הנס לא הגיע: הסרטן ניצח את מאי הקטנה
הוריה של מאי כרמלי בת ה-5 הצליחו לגייס כספים לטיפול ניסיוני, שיכול היה להציל את חייה אבל היא לא הספיקה להתחילו. שלשום היא נפטרה

מאי לא הפסיקה לחייך אל הכלב שכבש את לבה, וההורים מרינה ואהרון, שלא יכלו לסרב לבתם החולה, קנו את הכלב, שהפך לחברה הטוב ביותר של בתם בימיה האחרונים.
מאי נולדה כילדה בריאה, ובמשך כל חייה הקצרים אהבה לשחק ולצחוק. אך שמחת החיים שלה נגדעה בסוף שבוע אחד במהלך חודש אוקטובר האחרון. בדרך לבילוי משפחתי בקניון בעיר מגוריהם רמת גן הבחינו הוריה כי גופה נוטה מעט שמאלה. ההורים, שחשבו כי מדובר בעניין פע נסעו לאורתופד, שזיהה מיד כי מדובר בבעיה נוירולוגית.
מאי הופנתה מיד לחדר המיון בבית החולים תל השומר שם הובהלה לבדיקת סי-טי. תוצאות הבדיקה היו קשות: גידול סרטני בחלקו האחורי של המוח. למחרת עברה מאי בדיקת M.R.I, ובסיומה הוחלט להכניסה
ביום שבת בבוקר, פחות מ-48 שעות לאחר הגעתה לבית החולים, ניגשו הרופאים להוריה ובפיהם הבשורה הנוראה מכל: "מדובר במחלה סופנית, ולצערנו נותרו למאי חודשים ספורים לחיות". מאז שקיבלו את הבשורה המרה עשו הוריה של מאי הכל כדי להציל את בתם, על אף שידעו כי הטיפולים הקיימים לא יועילו. הם פנו לעמותת "חברים לרפואה", שעזרה להם לגייס כספים לטובת טיפול ניסיוני.
עלות הטיפול, שיכול היה להיות התקווה האחרונה של מאי, נאמדה במיליון שקל. אלפי בני אדם תרמו כסף בעקבות הפרסום במעריב, ובקופתה של מאי הצטברו מאות אלפי שקלים לטובת הטיפול, שאמור היה להתחיל בקרוב.
אך מאי הקטנה לא החזיקה מעמד. הגידול במוחה התגלה בשלב מאוחר מדי, כאשר הגרורות כבר התפשטו בכל חלקו האחורי של המוח ולא ניתן היה להצילה. אמנם מאז פרוץ המחלה טופלה מאי בשלושה סבבים של הקרנות, אך גם הרופאים שניסו בכל כוחם להאריך את חייה ידעו כי שעון החול של הילדה הולך ואוזל וכי רק נס יכול להציל אותה.
"ניסינו את כל הטיפולים הקיימים, אך ללא הצלחה. אבל לא היינו מוכנים לוותר וידענו שגם אם הסיכוי להצילה הוא אחד למיליון לא נוותר ונעשה הכל כדי שהיא תישאר בחיים".
"מאי נלחמה עד הרגע האחרון ויצר החיים פעם בה גם ברגעיה האחרונים", מספרת מרינה. "כשאמרו לנו שהיא חולה סופנית המוח הבין, אבל הלב סירב לעכל את הבשורה המרה. הסרטן שתקף אותה היה אגרסיבי מאוד, אבל אנחנו האמנו עד הרגע האחרון שמאי תנצח ותישאר בחיים".
מרינה מספרת כי בשבועות האחרונים לחייה של מאי, כאשר שכבה חסרת אונים על מיטת האשפוז, היא סיפרה לה את סיפורו של ה"גן הקסום", מעין אגדה שהמציאה כדי לרומם את רוחה. האגדה מסתיימת בסוף טוב, כאשר הילדים הטובים נפגשים עם המלאכים בגן עדן. "יש לי חלום לכתוב את הסיפור לזכרה של מאי, ואולי בעזרתו המודעות למחלה תעלה וילדים אחרים יינצלו", מוסיפה האם.