התקף לב: איך מזהים בזמן ומהן אפשרויות השיקום ביום שאחרי?
הנתונים מדאיגים: לא פחות מ-25 אלף איש בישראל לוקים בלבם מדי שנה. לפעמים מזכירים התסמינים קלקול קיבה קשה ולפעמים הם באים לידי ביטוי בתחושת לחץ באיזור החזה. מתי להתפנות בבהילות לבית החולים, ומה צריך לעשות ביום שחוזרים הביתה
למזלו, ד"ר אינה רוזנפלד, שמתמחה בתחום הקרדיולוגיה, שלחה אותו לבדיקת אק"ג. הבדיקה קבעה באופן חד משמעי כי מדובר בהתקף לב. המטופל הובהל לחדר הצנתורים בראשותו של ד"ר אלכס גולדברג, שם לקה בלבו כמה פעמים. רק בזכות הצוות המיומן שביצע בו החייאה התייצב מצבו והוא יצא מכלל סכנה.
הנתונים מדאיגים: לא פחות מ-80% מהגברים ו-66% מכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 75-50 לקו בהתקף לב.
"חשוב להיות מודעים לעובדה שלפעמים התקף לב בדופן התחתון של הלב בא לידי ביטוי בכאבי בטן עזים, הקאות ושלשולים - ולא בכאבים בחזה", מסביר ד"ר גולדברג. "לכן, במקרים שבהם מופיעים תסמינים כאלה יש להגיע לחדר המיון בהקדם האפשרי. אבחון וטיפול מתאים עשויים להציל חיים".
על פי ד"ר ריבי בן דור, מומחית לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית, תלונות שכיחות יותר במקרה של התקף לב הן כאב מתמשך או אי נוחות באיזור החזה. ברוב המקרים, אי הנוחות באה לידי ביטוי בתחושת לחץ או כיווץ.
בדרך כלל הכאב לא מורגש בנקודה ספציפית, אלא על פני שטח גדול בחזה, ובמקרים מסוימים, הוא עלול להקרין לאזורים אחרים בגוף כמו הבטן עליונה, הכתפיים, הזרועות והצוואר. בנוסף, הכאב יכול להיות מלווה בקוצר נשימה, בחילה, הקאות, זיעה קרה, סחרחורת וחולשה. ישנם גם מקרים נדירים - בעיקר בקרב חולי סוכרת, קשישים או נשים, שבהם התקף הלב לא מלווה בכאבים.
"הלב, כמו כל שריר אחר בגוף, זקוק לאספקת דם טרי כדי לקבל
על פי ד"ר בן דור, תהליך יצירת הרובד הטרשתי מתחיל כבר בגיל העשרה, אבל הוא מואץ בקרב מבוגרים ואנשים עם גורמי סיכון למחלת לב, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, עישון והיסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר. לדבריה, אפשר להשוות את המצב להצטברות שומן במערכת האינסטלציה הביתית, שגורם לסתימה ומונע מעבר תקין של מים לביוב.
לרוע המזל, מתברר שלא כל הבעיות נפתרות עם השחרור מבית החולים. בקרב מטופלים שעברו התקף לב עלולים להופיע סיבוכים שונים, כמו הפרעות בקצב הלב, תפקוד לקוי של הלב ואי ספיקה של חדר הלב השמאלי.
במקרים כאלה, קיים סיכוי ששריר החדר השמאלי לא יצליח להתכווץ מספיק בחוזקה, ואז עלולות להתעורר בעיות בהזרמת הדם מהלב לגוף. סיבוך נוסף שעלול להתעורר כתוצאה מהתקף לב הוא קרע בשריר הלב או במסתמי הלב - במקרים כאלה נדרשת התערבות ניתוחית מהירה.
לעתים קרובות, ההשלכות של התקף לב על חיי החולה לא באות לידי ביטוי במישור הפיזי בלבד. חרדה קיומית ואובדן הביטחון בבריאות הגוף הן תחושות נפוצות בקרב אנשים שלקו בלבם. חשוב להיות מודעים לתחושות האלה, ולשוחח עליהן עם רופא המשפחה או במסגרת תוכניות לשיקום הלב, כדי להחזיר את תחושת הביטחון ואת החיים למסלולם.
לדברי ד"ר בן דור, אם לא מתעוררים סיבוכים מיוחדים במהלך האשפוז, נהוג לשחרר את החולה מבית החולים בתוך כחמישה ימים. בדרך כלל, בתום הטיפול, מופנה החולה לתוכנית לשיקום הלב. במסגרת התוכנית מקבל המטופל ייעוץ בנוגע לחזרה הדרגתית לשגרה, פעילות גופנית ולשינוי הרגלי החיים.
פרופ' אברהם כספי, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים ביקור חולים, מסביר כי הדבר הראשון שיש לעשות במסגרת השיקום הוא לשנות את התפיסה לגבי אורח החיים. שינוי כזה כולל, בין היתר, הפסקת עישון וטיפול ביתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומני דם ומשקל. אין להמעיט בערך השינויים האלה, מאחר שהם יקבעו את גורל המטופל בעתיד.
לדברי ד"ר כספי, קיימת חשיבות גדולה לטיפול התרופתי הניתן כחלק מתוכנית השיקום. ישנם טיפולים תרופתיים שנותנים מענה ישיר לבעיות שמתעוררות בלב, כמו פלביקס, שמונעת את היווצרותם של קרישי דם בלב. אבל הבסיס העיקרי לטיפול השיקומי הוא הפחתת גורמי הסיכון למחלות לב, כמו סוכרת ויתר לחץ דם.
ד"ר כספי ממליץ לעבור את תהליך השיקום בששת החודשים הראשונים שאחרי האירוע. בנוסף, מדגיש ד"ר כספי שחשוב לעבור את תהליך השיקום במכוני שיקום שזכו לתקן האיגוד הקרדיולוגי. תכניות שיקום אלה מתקיימות תחת פיקוח האיגוד, ומקפידות על הימנעות מפעילות גופנית יתרה וביצוע פעולות שעלולות לפגוע בבריאות בשלב ההחלמה.
לחילופין, ניתן לקבל ייעוץ שיקומי מקרדיולוג או פיזיולוג שדואג להתאים את נושא הפעילות הגופנית המשקמת למצבו של החולה. מי שלא מעוניין לעבור את תהליך השיקום תחת פיקוח יכול לקבל ייעוץ ראשוני מרופא ולאחר מכן להקפיד לבדוק את הדופק באופן עצמאי.
אף שאירוע בסדר גודל של התקף לב קוטע את מהלך השגרה ולרוב מכתיב גם הפסקה בפעילות, צריך לזכור שמדובר בהפסקה זמנית בלבד. המומחים במחלקה לחינוך וקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית, מסבירים שחשוב שאדם שלקה בלבו יחזור למעגל העבודה ולשגרת חיים רגילה.
"במרבית המקרים, אנשים שלקו בלבם מסוגלים לחזור לעבודה.חייבים להיות מודעים לעובדה שלעצם החזרה לשגרה משמעות עצומה בתהליך ההחלמה. חזרה למקום העבודה תורמת להגברת תחושת הערך העצמי, וכידוע, לתהליכים הנפשיים ישנה השפעה בלתי מבוטלת על בריאות הגוף".
לעומת זאת, חשוב למומחי הכללית להדגיש כי משך הזמן עד לחזרה לעבודה הוא אישי ומשתנה מאדם לאדם. לטענתם, תהליך החזרה לעבודה צריך להיעשות בהדרגה, תוך היוועצות ברופא המטפל וברופא התעסוקתי.
ברוב המקרים תתבצע חזרה חלקית לעבודה בשלב הראשון, ורק בשלב מאוחר יותר יורחב היקף העבודה. בנוסף, בשלב הראשוני חלות על המטופל מספר הגבלות עם החזרה לעבודה, כמו הפחתת המאמץ הפיזי. למטופלים שעבודתם כרוכה במאמץ גופני או במתח נפשי רב מומלץ לשנות את סוג או את מקום עבודתם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם