים התומכות בה. מחלה מתקדמת יכולה להרוס כ-10 מ"מ מתמיכה זו ואז למעשה השן אבודה, ניידת, כואבת ויש צורך לבצע עקירה. מחלת חניכיים נגרמת כתוצאה מחיידקים שנדבקים לפני שטח השורש של השן (החלק של השן שממוקמם מתחת לחניכיים) ומפרישים רעלנים שגורמים לחניכיים לברוח מהשן.
עשר דרכים לזיהוי מחלת חניכיים:
דימום מהחניכיים - הכוונה לדימום בזמן צחצוח או נגיסה במאכל בעל קליפה קשה כמו תפוח, אז מופיעות טיפות דם, או בזמן שלוגמים שתייה חמה.
גירוד בחניכיים - מצב בו חשים גירוד
מציק בחניכיים.
נפיחות בחניכיים - חניכיים מעובות או נפוחות, מצב שמגיע במקביל לדימום, בעיקר באיזור קדמי.
ניידות - תזוזה ולו הקלה ביותר בשיניים ועד ניידות מרובה.
ריח רע - מצב המעיד על בעיה ברקמות הרכות בפה, בעיקר בחניכיים.
שיניים ארוכות - מצב בו השיניים הופכות יותר ארוכות עם השנים, בדגש על האיזור הקרוב לחניכיים בשן. כשהוא צהוב יותר, החניכיים ירדו.
אבנית מרובה - ניתן להבחין בה בכל חלל הפה ובמיוחד באיזור הקדמי, התחתון ובצד הלשון.
קושי בלעיסת מזון קשה - אינדיקטיבי לבעיית חניכיים. אנשים נמנעים מללעוס מזון קשה בצד מסוים.
הפרשה מהחניכיים - כאשר לוחצים על החניכיים הקרובות לשן, ישנה הפרשה.
שאריות מזון שנתקעות בין השיניים בכל פעם שצורכים מזון מוצק, כמו גם רווחים בין השיניים - מעידים על נסיגת חניכיים.
הכותב הוא רופא שיניים לאסתטיקה דנטלית ושיקום הפה ומוסמך משרד הבריאות לטיפולי שיניים בהרדמה כללית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם